ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- חודש אדר
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
האחד אמר:
"אם בכיר ולקיש כחדא יינץ - דין הוא אדר, ואם לאו - לית דין אדר".
כלומר, אם יהא חם בקרקע, ויצמח זרע הבכיר והאפילה יחד, חטים שנזרעו בראש החודש ושעורין שנזרעו עכשיו, סימן שזהו אדר, ואם לאו, אין זה אדר אלא שבט (ע"פ רש"י). יש שפירשו, אם ינצו יחדיו, זה שזרעוהו בשעת היורה עם זה שזרעוהו בשעת המלקוש, הרי זו עונת אדר, ואם לאו אינה עונת אדר (ע"פ קטע מתשובת ר' שרירא גאון, מרגליות הים, שם).
השני אמר:
"אם תור בצפר בתלג ימות, ובטיהרא בטול דתאינה ידמוך ישלח משכיה - דין הוא אדר, ואם לאו - לית דין אדר".
אם בבוקר יהא קור חזק עד שיהא השור קרוב למות מחמת הצינה, ובצהרים יגדל כוח החום עד שיהא השור מיצל בצל התאנה מחמת החום, ויפשיט עורו, כלומר יתחכך בתאנה מחמת החום (ע"פ רש"י). ויש שהסבירו סימן זה על תור וגוזל, שיתכנס בבוקר ויתחבא מחמת הצינה ויבוא לידי מיתה כשהשלג משיגו, ולעת הצהרים לא יוכל לקום בחמה אלא מבקש צל התאנה (ע"פ רש"ג).
השלישי אמר:
"אם קידום תיקוף לחדא יהא יפח בלועך נפיק לקיבליה - דין הוא אדר, ואם לאו - לית דין אדר".
אם כבר תשש כוח החורף כל כך, שכשתהא רוח מזרחית חזקה מאוד, והיא מביאה צינה, ואתה מנשב בפיך ויוצא לקראתה, ונפיחתך קשה ומתגברת מן הרוח ומחממתה, זהו אדר (רש"י). ויש שפירשו, אם נמצאת רוח קדים עזה, ואעפ"כ יש צינה, שאדם נופח את לחייו לחממן, ויוצא הוא לקראת הרוח, זהו אדר (ע"פ רש"ג).
מה ניתן ללמוד מעדות שלושת רועי הבקר?
א. כל אחד מן הרועים נתן סימן היכר מרובד אחר בטבע. הראשון נתן מתחום הצומח: הזריעה המוקדמת והמאוחרת גדילות יחדיו בחודש זה, ולא הועילה הזריעה המוקדמת להיות קודמת בגידול. השני נתן סימן מתחום בעלי החיים, אם זה השור או התור, שבבוקרו של אדר קר להם עד מאוד, עד כדי מיתה, ואילו בצהרים החום מתגבר כל כך שהם אינם סובלים אותו. והשלישי נתן סימן מתחום האדם, האדם נאבק עם הרוח המזרחית הקרה, והוא מנסה להתגבר בנפיחת רוחו הפנימית החמה, על הרוח החיצונית הקרה והעזה.
ב. אף על פי שהסימנים ניתנו מרבדים שונים - הצומח, החי, והאדם, אפשר למצוא להם מכנה משותף לציון האופי המיוחד של חודש אדר: יש בו ניגודים וסתירות, או התנצחות והתהפכות כוחות. לפי הסדר הרגיל המוקדם לזריעה, מוקדם לצמיחה, ואילו בחודש אדר המוקדם והמאוחר באין כאחד, כי האדמה לא התחממה כל ימות החורף ורק עתה עם התגברות החום באדר, צומחים יחדיו הבכיר והלקיש.
האופי הניגודי של אדר בא לידי ביטוי בתחושתם של בעלי החיים, הקור העז של הבוקר שייך לתקופת החורף, עד שבשלג כמעט קופאים החיים ונעצרים מפעילותם ומתכנסים פנימה. לעומת זה בצהרים מחממת השמש כמו בימי הקיץ החמים, עד ש"אֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ" (תהילים יט, ז), וכביכול, בעל החיים רוצה לברוח מעצמו, להתקלף מעורו מרוב חמימות. יוצא, שבחודש אדר משמשים כאחד קפאון החיים והתעוררותם.
