ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
את הפסוקים הללו דורשת הגמרא במסכת ברכות (ט, א):
דבר נא באזני העם וגו' - אמרי דבי רבי ינאי - אין נא אלא לשון בקשה. אמר ליה הקדוש ברוך הוא למשה: בבקשה ממך, לך ואמור להם לישראל; בבקשה מכם, שאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב שלא יאמר אותו צדיק: ועבדום וענו אתם - קיים בהם, ואחרי כן יצאו ברכוש גדול - לא קיים בהם.
כשהתבוננו בפסוק הזה בבית המדרש של ר' ינאי הוסבה תשומת הלב אל המילה "נא", לשון בקשה. מלשון זו למדו שאמר לו הקב"ה למשה "בבקשה ממך... אמור להם לישראל בבקשה מכם...". מדוע הבקשות הללו? מה עניינן לכאן? תשובת הגמרא: "שלא יאמר אותו צדיק...".
בברית בן הבתרים שואל אותו צדיק, אברהם אבינו, את אלוקים: אֲ-דֹנָי ה' בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה (בראשית טו, ח). הוא שואל את אלוקים המבטיח לו כי כל תכלית יציאתו מאור כשדים הייתה כדי לתת את הארץ הזאת – "לך ולזרעך". אם כן, משמעות שאלתו של אברהם אבינו היא: איך האדנות האלוקית – המתגלה דרך האומה, דרך הציבור – תתגלה באופן שונה כל כך מגדרי הטבע? עונה לו הקב"ה: וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה (שם, יג), כלומר יהיה זה באמת באופן מופלא – דרך הייסורים של מצרים יצמח עם.
מדוע בתוך המהלך הזה צריך ש"אחרי כן יצאו ברכוש גדול"? זאת אומרת, מדוע נדרשת כאן הבטחת העושר החומרי? ועוד, מאחר שזה חלק מן המהלך האלוקי, מדוע זה צריך להתקיים דרך בקשה ממשה ובקשה מישראל? ראינו שזוהי איזו התחשבות ב"אותו צדיק", שלא יאמר שאת השעבוד קיימנו ואת היציאה ברכוש גדול לא קיימנו, ונראה שיש כאן עניין שמחייב הבנה נוספת.
הדברים מתחדדים יותר בבית מדרשו של ר' ינאי בהמשך מסכת ברכות בסוגיה אחרת (ברכות לב, א). הגמרא שם מביאה מימרות שונות של האמוראים על הסיבות שגרמו לישראל נפילות רוחניות ומוסריות.
בתחילת ספר דברים מונה משה רבנו רשימה של מקומות ובהם רמז לנפילות רוחניות של עם ישראל. אחד המקומות הללו הוא וְדִי זָהָב (דברים א, א):
דבי רבי ינאי אמרי.. מאי 'ודי זהב'? אמרי דבי רבי ינאי, כך אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, בשביל כסף וזהב שהשפעת להם לישראל עד שאמרו די הוא גרם שעשו את העגל.
בבית המדרש של ר' ינאי לימדו לימוד זכות גדול על ישראל. הם הסבירו שהשעבוד לשפע החומרי – לכסף והזהב – שנתן ה' לישראל כשיצאו ממצרים, הוא זה שגרם לנפילה בחטא העגל. זהו אותו בית מדרש של ר' ינאי שהסביר את דברי הקב"ה למשה "דבר נא באזני העם". ומתעוררת השאלה: אם זוהי סיבת הנפילה, האם לא היה עדיף מלכתחילה לא להשפיע כסף וזהב? אך אנו רואים שלא זו בלבד שזהו חלק מן המגמה האלוקית אלא שזה נאמר בלשון בקשה. עלינו ליישב את הדברים.
בפירושו לאגדות שבגמרא מברר הרב קוק (עין אי"ה ברכות א; ה, מג) שמגמתה של יציאת מצרים לא הייתה רק הפסקת העינוי של עם ישראל. המגמה הייתה ליצור בעולם חירות אמיתית . ליצור עם של בני חורין.
באמת סוגיית הכסף והזהב איננה עיקרית, בוודאי לא בסדר הגודל של "ועבדום ועינו אותם וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי". אך היא כן מורה על כך שהקב"ה רוצה לתת לנו כלים לחוש על ידם את תחושת החירות. הקב"ה רוצה שנצא ממצרים לא כמסכנים ועניים. עלינו לקיים "ובני ישראל יוצאים ביד רמה", לצאת ברכוש גדול.
עתה מובן מדוע הציווי "דבר נא", נאמר בלשון בקשה. מעמד הנפש שלנו ברגע יציאת מצרים שייך לנקודת הרצון, יש בו בחירה חופשית. אומר הקב"ה לישראל: "אם רוצים לצאת כמסכנים אין כפייה שלא יהיה כך – אתם רשאים שלא לשאול ממצרים כלי כסף וכלי זהב. אך אם אתם רוצים לצאת כבני חורין, להעצים את תחושת היציאה, לחוש שיש לכם עוצמה ושאינכם אנשים מסכנים – אז שאלו איש ממצרים כלי כסף וכלי זהב". זה לא דבר הכרחי, זה תלוי מאוד בעבודה הפנימית של האדם, ולכן זה נאמר בלשון בקשה ולא בלשון ציווי.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.












