ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
יוצרת ותרפסטית
המבול שלי הוא אלפי דאגות מציפות, דמיונות, חרדות ופחדים.
התיבה הנה טוב ה' שמציל מכל התהומות.
לפני שנה בראש חודש מרחשוון הזדמנתי לקברם של האדמו"רים מגור, ה'פני מנחם' וה'אמרי אמת'. בניין עשוי לבנים אדומות, לקוח מאירופה של פעם... ליד שוק מחנה יהודה.
בחוץ, הארץ געשה ונשמעו סירנות עולות ויורדות. תקופה מתוחה. שנה שהחלה בדאגה.
קרוב אליך (663)
הרב נחמיה וילהלם
238 - איפה משיגים היום דבק טוב?
239 - מה המבול שלך ומה התיבה שלך?
240 - אחריות אישית ואחריות קולקטיבית
טען עוד
לפתע התחילו הפלאפונים לצלצל. מסתבר שבאחד הרחובות הסמוכים היה פיגוע דריסה.
אחת הנשים קיבלה דיווח ישיר מבעלה שהשקיף על הנעשה מחלון ביתו בשכונת גאולה. היא הגיבה בקריאות זעקה. הוריה של הנערה התקשרו לומר שתישאר היכן שהיא נמצאת ולא תצא כי מסוכן בחוץ. זו הייתה הרגשת כולנו. בפרט כשאחת הנשים ענתה לעוד שיחה והתחילה לצעוק. עוד זה מדבר וזה בא... הסתבר שהיה פיגוע נוסף בירושלים.
הרגשנו מחנק. התחלנו להגיד תהילים ביתר שאת. בחוץ נשמעו צעדי ריצה ומישהו רדף אחר מישהו אחר ושאל אם ראינו אדם לבוש כך וכך. הבהלה גברה ותחושת האין־אונים הביאה אותנו, חמש נשים בקבר הצדיקים, לקחת ספסל ולחסום את הדלת. אנה נברח?
חשבתי על כך שאנו כמו בתיבת נח, מוגנים מפני המבול השוצף בחוץ. הצדיקים מגנים עלינו, התיבה שהיא מילת התפילה מגנה על שפיותנו. הייתי כדמות במחזה סוריאליסטי לוחשת עם שותפותיי לגורל הפתאומי: "אל תירא מפחד פתאום". נדמה כאילו שם אשאר לנצח.
מאז במהלך השנה נזכרתי לצערי הרבה פעמים בתחושות הקשות שהתלוו לאותו מאורע הזוי, אך גם בתחושה הטובה המוגנת כמו ברחם, באחוות הנשים שהתגלתה שם היכולה לנצח כל אויב, באמונה ובביטחון שהשתדלתי לגייס אל לבי בטרם פסעתי אל הרחוב השומם בדרכי הביתה...
הלחץ שמשכיח / אוריה בר לב
ר"מ בבית המדרש 'ברקאי', רמת הגולן
"אני לא מאמין. השעה 9:30 בבוקר ואני עדיין לא בעבודה, עומד לבד בתחנה והגשם שוטף אותי, כולי רטוב מהכיפה עד הגרביים, הבגדים שלי כל כך כבדים שאני בקושי זז...".
לכולנו יש ימים כאלה.
החיים מלאים בשטפי מחשבות יומיומיות הנדמות כטיפותיו הגדולות של 'העולם הזה' הנופלות וזולגות על הראש ובתוכו. "אני חייב להגיע בזמן לפגישה, חייב ללכת לסידורים בבנק, חייב להספיק מטלה". כל אלו, מטבע הדברים, לוקחים את תשומת הלב למחוזות רחוקים מבית המדרש ומעשייה קדושה, משכיחים ממני את עצמי, את החלק אלו־ה שבי שרוצה לפרוץ ולמלא כל משבצת בלוח הזמנים היומי.
אם אקשיב קצת יותר למחשבות שלי, נדמה שהן אינן הבעיה האמתית, הן אינן תמציתו של המבול הנורא. המבול האמתי הוא - הלחץ הפועם במחשבות ובריצות, הלחץ שמשכיח ממני את תפילת הבוקר, משכיח ממני את הערב של אתמול בו עפתי בחברותא עם כמה דפי קודש.
ידוע פירוש הבעל שם טוב שעלינו לבוא אל תיבות התורה והתפילה כדי לגבור ולהתחסן כנגד המבול. עיסוק רגיל ויבש באותיות הקדושות לא יספיק. ישנו צורך לצלול ולהיכנס אל התיבה עם כל הגוף והנפש, להתפלל וללמוד עם להט שמייצר דביקות, עם חום שמייצר ניגון. לימוד קצר ותפילה חטופה לא יספיקו. רק אם מנועי הראש והלב שלי יתחממו היטב, התיבות הקדושות יגנו עלי וירוממו אותי מעל פני המים.
כן אחי אהובי יש מבול ויש תיבה / פרץ איינהורן
ר"מ במכינת עצם, נווה
יש מבול:
מבול שמבלבל / מבול שבולם אותך מלהתקדם / מבול שאתה ממש מובל אליו בעת חוסר תשומת לב
ויש תיבה:
תיבה = תיבות של תורה / תיבה = מילים של תפילה / תיבה = דיבורים של השפעה טהורה
המבול:
ים של טרדות / מצבי רוח מוזרים / מחשבות הרסניות / חוסר ריכוז / עמוק בסיבוכים / קטנות דמוחין
התיבה:
ים של אמונה – שלוות צדיקים / מצבי רוח מרוממים / מחשבות טובות וטהורות / יישוב הדעת / "מן המיצר קראתי י־ה" / גדלות דמוחין
המבול:
הקנאה, התאווה והכבוד / הכעס והגאווה / העצלות והפזיזות / העין הרעה /
התיבה:
שמח בחלקי / "לשמך ולזכרך תאוות נפש" / "כבוד חכמים ינחלו" / "שיוויתי ה' לנגדי תמיד" / ענווה / זריזות מתחשבת וטהורה / עין טובה
המבול:
חיצוניות / כמותיות / שטחיות / פרטיות /
התיבה:
פנימיות / איכות / עמקות / כלליות
המבול:
פיגועים / רווקים ועקרים / מחלות וחולים / עניים / תאונות דרכים / דעות ומפלגות / אלימות פיזית ומילולית / מחלוקות בין תלמידי חכמים
התיבה:
תפילות ללא הפסקה / לגאולה כללית ופרטית / מצוות ביקור חולים / "אשרי משכיל אל דל" / לא מסמסים בזמן נהיגה!!! / "החיים והמוות ביד הלשון" / "רשע, למה תכה רעך" / תלמידים שמשמשים כל צורכם / מסילת ישרים, תניא ואורחות צדיקים / "ישים עצמו כאילם"!
ואסיים:
עקבתא דמשיחא / דור נפלא / ריבוי ישיבות ולומדי תורה / ארץ ישראל נותנת פירותיה בעין יפה / סוף ישראל לתשובה / "אני ה' השוכן איתם"!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
