^ 1 כן בדברי שלמה בחכמתו: "לתאוה יבקש נרדף" (משלי י"ח, א), ובפירוש רבנו יונה ב'שערי תשובה' א, כג.
^ 2 מעין פירושו של המלבי"ם לשמו"א י"ז, לב.
^ 3 זוהי משמעותה של רוח הקודש שלבשה את אסתר (על פי מגילה טו ע"א).
^ 4 פירוש 'מנות הלוי' אסתר תחילת פ"ה.
^ 5 למרות שייתכן כי בקשתה להצלה, גם כן הייתה מתקבלת.
^ 6 כפי שהמן מדמיין שהכל במקרה, ולכן אפשר "להטיל קוביות" או להסתכל בכוכבים ועל פי זה לכוון מה יתרחש במציאות.
^ 7 אסתר ה', ד.
^ 8 שם א', ג.
^ 9 אסתר ה', ה.
^ 10 שם ה', ח.
^ 11 זוהי ההשתדלות האנושית של "יגעת ומצאת תאמין" - מסכת מגילה ו ע"ב.
^ 12 רוח הקודש נותנת עָצמה באדם הרוצה בכך, שלא להתפעל מאותו בלון, ובוודאי גם לא להשתעבד אליו.
^ 13 הרחבה בפירוש המלבי"ם אסתר א', יא, בעניין היחס לושתי.
^ 14 באשר לסכנה זאת ייתכן שיש עדיין זמן רב כדי לתקנה.
^ 15 מעין מה שנאמר ליהושע והושם באוזניו, ביחס למטרה העיקרית של מחיית שורש הכפירה בעולם (שמות י"ז, יד).
^ 16 מרכיב משמעותי ליכולתה של אסתר היה, אפוא, באמונתה בכוחות שנטע ה' בה.
^ 17 "ועצת ה' היא תקום" (משלי י"ט, כא), וביאור הגר"א שם.
^ 18 אבות פ"ב מט"ו: דברי רבי טרפון - בתמונתם הכוללת.
^ 19 אף אם הייתה באה גאולת ישראל מ"מקום אחר" - הייתה מתרחשת זרימה זאת, אבל אסתר היא הזכאית להוציאה לפועל.
^ 20 הן בגלל הרצון של עמלק בהתנתקות הזאת מהמוסר יוצא הוא לקרב נגד ישראל.
^ 21 על פי מסכת חולין קלט ע"ב.
^ 22 מדהים הדבר לראות לאורך ההיסטוריה עד ימינו, עד היכן יכולה 'האחזות' זאת להגיע.
^ 23 במשלי א', כג, מבאר הגר"א ש"אביעה לכם רוחי" מסייע לרצון האדם באשר הוא עד גבול מסוים.
^ 24 לפי דמיונו, שאפתנותו, ומסלול התקדמותו עד כה, לפי ראות עיניו.
^ 25 אסתר ה', יב.
^ 26 משלי י"ט, כא.
^ 27 כפירוש הגר"א שם.
^ 28 וכן כמבואר במסכת מכות י ע"ב, בדברי רב הונא - ועל פי הדברים האלו בהבנת הארועים אצל בלעם הרשע.
^ 29 כביאורו של רש"י, במדבר כ"ב, כא.
^ 30 וכן במלבי"ם בראשית כ', יא, לעניין "רק אין יראת אלקים במקום הזה".
^ 31 כפי שרצו אוֹיְבֵי ישראל המתוארים בספר נחמיה, פרקים ג-ד וכן בפרק ו - ועדיין רוצים.
^ 32 אבות פ"ד מכ"א.
^ 33 גם אם 'סוף' זה מתמהמה על פי חשבונות אנושיים.
^ 34 תוצאות הנפילה והיווצרותם על ידי הניפוח עצמו, מדהימות שוב ושוב עד ימינו אלה.
^ 35 בניגוד לצורך הקיומי של המן בעצה ישרה, מבקרת, ופותחת עיניים.
^ 36 אסתר ה', יד.
^ 37 פירוש מלבי"ם שם.
