ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חגי תשרי
לכבוד סיומה של תורה ולכבוד העובדה הלכאורה תמוהה, שעם שלם יוצא לרקוד עם ספר החוקים שלו, בהתלהבות רבתי, בחרנו להביא מספר אימרות קצרות ממייסד החסידות המגלות מעט מן המעט מהשקפתו על מושג התורה ולימודה.
יחסו של הבעל שם טוב לתורה רחוק מלהיות יחס של תוכן לימודי גרידא. התפיסה היא תפיסה שהתורה היא "חתיכת אלוהות". אם כל המציאות היא צימצום והסתרה של האלוקות הרי שבתורה יש דרך "לתפוס" את הקדוש ברוך הוא.
אפשר לומר שכברואים הפער ביננו לבין הקדוש ברוך הוא, שהוא אינסופי, בלתי ניתן לגישור. לשם כך הקדוש ברוך הוא הוריד את עצמו אלינו באמצעות התורה.
ממילא התוכן של התורה אינו משהו שאמור לגעת בשכל של האדם בלבד, אלא זה משהו שאמור לקשר את כל כוחות השכל, הנפש, והדמיון של האדם, אל האלוהות. וכאשר אדם חי את חייו המעשיים על פי תורה אזי גם גופו מתקשר לאותה מעלה רוחנית אינסופית.
משום כך היחס שלנו אל כל "טקסט" תורני הוא לא יחס לתוכן המופיע גרידא, שהוא התוכן המוגבל, אלא אל הנשמה של הדברים שזה האלוהות והרצון האלהי שבתוכם.
הנה ידוע זאת התורה אדם כמו שיש באדם רמ"ח אברם ושס"ה גידים כן יש בתורה רמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה...וכמו שיש באדם חמשה בחינות (מלבד הגוף) נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה. כן יש בתורה גופי התורה (גופי לא במובן של "גוף העניין" אלא במובן של חחלק פיזי גופני, היינו החלק ההלכתי והסיפורי שבתורה) ורוחניות התורה פרד"ס (פשט, רמז, דרש, סוד), (ו)רזין סתימין וכמו שאמר אדוני אבי זקני זלה"ה על אנכ"י (שזה המילה הראשונה בעשרת הדברות שדרכם השם התגלה לעם ישראל) שהוא ראשי תיבות: אנא נפשי כתבית יהבית (אני את עצמי כתבתי ונתתי).
ממילא התוכן הפנימי של התורה הוא השגת האלהות האינסופית עצמה שזה דבר שלא נעשה עדיין ויקרה רק לעתיד לבוא כאשר יתקיים הפסוק: לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים:
בשם הבעש"ט תורת השם תמימה זיא איז נאך גאר גאנץ (=היא עדיין שלימה לגמרי) אשר לא נגע בה שום אדם אף בקוצו של יוד ועד הנה תמימה לגמרי.
מתוך כך ההדרכה לאופן הלימוד היא הדרכה של לימוד בדביקות שלכן יש לנו כאן עסק עם עניין אלוהי לגמרי בכל אות ואות.
"בשם הבעש"ט ז"ל האותיות שבתורה הם כלים וחדרים של השם יתברך, שעל ידי כוונת האדם ממשיך בהן את אצילות אור העליון כמו שכתוב בזוהר הקדוש הקדוש ברוך הוא ואורייתא כולא חד, ובתוכן צריך האדם לתת כל הכוונה שהוא הנשמה, וזה הדביקות הקדוש ברוך הוא ואורייתא וישראל כולא חד"
"הלומד לשמה כוונת אהבתו, לדבק את עצמו בעצמות אותיות התורה שהוא רוחניות חי החיים, ותענוג התענוגים שבתוכו, אור אין סוף, באור פני מלך חיים, וזהו ששמעתי ממורי ענין לשמה לשם האות עצמה ודו"ק ודברי פי חכם חן"
"איתא (כתוב) בגמרא: "דבר גדול ודבר קטן, דבר גדול מעשה מרכבה, דבר קטן הוויות דאביי ורבא". וקשה שיקראו חס וחלילה להוויות דאביי ורבא דבר קטן, כי זה עיקר תורתנו הנאמרה לנו בסיני, אלא הכי (כך) פירושו, באמת הן תורה הנגלית והן הנסתרות, הכל סוג אחד, כי הכל הולך אחר כוונת האדם, כי אם אין כוונתו רק לידע עניינה לבד, אינו זוכה לשום דבר, ועליו נאמר "וכל חסדו כציץ השדה". אבל אם כוונתו שחושק לדביקות השם יתברך, להיות מרכבה לו (המושג מרכבה בספרות הפנימי, הנו כינוי לאדם או דבר שהאלוהות מופיעה דרכו באופן מלא ושלם במציאות העולם, שכביכול האלוהות "רוכבת" עליו ו"ממורכבת" עליו לגמרי בהתאמה), ואין לזה דרך כי אם על ידי התורה והמצוות, אזי הן על ידי נגלות התורה והן על ידי נסתרות התורה, יזכה להיות מרכבה לו יתברך שמו. וזהו שאמרו "דבר קטן הוויות דאביי ורבא", רצה לומר מי שלומד לחידוד ולתענוג ולצורך עצמו הוא דבר קטן, פירוש, שעובד הוא את השם יתברך בדבר קטן, וכאין הוא, שהרי הוא רק כמי שחושק לדבר חכמה אחרת. אבל מי שחושק להיות מרכבה לו יתברך שמו על ידי לימוד התורה, הוא דבר גדול, וזהו דבר גדול מעשה מרכבה, רצו לומר לעשות עצמו מרכבה להשם יתברך על ידי התורה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
