ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- זמנים
- ראש חודש
אבל גם בתוך הקביעוּת הידועה מראש יש לנו, עם ישראל, יכולת השפעה רבה על הצורה שבה תופיע התכונה של כל חודש על ידי עבודתנו את ה' ולימוד תורתו. זו משמעות הפסוק 'החודש הזה לכם' שהחודש מסור בידינו ואנחנו בהנהגתנו קובעים איך הוא ייראה.
הנהגה זו - מציאות מסודרת וקבועה, אך עם אפשרות לעצב ולשנות את הגוון שלה, נרמזת בפסוק 'זא"ת עולת חודש בחדשו'. האות ז' (7 בגימטריא) מהמילה 'זאת' רומזת לשבעת ימי בראשית, ומדגישה את הצד במציאות שהוא ידוע מראש, קבוע ויציב, ואין לנו יכולת לשנותו. האותיות הנוספות א' ו-ת' (האות הראשונה והאות האחרונה באל"ף בי"ת) מבטאות את אותיות התורה שבכוחן (על ידי שישראל שומרים את התורה ועובדים את ה') לקבוע איך יופיע הסדר הקבוע, כמה הוא יהיה נעים לנו ומתוק. כיצד יהיה עולה החודש, מה יהיה בו ואיך? זא"ת - השילוב בין הסדר לבין עבודתנו הוא שיכריע.
חד"ש בגימטריא שי"ב [שער הכוונות דרוש ראש חודש]. הנה ישנם י"ב צירופי הוי"ה (היינו שניתן לסדר את ארבע האותיות של שם הוי"ה, כשמחליפים את סדר האותיות שבו, בשתים עשרה צורות שונות). ובכל חדש מאיר צירוף אחד [עי' פע"ח שער ר"ח פ"ג], הנה י"ב חדשים י"ב צירופי הוי"ה, י"ב פעמים הוי"ה בגימטריא שי"ב מנין חד"ש לשון חידוש שמתחדשים העיתים בכל חדש, כפי השתנות הצירוף של שם הוי"ה מתהווה הויה חדשה. ואף על פי כן החדש הזה לכם כתיב, שהדבר מסור בידינו לשנות העיתים על פי הליכותינו בתורה ועבודה, ויכולין אנחנו לשנות הצירופים מדין לרחמים.
וזהו שאמר הרב הקדוש מורנו הרב דוב בער ממעזריטש זצוק"ל בפסוק "זאת עולת חודש בחדשו" [במדבר כח יד], דישנם ב' מיני הנהגות בעולם - הנהגה א' ההנהגה המסודרת מן ז' ימי בראשית לכל ימות עולם, הכל כפי הסידור מצירופי הוי"ה לכל חדש וסידור כוכבי השמים וכסיליהם לכל חדש בטבעם הניתן להם בכח הוי"ה ב"ה, ואותה הנהגה נרמזת באות ז', היינו הנהגה המסודרת מן ז' ימי בראשית.
אבל יש למעלה מזה הנהגה הב' היא הנהגה התוריי (הנהגה של התורה) היינו שישראל יפעלו על ידי התורה לחדש עיתים חדשים לטובה ולחיים, ואותה ההנהגה נקראת א"ת, היינו הנהגת התורה מן כ"ב אתוון מן א' עד ת', ואותן ב' הנהגות נקראים זא"ת בצירוף, (ולדעתי זה אחד מן כמה טעמים שהשכינה הקדושה נקראת זא"ת שכל ההנהגות הם על ידה), וזהו שאמר הכתוב זאת עולת חדש בחדשו, רוצה לומר הגם שבכל חדש יש התחדשות, על פי סדר ההנהגה המסודרת כך עולה ההתחדשות, עם כל זה לא לבד ההנהגה הזו תפעל, רק "זא"ת עולת וכו'", כי ישנה גם כן הנהגה התוריי לשנות העתים לטובה על ידי מעשים טובים של ישראל. עד כאן דברי הקדוש זכרונו לברכה.
ועל פי זה אמר הרב הקדוש מורנו הרב ישראל ז"ל מקאזניץ, שזה הוא ששואלין לאדם ביום הדין 'קבעת עתים לתורה?' [שבת לא א], רוצה לומר אם קבע עתים אל התורה, היינו אם פעל על ידי תורתו לקבוע עתים אחרים לטובה לשנות העתים המסודרים בטבע מבראשית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