אין לך סתירה גדולה מזו, שרוח קדים שתמיד היא חמה ומייבשת, הנה בחודש אדר היא קרה, אבל לא כמו בימי החורף שאין הרוח החמה שבאדם היוצאת מריאותיו, מסוגלת להתגבר על הרוח החיצונית ולחממה. הנה בחודש אדר תצליח הרוח הפנימית החמה להתגבר על זו החיצונית. אם כן מזג האוויר של אדר ממזג בקרבו גם מן הקור וגם מן החום, וגם פה מתוך התנצחות שבין הפנים והחוץ.
תהפוכות מאורעות החיים
לא רק בתופעות הטבע יש אופי מיוחד לחודש אדר, המלא בסתירות ובניגודים, אלא גם במאורעות החיים האנושיים בהיסטוריה היהודית ניתן להכיר את המיוחד לחודש זה. לא במקרה נזדמן חג הפורים דווקא לחודש אדר, כי בהתאם לאופי החודש הזה, המסוגל לכל התהפוכות והגלגולים השונים, התרחש בו נס הפורים. וכלשון הפיוט לפורים "כִּי פוּר הָמָן - נֶהְפַּךְ לְפוּרֵנוּ". הטלת הגורלות על ידי המן שנראית מקרית בהחלט, נתבררה בסופה של המגילה כמכוונת על ידי ההשגחה העליונה. סוד ה"ונהפוך הוא" של המגילה הוא, שכל מה שחשב המן כנגד ישראל נהפך כנגדו עצמו. הוא חשב שחודש זה, שבו נפטר משה, סימן רע הוא לישראל, והוא הזמן המתאים והראוי לביצוע מחשבתו הרעה, וטעותו הייתה, שלא ידע שבחודש זה משה גם נולד.
בסגולת חודש אדר - נמצא שיש בו פתחים להתחלה חדשה, לתקופת האביב, וכן יש בו פתחי גמר העונה, לציון סוף חודשי השנה ולסיום עונת החורף. על כן נמצא בחודש זה את החיים והמוות, את ההתחלה ואת הסוף. הלידה והחיים מצד אחד ואבדן וכליה בו מן הצד האחר. אורה ושמחה לזרע היהודים, אבלות ועצב לזרעו של עמלק. שני ההפכים משמשים כאחד בחודש זה. על המן התהפך מזלו למיתה ואבל, וישראל נושעו לחיים ולשמחה ולשלום. (בספרים הקדושים סידרו את האותיות הפשוטות שהן י"ב במספרן, לפי החודשים, וקבעו את האות ק' לאדר, שהיא תכונת הקופיות, ההתחפשות, המתאימה לחודש זה. "המליך אות ק' בשחוק וצר וכו' ואדר בשנה וכו'". (ספר יצירה ספ"ה, ועיין הסבר עניין זה ב'ליקוטי מאמרים', להגאון ר' צדוק הכהן, אות טז)
הבחינות השונות בהלכה
מאורע ידוע פחות בחודש זה, אבל מתאים לאופיו של החודש שיש בו ריבוי גוונים, הוא מחלוקתם של בית שמאי ובית הלל: "על כן גזרו תענית בט' באדר על שנחלקו בו ב"ש וב"ה זה על זה". (טור ושולחן ערוך אורח חיים, סימן תקף) זוהי המחלוקת הראשונה שעליה נאמר: "אלו ואלו דברי א-לוהים חיים", כי הבחינות השונות של המציאות והצדדים המנוגדים שבראיית ההלכה, יש להם שורש בחודש זה, כי המציאות הגשמית יש בה בחינות שונות, וכל בית מדרש הדגיש את הבחינות השונות, אף כי פסק ההלכה פירושו, הכרעה לדבר היותר עיקרי שבמציאות. (על פי הסברו של המהר"ל, באר הגולה, באר א')
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









