^ 1 הרחבה בשורש העניין, 'ספר מצוות קטן' לר"י מקורביל מבעלי התוספות, מצוה א.
^ 2 עוד על כך בפירוש 'מנות הלוי' למגילת אסתר ד', א.
^ 3 על פי הרמח"ל ב'מסילת ישרים' פ"א.
^ 4 עליה רמזה המגילה כבר בפרק ב', ה-ז.
^ 5 רש"י על אסתר ד', א (בגמרא במגילה ז ע"א).
^ 6 מסכת מגילה יג ע"א, לעניין "כל הכופר בעבודה זרה - נקרא יהודי".
^ 7 בדאגתו להציל את המלך - כמו פירוש מלבי"ם לשמות ב', יא-יב.
^ 8 אסתר ב', י ו-כ.
^ 9 רלב"ג שם.
^ 10 אסתר ב', כא-כג.
^ 11 הן זרעו של אברהם אמור להמשיך את תכונתו, "אב המון גויים", ולהוציא לפועל את "ונברכו בך כל משפחות האדמה, ובזרעך".
^ 12 כשם שאצל משה רבינו, כאשר גדל - הלך לשאת בסבלות אחיו - שמות ב', יא.
^ 13 ספר 'אורות', 'אורות ישראל', פ"ו, ו.
^ 14 כאמור בנבואת זכריה פרק ח' במהלך הפרק וברצף חלקיו, עד ועד בכלל, לסיומו.
^ 15 רבי עקיבא במשנה, אבות פ"ג מי"ח - על שלושת חלקי המשנה בעניין החביבות.
^ 16 על אהבת הבריות מתוך התגלות האמונה בטהרתה - 'מידות הראי"ה', 'אמונה' ד.
^ 17 כאשר, אל לה לאותה נקודת מוצא, להיות רכרוכית ומעוותת עד כדי "המרחם על האכזרים" כי סופו...
^ 18 בבא קמא צב ע"א.
^ 19 בראשית כ', יז-יח.
^ 20 בבא מציעא פז ע"א.
^ 21 כפי שנעשים 'מאמצים' רבים במשך הדורות לבאר באופן הגיוני מצבים של נִסים, כדי שלא להתחייב למשמעותם ולאחריות המוטלת בעקבותיהם.
^ 22 אף על פי שאבימלך נענש בדין, וראוי היה לעונש זה.
^ 23 כמו שראינו שאברהם אבינו מפחד שמא ייגרם על ידו חילול ה' - כמתואר בבראשית רבה לט, ו, בעניין עזיבת אביו.
^ 24 בבא קמא צב ע"א, ופירוש 'קול מבשר' לרבי שמחה בונים מפשיסחא, 'וירא'.
^ 25 איוב מ"ב.
^ 26 איוב ב', יא.
^ 27 בבא מציעא נח ע"ב, בעניין חומרת האיסור של הונאת דברים.
^ 28 סוטה י ע"א.
^ 29 זהו מהלך הפרשנות 'בסוד היחיד והיחד' לגרי"ד סולוביצ'יק עמ' 345-347 לעניין ייסורים של איוב ותיקונם.
^ 30 ולשם כך, בסייעתא דשמיא, יודע הוא שבעים לשון - ומבין גם את שפת המתנקשים.
^ 31 על פי מצב העניינים דאז שמרדכי ישב מחוץ לארמון המלוכה ואינו יכול להיכנס לשם.
^ 32 כאמור באסתר ב', י.
^ 33 ולא מעטים הם שיקולי הדעת בהתנהגותם של אנשים, גם כאשר רצונם הטוב להביא את הגאולה - מסנוור ואוטם את יכולתם לחשוב על זולתם.
^ 34 מגילה טו ע"א - בדברי רבי אלעזר בן חנינא.
^ 35 מעין דבריו של יוסף לאחיו - בבראשית פרק מ"ה.
^ 36 וכוונותיה לשם שמיים - אינן רק הצהרות, דרשות ועקרונות - אלא כך היא חיה בפועל.
^ 37 עוד על כך במהלכם של דברי בן זומא באבות פ"ב מ"א - עד ועד בכלל לבירור מושג הכבוד.
^ 38 כפי שלמדנו בנבואת זכריה בפרק ג' ובפרק ו' בעניין "עבדי צמח" והכהן הגדול.
^ 39 וכן במגילת רות דרך הלימוד במשמעות דמויותיהם של נעמי רות ובועז, כוונותיהם ומעשיהם.
^ 40 אבות פ"ד מ"ג, ופירוש ר"י יעב"ץ שם.
^ 41 על ידי העברת המידע על הצלת חייו של המלך - באִזכור שמו של מרדכי, ללא תוספות.
^ 42 שמו"א כ"ג, יז.
^ 43 על פי סנהדרין קב ע"א.
^ 44 הרחבה בפירוש 'כלי יקר' בפרשת הנשיאים, במדבר ז', יא-יב.
