ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חגי תשרי
על מנת להבין זאת יש לתת את ליבנו להבנה הפשוטה שאי אפשר לקבל מלכות שמים בהתעלמות מוחלטת ממה שהיה עד היום, אם אדם גורם רעה לחבירו הוא לא יכול לחייך ולומר בא נהיה חברים, קודם הוא צריך לכפר או להסדיר את מה שהיה בעבר, בטח אם מדובר במלך.
יתירה מזו, על פי מה שהסברנו העבירות שהן בעצם מרידה ואי עשיית הרצון האלוקי, הן ממש ההיפך מגילוי מלכות השם יתברך, בעצם אם אדם חוטא הוא מכחיש את מלכות השם, וכאשר הוא רוצה להמליכו מחדש הוא צריך למצוא דרך "למחוק" את מרידות העבר.
"(בהסתכלות שטחית אדם שעבר עבירה פגם יותר מאדם שלא קיים מצוה, אולם להלן מצפה לנו חידוש:) הנה צריך להבין איך יש כח בתשובה לתקן כל הפגם שבביטול מצוות עשה?
כי הנה במצות לא תעשה שאם עבר עבירה אחת קנה לו קטיגור א' כמו ששנינו בפרקי אבות (אך) מאחר שישוב אל ה' וירחמהו מעורר רחמים רבים למעלה והם בחי' מים טהורים שהכתוב אומר וזרקתי עליכם מים ...שעל ידי זה הוא מוחה ומעביר הפשע והקטיגור. (הקב"ה הוא אינסופי וגם רחמיו אינסופיים אין לו קושי לסלוח על מה שהיה אבל...) אבל מצוות עשה... מאחר שפגם וגרם חסרון השפעתם במה איפוא יתוקן על ידי התשובה להיות שלימות השפעתם ומילוי חסרונם.
העובדה שאדם מורד בהשם ולא עושה רצונו היא נסלחת כי רחמיו מרובים עד אינסוף, אבל מה עם כל הטוב והחשק והרצון שיכול היה להוסיף ולא הוסיף? הוא צריך לגרום לקדוש ברוך הוא שימלא את כל מה שהחסיר בכל המצוות שיכל לקיים ולא קיים.
הרצון הזה בא מתוך התעוררות מאוד עוצמתית וחרטה עמוקה על כל הריחוק והמרידה שהיו מנת חלקו, רצון זה מתבטא בתקיעה:
"הנה כתיב "ממעמקים קראתיך ה'" פירוש: שלהיות קראתיך מההעלם אל הגילוי (זאת אומרת להשלים מחדש את כל הרצון והחשק שנחסר במשך השנה שעברה מתוך רשלנות בקיום המצוות) להיות... המשכות והשפעות... הוא על ידי ממעמקים, דהיינו עומק העליון הוא רצון העליון (היכולת להשלים את כל הרצון שחיסר באי עשיית טוב)... המתגלה (על ידי) באתערותא דלתתא בעומקא דלבא (בהתעוררות האדם מלמטה בעומק הלב) ... דהיינו על ידי שיעמיק בלבו ענין המרירות בנפשו על גודל הפגם והחסרון שגרם. ולצעוק אל ה' בצר לו... שיהא הלב צועק ... מקרב איש ולב עמוק מאד מאד מכאשר תוכל נפשו שאת מפני שאין כח בנפשו להכיל גודל המרירות"
ביטוי עצום זה של צער על הריחוק, מולידה באדם צעקה פנימית המבטאת רצון כביר לקירבה מחודשת. ומולידה ממילא גם מצידו של השם יתברך רחמים אהבה ורצון גדולים הממלאים את כל החללים שנחסרו על ידי ביטול המצוות :
ולכן אין צעקה זו אלא בלב שכל מה שהנפש מכילה עדיין יוכל להוציא בשפתיו ורוח פיו מה שאין כן כשתגדל המרירות בנפשו במאד מאד עד שאין כח הנפש להכיל, אזי אי אפשר לכלוא את הרוח וצועק הלוך וגעו...
והנה גילוי בחינה זו ורצון זה (שהקדוש ברוך הוא מתמלא ברצון ואהבה לאדם באופן שממלא את כל החוסרים שנוצרו על ידי העבירות) הוא מתגלה בראש השנה... וגם בעשרת ימי תשובה שבכל עשרת ימי תשובה אומרים המזמור ממעמקים קראתיך
אותה קריאה פנימית שאין בה מילים מחמת עוצם וגודל המרירות וההשתוקקות, ויוצאת כצעקה פשוטה היא היא תקיעת השופר.
ולכן "תקעו בחדש שופר" פירוש: תקעו תקיעה הוא קול פשוט יוצא מהבל הלב מפנימיותו והוא בחינת צעקת הלב היוצאת מפנימית הלב שלמעלה למעלה מהחכמה שאי אפשר להוציא בשפתיו בדבור... וזהו (תקעו) בחדש (שופר) פירוש חִדוש העולמות מאין ליש המתחדשים בכל ראש השנה בדבר ה' ורוח פיו יתברך הוא על ידי תקיעה שהיא המשכת פנימיות עונג ורצון העליון ברוך הוא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
