ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
דרכו בקודש הייתה להסתתר בראש השנה לפני התקיעות מכל אדם, ועשה שם מה שעשה. פעם אחת התגנב איש אחד, והציץ דרך הסדק לראות את מעשיו, והסבא לא הרגיש בדבר.
ראה האיש, שהסבא נפל בפישוט ידיים ורגליים על הארץ, בכה והתחנן ואמר: 'ריבונו של עולם! מה אתה רוצה מעמך ישראל? באמונה, כי לולי ראיתי בעיני מצוות שבני ישראל מקיימים, לא הייתי מאמין שיוכלו בגלות המר הזה לקיים אפילו מצווה אחת. ביחוד בעולם החשוך הזה, אשר השטן מרקד ביניהם, והתאוות כולן הן לנגד עיניהם, ואת הגיהינום ציירת (בספר) 'ראשית חכמה'. אילו היית עושה להיפך: הגיהינום נגד עיניהם, והתאוות מצויות באיזה ספר, אז אף יהודי אחד לא היה עושה, חס ושלום, שום דבר רע'... (סיפורי חסידים עמ' 35).
בסיפור, מלמד הסבא סנגוריה על עם ישראל. מתאים הדבר לדמותו הכללית, הידועה כמי שפדה שבויים ופעל למען ישראל, וכן כאיש בעל חום והתלהבות מיוחדת לכל דבר שבקדושה.
כשאדם נופל וחוטא, ומלמדים עליו זכות או מחזקים אותו, יש שתי דרכים בדבר. הדרך הראשונה, הנפוצה יותר בדורנו, היא לדבר על כך, שלמרות הנפילות האדם נותר טוב. החטא הוא רק לכלוך חיצוני, הנובע מתאוות הגוף החיצוניות, ואילו היהודי בפנימיות נשמתו תמיד עורג לטוב וחפץ בקרבת ואהבת ה'.
דרך זו בולטת בכניסת יום כיפור, עת בתפילת 'כל נדרי', אומרים אנו את הפסוק – "ונסלח לכל עדת בני ישראל... כי לכל העם בשגגה". והנה, ישאל השואל – ומה עם החטאים במזיד, האם עליהם לא יסלח לאדם? והתשובה – זה עניינו של יום כיפור, ללמדנו, שגם החטאים במזיד הם בעומקם חטאים בשגגה. ביום כיפור מתגלה שגם יהודי שהתרחק מאד, נותר בתוך תוכו קשור לה', ונמצא שבאמת בעומק יש בו גרעין טוב שלא רצה לחטוא מעולם.
אולם הסבא בסנגוריה שלו, בוחר לצעוד בדרך שנייה ושונה. הסבא נופל לארץ, ומדגיש בכך את נפילת האדם ואפסות כוחו. כשאדם נופל, אפשר גם ללמד עליו זכות בכך שהיה לו קשה מאד להתמודד. הסבא מדגיש את העובדה שבעולמנו, הנוכחות האלוקית נסתרת, ואילו התאוות הגשמיות גלויות ונגישות לכל. כביכול, הדרישות האלוקיות נמצאות ב'ספר', ואילו תאוות העולם בוערות באש חיה, ומה יעשה האדם ולא יחטא?
שתי דרכי הסנגוריה, קצת סותרות וקצת משלימות זו את זו. הן סותרות, כי אם האדם בפנימיותו הוא טוב, הרי שבתוכו יש גם תשוקה לטוב, וממילא התשוקה לאלוקים היא 'תאווה' ולא רק מצווה הכתובה בספר. ואכן, 'תאוות' הטוב היא המצפון, והרצון למצוא את יעודינו בעולם. אמנם שתי הדרכים גם משלימות זו את זו, כי גם הדרך הראשונה מודה, שבפועל תשוקות הרע זמינות ומהירות יותר.
דורנו, מדגיש מאד את דרך הסנגוריה הראשונה. חשים אנו, שאם נדגיש לאדם את היותו טוב, הרי שוודאי יתחזק ברוחו ויוכל לקום מהנפילה לעשיית טוב מחודשת. לא לחינם, הסבא כחלק מהבחירה בדרך הסנגוריה השנייה, הדגיש את הגלות. בגלות, מסתתרת הנוכחות האלוקית מהעולם, ולכן מורגש שהטוב מסתתר והרע מוחשי בעולם. בדורנו, עם השיבה לארצנו, הנוכחות האלוקית שבה ומתגלה יותר בעולם, והאדם חש יותר ויותר שהטוב נוכח בעולם.
ובכל זאת, גם הצועדים בדרך הראשונה חשוב שישלבו את השנייה. לעיתים, אדם שנופל ומיד מנחמים אותו (או שהוא מנחם את עצמו) שהוא נשאר טוב, הרי שבשלב מסוים הוא כלל לא חש בצורך להשתנות. הרי אני טוב גם כשאני למטה, הוא לוחש לעצמו, ואין צורך בשינוי.
במצב זה, עלינו להטעימו מהדרך השנייה. אמנם קשה לך, ולכן לא הפכת לאדם רע, אך אתה עדיין רחוק מאד. עליך לקום ולהשתנות. וודאי גם יום כיפור תובע מאיתנו לשוב בתשובה. "האומר אחטא ויום הכיפורים יכפר, אין יום הכיפורים מכפר". למי שבונה על כך שיום הכיפורים יגלה, שהוא בעומקו טוב, ולכן ממשיך להתלכלך בחטא, אין יום הכיפורים מכפר.
ונסיים בסיפור נוסף מהסבא, שמלמד בדיוק עניין זה – פעם, סח הסבא בצער לתלמידיו, שהוא חושש שלא הדליק נרות שבת בזמן. תלמידיו חזקוהו, שוודאי לא יארע לצדיק תקלה.
אולם, בין התלמידים היה רבי רפאל מברשד, הידוע במידת האמת שלו. אמר רבי רפאל – צריך לעשות תשובה, כי יש כאן חשש לחילול שבת. הצדיק הסבא את רבי רפאל, ואמר שבזכותו יזכה לעשות תשובה.
שנזכה גם אנו כולנו לחוש בטוב המצוי בקרבנו, ומכוחו לעבוד ולתקן ברצינות, ולשוב בתשובה שלימה. ונחתם לשנה טובה ומבורכת!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
