ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עיונים בעניני חנוכה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
סתמה המשנה ולא פירשה איזו גולגולת ראה הלל הזקן, ואת מי היא רצחה. הרב אורי שרקי הציע שייתכן שהגולגולת שראה הלל הייתה גולגולתו של אריסטובולוס השלישי, הצאצא האחרון לבית חשמונאי.
בעודו בגיל תיכון הפעילה אלכסנדרה, אמו של אריסטובלוס, רשת של קשרים בינלאומיים כדי לדאוג לכך שבנה יתמנה לכהן גדול. הלחץ נשא פירות, והורדוס הכתיר את הנער לכהן גדול. אריסטובולוס, שהיה יפה תואר ונצר לבית חשמונאי, זכה עד מהרה לאהדת העם ולקנאתו של הורדוס. הורדוס, שמעולם לא לקח שבויים, הזמין את הכהן הגדול לביקור בארמונו שביריחו. אחרי סעודה דשנה הציע המלך לאריסטובולוס להשתכשך בבריכה המלכותית הגדולה. עבדיו של הורדוס, ששחו גם הם בבריכה, עשו עצמם כמשחקים איתו והטביעו אותו למוות. גולגולתו, שצפה על פני הבריכה ביריחו, סימנה את סוף דרכו של בית חשמונאי.
לא מן הנמנע שהלל הזקן, שגר תקופה מחייו ביריחו, ראה את הרצח המזוויע, ודבריו על הגולגולת שצפה היו מסר לבית חשמונאי. על שרצחתם וחיסלתם והסתאבתם - נרצחתם גם אתם, וסוף בית הורדוס שחיסל אתכם יהיה כסופכם. אם כך הדברים, המסר של הלל הזקן אינו מכוון כלפי אדם מסוים אלא כלפי בית חשמונאי.
חג חורבן
הסיאוב של בית חשמונאי הגיע מהר מאוד. שמעון, אחי יהודה, בן הדור הראשון למרד המכבים, חיתן את בתו עם תלמי בן חבוב, אדם רשע ומנוול בעל סטנדרטים מוסריים הרחוקים מאוד מערכי המכבים. תלמי הזמין את חותנו שמעון יחד עם אשתו ושני בניו למבצר דוק השוכן מעל יריחו. שם, אחרי סעודה חגיגית, קם בפתאומיות ורצח אותם בדם קר.
השנים שחלפו רק השחיתו וסיאבו עוד יותר את בית חשמונאי. כשעלה לשלטון נכדו של שמעון, אריסטובולוס הראשון, הוא כלא את אמו הורתו בבית הכלא והרעיב אותה למוות. את אחיו אנטיגונוס רצח כשחזר ממסע כיבושים מוצלח בגליל. אריסטובולוס, דור שלישי למכבים שלחמו בהתייוונות עד חורמה, דאג לכנות את עצמו פילהלנוס – "אוהב היוונים".
משם המצב רק המשיך להתדרדר. העירוב שבין השררה המלכותית להנהגה הדתית היה מושחת ומשחית. וכאן הבן שואל: מה אנחנו חוגגים בחנוכה? איזה מין ניצחון של הרוח היהודית על תרבות יוון יש כאן - ניצחון זמני שהוביל לתבוסה נוראית בתוך שני דורות בלבד? האם על בית חשמונאי הרקוב נשמח ונעלוץ שמונה ימים? לא חג גאולה יש לנו כאן, אלא חג חורבן.
ניצחון שהוחמץ
נחלקו רבותינו. בית שמאי אומרים: "יום ראשון מדליק שמונה נרות - מכאן ואילך פוחת והולך". בית הלל אומרים: "יום ראשון מדליק נר אחד - מכאן ואילך מוסיף והולך". לחג החנוכה של בית שמאי היה אופי טראגי. היום הראשון, שהתחיל בתנופה גדולה ובבית מואר באור יקרות, התחלף בימים חשוכים שבהם האור דוהה ונחלש עד שנעלם. בית שמאי ראו בחנוכה חג מורכב עם סיום מר. האור הגדול שהאירו יהודה ואחיו טושטש ודהה עם הדורות. לא ניצחון מוחץ חגגו בית שמאי, אלא ניצחון שהוחמץ.
