ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מידות
משנה: י"ז חשון תשע"ו
עם ישראל ותורתו הם בני יותר מ3000 שנה. בתורת ישראל ישנה התייחסות רבה לעניינים מעשיים קרי מצוות, אולם ישנה גם התייחסות לענייני אמונה, מחשבה ומידות. אצל חז"ל, מצאנו בגמרא שהיא משלבת הלכה ואגדה (חשוב להדגיש ששילוב זה אינו עירוב תכנים אלא קשר והשפעה של לימוד אחד על רעהו. אדם לא חי בהפרדה גמורה בין מה שהוא חושב למה שהוא מרגיש ולמה שהוא עושה. כמו כן בתורה, שהיא תורת חיים במובן שהיא נוגעת בכל חלקי הנפש והגוף העולם והחיים, הדברים משולבים יחדיו).
הראשון שראה צורך לאגד את החלק ההשקפתי של אמונת ישראל כיחידה בפני עצמה ולסדרו כשיטה הוא רס"ג. רס"ג , מאחרוני גאוני בבל, התמודד כמנהיג בתקופתו עם כל מיני רוחות של פילוסופיה ושל קָרָאוּת (מיסודו של "ענן" (מי שביסס את התנועה הקראית), שהשפעתה הייתה גדולה באותה תקופה במצרים - ארץ הולדתו של רס"ג) והוא ראה לנכון לכתוב לצורך השעה ספר המסדר את השקפות היהדות בנושאים שבין אמונה ופילוסופיה ועוד, בטוענו שהשכל והמסורת בהכרח משתלבים זה עם זה. לצורך זה הוא כתב את הספר "הנבחר באמונות ובדעות" או בשמו היותר מוכר "אמונות ודעות" שחלקו המרכזי נלמד בעבר במסגרת תכנית הלימוד היומי באמונה. ניתן היה לומר כי המגמה של רס"ג היא אך ורק להתמודד עם הרוחות מבחוץ, אולם הוא עצמו מעיד בהקדמה לספרו שמטרת הלימוד היא כפולה, וזה לשונו:
דע, יחנך השם, אתה המעיין בספר זה, כי מה שאנחנו חוקרים ומעיינים בענייני אמונתנו הוא לשני עניינים, האחד כדי שיתאמת לנו בפועל מה שידענו מפי נביאי השם בידיעה. והשני כדי שנשיב לכל מי שיטען עלינו בענייני אמונתנו.
אנו רואים בנימוקו הראשון שידיעת האמת היא מטרה בפני עצמה וללא קשר דווקאי לצורך פולמוסי זה או אחר, שהוא הנימוק השני.
לגבי טיב של חשיבותה של ידיעת האמת, ניתן להבין באופן פשוט כי מן הדעות הנכונות ייגזרו מעשים נכונים. זוהי הבנה המשאירה את המעשה האמיתי ואולי גם את גמולו הטוב במרכז.
בינתיים נסתפק בהבנה זו, וכאשר נעסוק בגישתו של הרמב"ם נראה הבנה נוספת בחשיבות ידיעת האמת.
יש ספר יסוד נוסף שנכתב בימי הביניים שעוסק באופן רשמי באמונות ודעות, ונשאר פופולרי מאוד עד היום, אולי יותר מכל הספרים שנכתבו באותה תקופה (כנראה בשל הסיבה שהוא מאמץ גישה שאינה פילוסופית קלאסית ובזה הוא מתאים יותר לחשיבה המודרנית ואולי אף הפוסטמודרנית). ספר זה הוא ספר הכוזרי, או בשמו המקורי: ""ספר תשובות לטענות נגד הדת המושפלת והבאת ראיות להגנה עליה" (נכתב בערבית ותורגם). גם ספר זה נכתב כספר פולמוסי כפי שעולה משמו ומפתיחתו:
"שאול שאלו אותי על מה שיש אתי מן הטענות והתשובות על החולקים עלינו מן הפילוסופים ואנשי התורות, ועל המינים החולקים על המון ישראל"
אף בספר הכוזרי אנו רואים את חשיבות לימוד האמונה: למרות שהוא נכתב כמענה לשאלות שהתעוררו בדור, הפולמוס עם המתנגדים ליהדות הוא זניח בספר, ועיקר הספר עוסק ביסודות אמונת ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
