ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מידות
משנה: י"ז חשון תשע"ו
עם ישראל ותורתו הם בני יותר מ3000 שנה. בתורת ישראל ישנה התייחסות רבה לעניינים מעשיים קרי מצוות, אולם ישנה גם התייחסות לענייני אמונה, מחשבה ומידות. אצל חז"ל, מצאנו בגמרא שהיא משלבת הלכה ואגדה (חשוב להדגיש ששילוב זה אינו עירוב תכנים אלא קשר והשפעה של לימוד אחד על רעהו. אדם לא חי בהפרדה גמורה בין מה שהוא חושב למה שהוא מרגיש ולמה שהוא עושה. כמו כן בתורה, שהיא תורת חיים במובן שהיא נוגעת בכל חלקי הנפש והגוף העולם והחיים, הדברים משולבים יחדיו).
הראשון שראה צורך לאגד את החלק ההשקפתי של אמונת ישראל כיחידה בפני עצמה ולסדרו כשיטה הוא רס"ג. רס"ג , מאחרוני גאוני בבל, התמודד כמנהיג בתקופתו עם כל מיני רוחות של פילוסופיה ושל קָרָאוּת (מיסודו של "ענן" (מי שביסס את התנועה הקראית), שהשפעתה הייתה גדולה באותה תקופה במצרים - ארץ הולדתו של רס"ג) והוא ראה לנכון לכתוב לצורך השעה ספר המסדר את השקפות היהדות בנושאים שבין אמונה ופילוסופיה ועוד, בטוענו שהשכל והמסורת בהכרח משתלבים זה עם זה. לצורך זה הוא כתב את הספר "הנבחר באמונות ובדעות" או בשמו היותר מוכר "אמונות ודעות" שחלקו המרכזי נלמד בעבר במסגרת תכנית הלימוד היומי באמונה. ניתן היה לומר כי המגמה של רס"ג היא אך ורק להתמודד עם הרוחות מבחוץ, אולם הוא עצמו מעיד בהקדמה לספרו שמטרת הלימוד היא כפולה, וזה לשונו:
דע, יחנך השם, אתה המעיין בספר זה, כי מה שאנחנו חוקרים ומעיינים בענייני אמונתנו הוא לשני עניינים, האחד כדי שיתאמת לנו בפועל מה שידענו מפי נביאי השם בידיעה. והשני כדי שנשיב לכל מי שיטען עלינו בענייני אמונתנו.
אנו רואים בנימוקו הראשון שידיעת האמת היא מטרה בפני עצמה וללא קשר דווקאי לצורך פולמוסי זה או אחר, שהוא הנימוק השני.
לגבי טיב של חשיבותה של ידיעת האמת, ניתן להבין באופן פשוט כי מן הדעות הנכונות ייגזרו מעשים נכונים. זוהי הבנה המשאירה את המעשה האמיתי ואולי גם את גמולו הטוב במרכז.
בינתיים נסתפק בהבנה זו, וכאשר נעסוק בגישתו של הרמב"ם נראה הבנה נוספת בחשיבות ידיעת האמת.
יש ספר יסוד נוסף שנכתב בימי הביניים שעוסק באופן רשמי באמונות ודעות, ונשאר פופולרי מאוד עד היום, אולי יותר מכל הספרים שנכתבו באותה תקופה (כנראה בשל הסיבה שהוא מאמץ גישה שאינה פילוסופית קלאסית ובזה הוא מתאים יותר לחשיבה המודרנית ואולי אף הפוסטמודרנית). ספר זה הוא ספר הכוזרי, או בשמו המקורי: ""ספר תשובות לטענות נגד הדת המושפלת והבאת ראיות להגנה עליה" (נכתב בערבית ותורגם). גם ספר זה נכתב כספר פולמוסי כפי שעולה משמו ומפתיחתו:
"שאול שאלו אותי על מה שיש אתי מן הטענות והתשובות על החולקים עלינו מן הפילוסופים ואנשי התורות, ועל המינים החולקים על המון ישראל"
אף בספר הכוזרי אנו רואים את חשיבות לימוד האמונה: למרות שהוא נכתב כמענה לשאלות שהתעוררו בדור, הפולמוס עם המתנגדים ליהדות הוא זניח בספר, ועיקר הספר עוסק ביסודות אמונת ישראל.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








