ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
"וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום. ויינחם ה' כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו. ויאמר ה' אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים כי ניחמתי כי עשיתים".
אבל בפרשה שלנו, דווקא אחרי החורבן הגדול של המבול, אנחנו שומעים זמירות אחרות: "וירח ה' את ריח הניחוח, ויאמר ה' אל לבו לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אוסיף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי".
מה השתנה? מדוע בפרשת בראשית הקב"ה לא מוותר ומחריב את העולם? ומדוע בפרשת נח ה' נותן הבטחה שלא יכה יותר את העולם? במה השתנתה פרשת בראשית מפרשת נח? מדוע בפרשת בראשית דן הקב"ה את העולם במידת הדין, ובפרשת נח נותן הקב"ה אשראי בלתי מוגבל לעולם, אשראי שמבטיח לנו שמה שלא יקרה ומה שלא יהיה - העולם לא ייחרב?
ייתכן שהפתרון לכך נעוץ בהשוואה מפתיעה שבין בריאת העולם של פרשת בראשית לבריאת העולם של פרשת נח. עם יציאת נח מהתיבה החלה למעשה בריאה מחודשת של העולם. העולם שהיה חרב החל להתמלא בחיים חדשים.
כשאנו משווים את שתי הבריאות, אנו מגלים שבשתיהן מופיעה בריאה של זכר ונקבה מכל מין ומין, בשתי הבריאות ניטע גן או כרם באדמה (גן העדן והכרם של נח), בשתי הבריאות אוכל האדם מפרי הגן (או הכרם) וחוטא בכך, ובשתי הבריאות טורחים אחר כך לכסות את ערוותו.
ההשוואה בין שתי הבריאות מעניינת מאוד, אולם לא פחות מעניין הוא ההבדל החוזר בין ההשוואות. בפרשת בראשית הקב"ה הוא הפועל, הוא הבורא את בעלי החיים, הוא הנוטע את הגן, הוא המכסה את האדם אחרי החטא. לעומת זאת, בפרשת נח היוצר אינו הא ל אלא דווקא האדם. האדם מכניס את החיות לתיבה ודואג ושומר עליהן בחיים. האדם (נח) הוא הנוטע את הכרם. האדם (שם ויפת) הוא המכסה את ערוות החוטא (נח).
מתברר למרבה הפלא שדווקא מעשי ידיו של הקב"ה לא מחזיקים מעמד, בעוד שעל מעשה ידי האדם ניתנת הבטחה לנצחיות. את הבריאה הא לוהית בפרשת בראשית מחריב הבורא, את הבריאה האנושית של פרשת נח משאיר הקב"ה בכל מצב.
בספר שמות אנו מוצאים דוגמה נוספת למעשי הא לוהים אשר נשברים ולמעשי האדם שמחזיקים מעמד. הלוחות הראשונים שהיו מכתב א לוהים נשברו, בעוד שהלוחות השניים שנפסלו על ידי משה רבנו נשארו שלמים. גם כאן אנו רואים שלמרבה הפלא הנצחיות מגיעה דווקא למעשי ידי האדם ולא למעשי הבורא.
כוחה של השותפות
אחד הלקחים החשובים שלמדתי בשנותיי הראשונות בתחום החינוך היה חשיבות המעורבות של התלמידים. גיליתי שכשהצוות החינוכי מארגן בעצמו שבת לתלמידים מחוץ לישיבה, התלמידים הרבה פחות נהנים מאשר כשהם מארגנים שבת כזאת בעצמם. גיליתי שדווקא כשהתלמידים מזיעים על הארגון של השבת הם הרבה יותר נהנים ממנה. כשהם באים לשבת מן המוכן הם מפיקים ממנה הרבה פחות.
זהו כנראה הלקח של בריאת העולם בפרשת נח וגם של הלוחות השניים. כדי שמשהו יחזיק מעמד בעולם עליו להיעשות על ידי האדם. כשהאדם מקבל מתנה שלא עמל עליה ולא טרח בה הוא מאוד נהנה ממנה, אבל לא מרגיש שותף ואכפתי בנוגע אליה.
העולם שנברא בפרשת נח יחזיק מעמד מכיוון שהאדם היה שותף בבריאתו. האדם היה חלק מהבריאה. כשהאדם הוא חלק מהבריאה יהיה לו יותר חיבור אליה. אולי זהו גם הסוד של העונש שהוטל על אדם וחוה. האדם קיבל עונש שמהותו היא תיקון. הוא יעבוד קשה כדי לגדל את פירות האדמה. וזהו באמת תיקון גדול. מעכשיו האדם יפסיק להיות אורח זמני בכדור הארץ ויתחיל להיות שותף לבריאה ולעולם.
שותפות זאת חשובה לא רק בבריאת העולם אלא גם בתורה עצמה. הלוחות השניים מלמדים אותנו שאם לא נהיה שותפים ביצירת התורה בעצמנו, ואם לא נעמול על לימוד התורה, התורה לא תחזיק מעמד בידינו. כדי לשמור על התורה כנכס נצחי אנחנו צריכים להזיע ולעמול קשה על יצירתה ולימודה. רק הזורעים בדמעה, ברינה יקצורו.
הרב עמיחי גורדין
"אמת ואמונה" תרבות יון - מאיזו קידמה מתרחקים ומה ניתן לקבל?
'אמת ואמונה' בית מדרש לאמונה לע"נ שמשון יונגסטר
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