^ 45 תוך כדי בירור נוקב של הבנת התקופה, וקריאה נכונה של כוחותיה ומשימותיה.
^ 46 על פי דברים ו' ומסכת ברכות סא ע"ב, ופירוש 'עולת ראי"ה' ח"א, עמ' רנ-רנא.
^ 47 במובן הטהור, המדוייק, האצילי ועם כל העָצְמה, המסירות והנחישות הנדרשים לשם כך, ורובד זה כלול גם הוא בדברי בן זומא אשר הובאו לעיל בהערה 246.
^ 48 על פי מסכת מגילה יד-טו ועוד.
^ 49 ולעתים גם ללא רצון, כי "אחזק את לבו" - כאמור בשמות ד', כא.
^ 50 הרחבה בדברי הרמב"ם, 'אגרת תימן'.
^ 51 ולא בכדי הוא "חש בראשו" - על פי מסכת מגילה יא ע"א, אסתר רבה א, א.
^ 52 מגילת אסתר א', ב-ה.
^ 53 כפי שנלמד להלן בסעיפים הבאים עד היכן מגיע סינוור זה.
^ 54 וכך אירע לפרעה במהלכים המתוארים בפרשיות 'שמות', 'וארא' ו'בא'.
^ 55 על פי אסתר ג', ו.
^ 56 הרחבה בדברי הרמב"ם ב'י"ד החזקה', הלכות דעות פ"ב ה"ג.
^ 57 וכן במשל התל והחריץ, מסכת מגילה יד ע"א.
^ 58 מעין התנהגותם של עמלק כמתואר בדברים כ"ה, יז-יט, ומבואר במדרש תנחומא שם.
^ 59 על היחס בין הכפירה בריבונו של עולם לבין הסובייקטיביות האנושית שאינה חפצה במוסר מוחלט - הגרי"ד סולוביצ'יק ב'דברי השקפה' עמ' 24-29.
^ 60 הן יש כאלו שחושבים שהקנאה התאווה והכבוד - הם המקיימים את האדם בעולם.
^ 61 הרחבת דברים ב'שם משמואל' פרשת 'תצוה', שנת תרפ"ג, ד"ה והנה עמלק.
^ 62 לשם כך נדרש המן בגאוותו, לחיזוק העבודה הזרה - על פי מסכת מגילה יג ע"א.
^ 63 וזהו שורש האנטישמיות היסודית לגווניה השונים - רמב"ם, 'אגרת השמד', מהדורת הרב שילת עמ' קלב.
^ 64 על פי מסכת חולין קלט ע"ב.
^ 65 בראשית ג', החלק השני של פסוק יא.
^ 66 החלק הראשון של הפסוק הנ"ל.
^ 67 וקשורה היא ההתכחשות העצמית לכפיות הטובה המתוארת בדברי רש"י וחזקוני.
^ 68 הרחבת דברים בספר 'אורות', עמ' כב-כג, לד-לה, פח-פט, קיט-קכג, קמב-קמג, קנז-קנח ועוד.
^ 69 כי קשה לאכול רק מפני שאלוקים מצווה על כך.
^ 70 כמו הנזק שעלול לגרום השימוש המופרז והקטנוני במונחים: 'דת', 'דתי' ו'לא דתיים'.
^ 71 עוד על כך, במסכת חולין קט ע"ב, בדברי רב נחמן וילתה אשתו.
^ 72 הרחבה ב'מוסר אביך' פ"ב, "בכל דרכיך דעהו" - על פי משלי ג, וברכות ס ע"א.
^ 73 בראשית ב', ט.
^ 74 על פי פסוק ח שם.
^ 75 בבראשית א', כו-כח ובפרק ב', טו.
^ 76 סנהדרין צט ע"ב, בעניין העמל.
^ 77 עוד על כך ב'מסילת ישרים' פרקים יח-יט המרוממים את מושג התענוג שבפ"א ו'באורות הקודש' ח"ג עמ' קסז.
^ 78 בראשית ג', א.
^ 79 ועוד הרחבה בדברי רש"י שם.
^ 80 מעין המתואר במל"א י"ח, לז - ובפירוש המלבי"ם שם.
^ 81 פירוש 'אור החיים' בראשית ג', כ.
^ 82 בראשית ג', טו.
^ 83 הרחבה במסכת סוטה פ"א מ"ד.
^ 84 כמבואר במסכת סוטה יז ע"א - בדברי רבי עקיבא, ובפירוש רש"י שם ד"ה זכו.
^ 85 כי ההתחברות איננה זו שיוצרת את הסיפוק האנוכי, אלא את ההתחברות לציר האנכי של הופעת רצון ה' אל האדם ואל המציאות.
^ 86 'חוויא' - זהו התרגום הארמי ל'נחש'.
^ 87 לאו דווקא במזיד.
^ 88 כי ההרס הרוחני והנפשי מכה גלים וגורם נזקים - כל עוד לא יבוער מן העולם באופן מוחלט.