ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
שונה היה מכל צדיקי הדור בדרכו המיוחדת לנהוג במלכותיות. החצר שלו התנהלה בפאר והדר – כרכרה מפוארת, כלי כסף וזהב, בגדים יפים ועוד. אולם, דרך זו הייתה רק כלפי חוץ, בפנים היה מסתגף ושפל בעיניו, ואף העיד על עצמו, ש"לא נהנה מהעולם הזה כלל".
מספרים, שפעם נעל נעלי זהב, אך כשיצא החוצה והלך על השלג, נותרו עקבות של דם בשלג. התברר, שהנעליים היו ללא סוליות, ובשרו ועורו נדבקו ונתלשו בשלג. כך נראה היה כלפי חוץ כגנדרן וגאוותן, אך בפנים כולו ענווה והתנזרות מענייני עולם הזה.
פעם אחת, שאל רבי ישראל את החכמים שהתאספו סביב שולחנו – 'מפני מה חולקים הבריות על הרמב"ם'? (כידוע, רבים מגדולי ישראל חלקו על משנתו הפילוסופית של הרמב"ם).
ענה לו אחד הרבנים: "מפני שהוא אומר במקום אחד, שאריסטו ידע על ספירות השמיים יותר מיחזקאל הנביא".
אמר רבי ישראל – 'צדקו דברי הרמב"ם. דומה הדבר לשני אנשים, שבאו לארמון המלך. האחד שהה בכל אולם, והתבונן בעיני מומחה אל כלי הפאר והאוצרות ועיניו לא שבעו מראות. השני עבר בכל האולמות והגה רק בדבר אחד – זה הוא בית המלך, זה הוא מלבוש המלך, ועוד אחת מעט ואראה את פני אדוני המלך' (אור הגנוז).
באמירה זו, אבחן רבי ישראל בדרך המתאימה לאישיותו, את נקודת ההבדל בין הקבלה והמחשבה הישראלית לעולם הפילוסופיה. רבי ישראל נהג בפאר, כי הבין שעולמנו זקוק להנהגה הפועלת לפי כללי העולם. לפיכך, מנהיג צריך להתנהג במלכותיות הנראית כלפי חוץ. אולם, זוהי רק תפאורה, והעיקר להביא את נקודת הפנים – נקודת החיבור לה'.
באותו אופן, הפילוסוף מביט על ענייני הרוח כמשקיף מחוץ. ישנם נקודות רבות, שדווקא המביט מבחוץ קולט אותם יותר בפירוט. לדוגמא, כולנו מכירים את הפתגם – 'אורח לרגע רואה כל פגע'. לעיתים, ישנו חסרון שדווקא האורח מבחין בו מיידית, יותר מהאנשים הקבועים שרגילים לחיסרון וכבר לא חשים בו. דוגמא נוספת - כולנו יודעים, שבעניינים שיש בהם מעורבות רגשית גדולה, כדאי להתייעץ עם אדם חיצוני, שהרגש לא מבלבל אותו בנושא זה.
כך הפילוסופים קולטים בפירוט את ענייני הרוח. אולם, חסרונם הוא בכך שהם קולטים זאת מבחוץ ולא חיים זאת, וכך נקודת הפנים והעומק שהיא עיקר העניין, חסרה להם. לעומתם, הנביאים והמקובלים, חיים את החיבור לה' בעצם חייהם. יתכן, והם מפרטים פחות, אך מעמיקים וחיים יותר.
דומים הנביאים והמקובלים לאדם החי או נלחם על חייו. הוא לא צריך לפרט את מגוון הסיבות, שבגללם ראוי לשמר ולהציל את חייו. הוא אוהב את חייו, הם כל כולו, ובאופן טבעי הוא חי אותם, ואם יש צורך – גם נאבק עליהם.
זו הסיבה, שבעת שעם ישראל ישב בימי קדם בארצו, לא קמו לו פילוסופים. עם ישראל פגש את ה', ומי שפוגש את ה' לא זקוק להסברים והוכחות. רק בגלות, כשהתרחקנו, קמו לנו גדולי תורה העוסקים בפילוסופיה. כשלא חיים את עצם החיים, זקוקים להסברים, הוכחות ופירוט חיצוני. (בימינו, אכן רבים זקוקים לכך, ועלינו לספק להם צורך זה).
רבי ישראל מרוז'ין, האיש שידע את עולם החיצוניות, אך הגה כל ימיו בנקודת הפנים, יישב בדבריו את הרמב"ם. הפילוסופים, דומים לאדם המסייר בארמון המלך, ומסתכל על הצד החיצוני של הארמון. אכן, אדם כזה ידע לפרט רבות על חיצוניותו של הארמון. הנביאים והמקובלים, לעומם, הוגים כל היום אך ורק במפגש עם המלך, וזה חידושם ועניינם.
שנזכה לשבת במהרה עם המלך בארמונו, ולראות בהתגלותו אלינו!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











