ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חגי תשרי
היום נביא מדברי הרבי מלובביץ', על האופן שבו יום שמיני עצרת ושמחת תורה מעביר אותנו אל ימי החול באופן ראוי.
על שמיני עצרת נאמר שתוכנו קשה עלי פרידתכם והקרבתם עלה אשה ריח ניחח לה' פר אחד איל אחד, (במדרש רבה נאמר על כך) משל למלך שעשה סעודה שבעת ימים, וזמן כל בני אדם שבמדינה בשבעת ימי המשתה, כיון שעברו שבעת ימי המשתה, אמר לאוהבו כבר יצאנו ידינו מכל בני המדינה, נגלגל אני ואתה במה שתמצא, לטרא בשר או של דג או ירק (זאת אומרת אפילו במשהו מועט, שכן בניגוד לריבוי הפרים שמגיעים למנין שבעים בכל ימי חג הסוכות, בשמיני עצרת ישנו פר אחד ואיל אחד) . כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: ביום השמיני עצרת תהיה לכם, גלגלו במה שאתם מוצאים, בפר אחד ואיל אחד."
לכאורה בלתי מובן כיוון שסוף סוף יהיה צורך להפרד מה החשיבות הגדולה ביום נוסף של שהות יחד?
הכרחי איפה לומר שיתרונו של שמיני עצרת הוא בכך שהיום הזה מועיל ושומר שגם אחר כך לא יהיה פירוד!
הדבר יובן לאחר הקדמת ההסבר לדיוק בביטוי "פרידתכם" והלא לכאורה היה לו לומר פרידתנו (שכן הקדוש ברוך הוא אומר שקשה לו להפרד מאתנו) והסבר הדבר:
א. מצידו של הקדוש ברוך הוא אין כל פירוד, מצידו קיים תמיד הקשר עם בני ישראל פנים בפנים. הפירוד בא רק מצידם של בני ישראל אשר "פנו עורף ולא פנים" פרידתכם הפירוש שלכם.
ב. מניין נובע הפירוד בין בני ישראל והקדוש ברוך הוא? עלי ידי הפירוד שבין בני ישראל לבין עצמם. "פרידתכם" שכן כשפגום "כולנו כאחד" פגום גם "ברכינו אבינו".
וזה פירוש הדבר שאחר חג הסוכות אמר הקדוש ברוך הוא קשה עלי פרידתכם, שכן בחג הסוכות מצויה האחדות בין בני ישראל לבין עצמם, (ש)הרי זה תכנה של מצוות הד' מינים כל ארבעת המינים מן האתרוג שיש בו טעם ויש בו ריח (שמשול לצדיקים שיש בהם גם תורה וגם מעשים טובים) ועד הערבה שאין בה לא טעם ולא ריח (שמשול לרשעים) ומתאחדים יחד למצווה אחת, וכן גם כל בני ישראל נעשים אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם.
ברם זו אחדות משום ולשם מצווה, ואילו עם הכניסה לימי החול שלאחר סוכות עלול לחזור שוב הפירוד ח"ו. וכלפי זה אומר הקדוש ברוך הוא קשה עלי פרידתכם, והתקנה לדבר היא "בואו ונגלגל במה שתמצא" ביום שמיני העצרת דבר המביא לידי כך שתשמר האחדות גם לאחר מכן.
וכדלהלן :
הרבי מסביר את ההבדל שבין האחדות הנובעת מן הפונקציה שכל אחד ואחד ממלא בפזל השלם, שזה האופן של האחדות של המינים, שנובעת מתוך ההבנה שהציבור צריך שתהיינה בו איכויות שונות, לבין האחדות הנובעת מתוך השורש הבאמת אחדותי שבו כולם באמת שווים, דבר המתבטא באופן של ההתקשרות לתורה של שמחת תורה.
בשמחת תורה הקשר עם התורה מתבטא בריקוד ולא בלימוד ולכן אין הבדל ברמת ההשגה אלא כולם שווים, וזה מבטא את השורש האמיתי שבו כל ישראל הם נשמה אחת ממש.
יתרונה של האחדות של שמיני עצרת לגבי האחדות של סוכות הוא, אחדות ארבעת המינים אינה בעצם מציאותם, כלומר אפילו בשעת התאחדותם מהווה כל אחד מהם סוג מיוחד ונותר במציאותו, ואינם מתאחדים אלא לגבי ענין המצווה. יתר על כן, המצווה היא לקחת ארבע מינים נפרדים, ונמצא איפה שאפילו בעצם המצווה מורגש השוני שביניהם, אלא שדברים שונים אלו מתאחדים במצווה אחת.
אך האחדות של שמיני עצרת היא "פר אחד איל אחד" (כדברי המדרש) אין זה איגוד של דברים שונים כי אם בעצם יש כאן דבר אחד. כך גם בקשר לענין הריקוד בשמחת תורה שכל בני ישראל למן הגדול שבגדולים ועד הפשוט שבפשוטים רוקדים יחד, אין פירוש הדבר שכל אחד מהם רוקד באופן שונה לפי ערך השגתו, אלא שכולם משתווים ומאחדים בדבר הכולל אותם כולם. עניינו של הריקוד הוא שאין בו כל התחלקות. זו אחדות אמתית, לא רק התאגדות של פרטים שונים, כי אם שכל אחד מתבטל ממציאותו בפני עצמו. ומאחר שאין זו התקבצות של נפרדים כי אם השתוות והתאחדות אין מקום לומר שכשתבטל הסיבה תתבטל גם התוצאה, כי אם הדבר נשאר בר קיימא וגם לאחרי החג. בכל השנה שרויים בני ישראל באחדות ושלום כלי המחזיק ברכתו של הקדוש ברוך הוא.
(שמחת תורה תשט"ז, לקוטי שיחות חלק ב')
זאת אומרת שהנקודה שאמורה ללוות אותנו הלאה אל תוך ימי החול, זה השייכות האחדותית של כל ישראל אל הקדושה שבאמת כל היהודים הם נשמה אחת ממש, ומתוך כך לכל יהודי יש חלק ו"זכות שווה" בתורה ותפקיד שבו הוא חשוב וחיוני לכל כלל ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