^ 38 כחלק מהביטוי של השנאה שמקלקלת את השורה.
^ 39 כך גם התגלה בפרשת הכסף (אסתר ג', י-יא).
^ 40 בראשית רבה נו, על אהבה ותוכחה.
^ 41 "וקנה לך חבר" (אבות פ"א מ"ו) נאמר בתוך משנה המכוונת יצירת כלים לחתירה אל האמת.
^ 42 "אוהב את התוכחות" - (אבות פ"ו מ"ו) לקבלם ולא סתם לתת אותם - זוהי אחת מהמידות שהתורה נקנית בהם.
^ 43 "וכל זה איננו שׁ וֶה לי" - אסתר ה', יג.
^ 44 כפי שאירע לפרעה מלך מצרים בעקבות הקשיית הלב.
^ 45 אסתר ו', א.
^ 46 "ואין שכחה מלפני כסא כבודך" - כאמור בתפילת הזִכְרוֹנוֹת של ראש השנה.
^ 47 'אבן עזרא', אסתר שם.
^ 48 כפי שרואים בעליל לאן מובילה חשדנותו של המלך מתחילת המגילה.
^ 49 זוהי הצניעות האמִתית: לא בהתכחשות לכוחות ולמשימות, ולא בסינווּר עצמי כלפי התפקיד האישי.
^ 50 מעין דברי קהלת ז', יד.
^ 51 הרחבה אסתר רבה ב, יד, ד"ה כרצון איש ואיש.
^ 52 אסתר ו', ו; לעומת ג', ט.
^ 53 יש קשר הדוק בין תפיסת המקריות - "אשר קרך בדרך" לבין הגאווה, כמו בפירוש ה'פרי צדיק', 'בהעלותך', על הקנאה, התאווה והכבוד, ד"ה ובפרשה זו.
^ 54 על פי מסכת מגילה טז ע"א.
^ 55 גם אם לא רצה בכך לכתחילה, וייתכן שהיה נמנע אם היה יודע מה תהיינה התוצאות.
^ 56 אסתר ו', ח-ט.
^ 57 פירוש 'מנות הלוי' שם, ד"ה ומה שגרע.
^ 58 אסתר רבה י, ב.
^ 59 כל אלו הם מרכיבים ביצירת המניעים של התנהגות המן, משפחתו וחבר מרעיו.
^ 60 'אור חדש' למהר"ל עמ' קצט-ריג.
^ 61 כמו פירוש רבנו יונה לברכות לד ע"ב, בעניין "האומר יברכוך טובים - הרי זה מדרכי מינות".
^ 62 על פי בראשית רבה לט, א, ורמב"ם בהלכות עכו"ם פ"א ה"ג.
^ 63 תהלים ק"ג, יט.
^ 64 "בכל צרתם לא (= כתיב, וקרי: לו) צר ומלאך פניו הושיעם, באהבתו ובחמלתו הוא גאלם וינטלם וינשאם כל ימי עולם" (ישעיהו ס"ג, ט).
^ 65 כמו סיום תפילת מלכויות בראש השנה, וכן במסכת ראש השנה לב ע"ב.
^ 66 וגם משום כך "מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" (מגילה ז ע"א).
^ 67 אסתר ו', יג.
^ 68 למשל כפי שמבואר ביחס שבין מרדכי ואסתר במגילה (אסתר ב', יא).
^ 69 מעין האמור בשמות ד', כב-כו.
^ 70 כמתואר במגילת אסתר ו', יב; ז', ח.
^ 71 כאשר במשתה זה בעקבות דבריה על "איש צר ואויב המן הרע הזה", ובעקבות כעסו של המלך "הגם לכבוש..." - נגזר דינו למיתה.
^ 72 הרחבת דברים ב'בני יששכר', מאמרי חודש אדר, מאמר ג' - "מלחמה לה'".
^ 73 לפי סדר הכתובים: ז', ה-י; ואחר כך ח', א-ד; ואחר כך י', ג.
^ 74 אסתר ט', א.
^ 75 הרחבה בפירוש רלב"ג שם.