להלל הזקן הייתה דרך אחרת. הלל, שראה את הגולגולת הצפה של בית חשמונאי, ראה גם את האור הקטן ואת ההתקדמות. בית הלל הבינו שגם אם המרד לא הביא לתיקון גדול, הוא הביא עמו תיקון איטי ומתמשך. הם הבינו שפך השמן הטהור שנמצא במקדש ודלק והאיר בדרך ניסית עד שהגיע השמן הטהור, אינו בודד. בכל דור ודור עומד לנו פך שמן קטן שמוגן מהרוחות הרעות המבקשות לטמא אותו. פך קטן וטהור שמאיר את דרכנו בקדושה ובטהרה.
בחנוכה אנחנו שמחים על פך השמן הקטן שהיוונים לא הצליחו להגיע אליו ולטמא אותו, ועל פך השמן הקטן שבית חשמונאי המסואב לא הצליח לטמא. ועל עוד פכים קטנים רבים שמעמיד לנו הבורא בכל דור ודור.
מהפיכות מתחילות בבית
"נר איש וביתו" - חנוכה הוא חג של המשפחה. מצוות ההדלקה אינה מוטלת על האדם הפרטי אלא על המשפחה. החיוב היסודי הוא להדליק נר אחד בכל בית, ואם רוצים להדר מדליקים כמספר בני הבית. אבל גם אצל המהדרין ההדלקה היא בבית, במשפחה. אי אפשר להדליק בחוץ אלא רק בבית. לכן, אגב, כשאבא במילואים או כשהילד בטיול, אפשר להדליק בשבילו. העיקר שהמשפחה תדליק. לפני תיקון האומה ולפני תיקון הקהילה, אנחנו מתמקדים במשפחה. המשפחה היא יחידת הגרעין הבסיסית שמרכיבה את עם ישראל.
מהפיכות רועשות מתחילות בכיכר העיר, מהפיכות אמיתיות מתחילות בבית. שינויי עומק מתחילים ביסודות, בשורשים. יאשיהו המלך היה אחד המלכים הצדיקים ביותר בתולדות ימי בית ראשון. הוא הוביל רפורמה רוחנית אדירה והשמיד לחלוטין כל שריד לעבודה זרה.
כל שריד? כמעט כל שריד. חז"ל מספרים שאחרי שהמשטרה הייתה יוצאת מהבתים הפרטיים של תושבי הממלכה, ומוודאת שאין שם פסלים, היו בני הבית מוציאים מאחורי הדלת את הפסל הנסתר. יאשיהו לא הצליח לתקן באמת את חטא העבודה וזרה ולכן, כך אומרים חז"ל, נפל בידי פרעה בקרב מגידו. הרפורמה של יאשיהו הייתה חיצונית ולא חדרה לשורשי האומה.
בחנוכה אנחנו מציינים את התיקון שהצליח, התיקון שהתחיל מלמטה. בחנוכה אנחנו חוגגים את ניצחון הבית על הרוחות הרעות. בחנוכה אנחנו מבינים שהתיקון יתחיל מהמשפחה הגרעינית שלנו. משם, ורק משם, הוא ימשיך לקהילה ולאומה כולה. הסיפור של מתתיהו ובניו הוא סיפור של משפחה שניצחה את השלטון היווני. גם אם בחלוף הדורות הפכו יוצאי חלציה של המשפחה היהודית הזאת לשליטים אכזריים שרוצחים את בני משפחותיהם, יקומו משפחות אחרות וינצחו אותם. העם היהודי חזק משליטיו.
בסוף ימיו פנה ינאי המלך, אחיו של אריסטובולוס הראשון, לאשתו שלומציון שירשה את כיסאו, והמליץ לה לעזוב את הצדוקים ולחבור אל הפרושים. אחרי שנים שבהן טבח בפרושים באמצעות שכירי חרב, הבין נכדו של שמעון המכבי שלפרושים אין עמדות כוח קונבנציונליות, אבל יש להם אחיזה איתנה בעם. באמצעות הבית היהודי האיתן הביסו הפרושים את השלטון.
המאבק של הרוח היהודית אינו מאבק של שלטון יהודי בשלטון זר, אלא של משפחה יהודית בשלטון. הנר הקטן שהדליקה המשפחה היהודית ימשיך להאיר לדורי דורות, גם אחרי שהשלטון יפנה את מקומו לשלטון אחר.
מאמרים ותגובות למדור ניתן לשלוח לכתובת [email protected]
(המערכת אינה מתחייבת לפרסם את המאמרים שיישלחו)
מתוך העיתון בשבע.
הרב עמיחי גורדין
"אמת ואמונה" תרבות יון - מאיזו קידמה מתרחקים ומה ניתן לקבל?
'אמת ואמונה' בית מדרש לאמונה לע"נ שמשון יונגסטר
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
