ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
שונה היה מכל צדיקי הדור בדרכו המיוחדת לנהוג במלכותיות. החצר שלו התנהלה בפאר והדר – כרכרה מפוארת, כלי כסף וזהב, בגדים יפים ועוד. אולם, דרך זו הייתה רק כלפי חוץ, בפנים היה מסתגף ושפל בעיניו, ואף העיד על עצמו, ש"לא נהנה מהעולם הזה כלל".
מספרים, שפעם נעל נעלי זהב, אך כשיצא החוצה והלך על השלג, נותרו עקבות של דם בשלג. התברר, שהנעליים היו ללא סוליות, ובשרו ועורו נדבקו ונתלשו בשלג. כך נראה היה כלפי חוץ כגנדרן וגאוותן, אך בפנים כולו ענווה והתנזרות מענייני עולם הזה.
פעם אחת, שאל רבי ישראל את החכמים שהתאספו סביב שולחנו – 'מפני מה חולקים הבריות על הרמב"ם'? (כידוע, רבים מגדולי ישראל חלקו על משנתו הפילוסופית של הרמב"ם).
ענה לו אחד הרבנים: "מפני שהוא אומר במקום אחד, שאריסטו ידע על ספירות השמיים יותר מיחזקאל הנביא".
אמר רבי ישראל – 'צדקו דברי הרמב"ם. דומה הדבר לשני אנשים, שבאו לארמון המלך. האחד שהה בכל אולם, והתבונן בעיני מומחה אל כלי הפאר והאוצרות ועיניו לא שבעו מראות. השני עבר בכל האולמות והגה רק בדבר אחד – זה הוא בית המלך, זה הוא מלבוש המלך, ועוד אחת מעט ואראה את פני אדוני המלך' (אור הגנוז).
באמירה זו, אבחן רבי ישראל בדרך המתאימה לאישיותו, את נקודת ההבדל בין הקבלה והמחשבה הישראלית לעולם הפילוסופיה. רבי ישראל נהג בפאר, כי הבין שעולמנו זקוק להנהגה הפועלת לפי כללי העולם. לפיכך, מנהיג צריך להתנהג במלכותיות הנראית כלפי חוץ. אולם, זוהי רק תפאורה, והעיקר להביא את נקודת הפנים – נקודת החיבור לה'.
באותו אופן, הפילוסוף מביט על ענייני הרוח כמשקיף מחוץ. ישנם נקודות רבות, שדווקא המביט מבחוץ קולט אותם יותר בפירוט. לדוגמא, כולנו מכירים את הפתגם – 'אורח לרגע רואה כל פגע'. לעיתים, ישנו חסרון שדווקא האורח מבחין בו מיידית, יותר מהאנשים הקבועים שרגילים לחיסרון וכבר לא חשים בו. דוגמא נוספת - כולנו יודעים, שבעניינים שיש בהם מעורבות רגשית גדולה, כדאי להתייעץ עם אדם חיצוני, שהרגש לא מבלבל אותו בנושא זה.
כך הפילוסופים קולטים בפירוט את ענייני הרוח. אולם, חסרונם הוא בכך שהם קולטים זאת מבחוץ ולא חיים זאת, וכך נקודת הפנים והעומק שהיא עיקר העניין, חסרה להם. לעומתם, הנביאים והמקובלים, חיים את החיבור לה' בעצם חייהם. יתכן, והם מפרטים פחות, אך מעמיקים וחיים יותר.
דומים הנביאים והמקובלים לאדם החי או נלחם על חייו. הוא לא צריך לפרט את מגוון הסיבות, שבגללם ראוי לשמר ולהציל את חייו. הוא אוהב את חייו, הם כל כולו, ובאופן טבעי הוא חי אותם, ואם יש צורך – גם נאבק עליהם.
זו הסיבה, שבעת שעם ישראל ישב בימי קדם בארצו, לא קמו לו פילוסופים. עם ישראל פגש את ה', ומי שפוגש את ה' לא זקוק להסברים והוכחות. רק בגלות, כשהתרחקנו, קמו לנו גדולי תורה העוסקים בפילוסופיה. כשלא חיים את עצם החיים, זקוקים להסברים, הוכחות ופירוט חיצוני. (בימינו, אכן רבים זקוקים לכך, ועלינו לספק להם צורך זה).
רבי ישראל מרוז'ין, האיש שידע את עולם החיצוניות, אך הגה כל ימיו בנקודת הפנים, יישב בדבריו את הרמב"ם. הפילוסופים, דומים לאדם המסייר בארמון המלך, ומסתכל על הצד החיצוני של הארמון. אכן, אדם כזה ידע לפרט רבות על חיצוניותו של הארמון. הנביאים והמקובלים, לעומם, הוגים כל היום אך ורק במפגש עם המלך, וזה חידושם ועניינם.
שנזכה לשבת במהרה עם המלך בארמונו, ולראות בהתגלותו אלינו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
