ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
- ספריה
- קבעוני לדורות
- מגילת אסתר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
דקלה אלואי ז"ל
המַעֳטֶה החיצוני של השותפות בין עמלק לפרס, בין המן לאחשורוש, הִנו מעטה של אִנטרסים בלבד ואין לו קיום ערכי, פנימי 1 . על העימות שבין הריקנות הזו לבין התוכן הפנימי שעל ישראל לגלות - נערך המאבק הנוכחי 2 . אשר על כן, מכוונת אסתר המלכה את דרכה ודבריה, להמשיך ולנַצֵּחַ באותו מאבק, בהסתייעה בשיטה אשר מתאימה לנפשות הפועלות באותו מעטה חיצוני ריקני 3 . יודעת היא כי המלך, רודף כבוד ורדוף קנאה הוא, ואם כך - תתקע היא טריז בינו לבין העמלקי האגגי, על ידי שתעורר את חשדו כי חותרים תחתיו 4 . לכן, לא התחננה , לא ביקשה דבר ביחס אל עמה 5 , ולעומת זאת, ברגע הראשון ש'הזדמן' 6 , אחרי חודש שלא נקראה לבוא אל המלך - אמרה באומץ לִבה : "אם על המלך טוב יבוא המלך והמן היום אל המשתה אשר עשיתי לו" 7 . ואז, אותו מלך ריק ומנופח אשר קיים משתה של כמחצית השנה בהמלכתו 8 , מגיב מיד ואומר 9 : " מהרו את המן...", ולמה למהר? כי התחיל לחשוד, ורוצה עד מאוד לבדוק את פשר הדבר. אז, במהירות נערך המשתה, ושבו שוב רק משאלה אחת קטנה - למשתה נוסף: "יבוא המלך והמן אל המשתה אשר אעשה להם, ומחר אעשה כדבר המלך" 10 .
רק פסק זמן של מספר שעות יהיה בין משתה א' למשתה ב', ובו 'בסך הכל' יתרחב הסדק 11 שעשתה המחט, שאותה החדירה אסתר בבלון הנפוח של הראוותנות 12 , הכבוד השטחי, והגאווה הפרסית של מלך ללא חוט שדרה 13 .
חובת האחריות של אסתר, איננה רק לעמוד בפרץ מול סכנת השמד 14 , אם כי חמורה היא ונוראה, אלא בעיקר לנצח את עמלק 15 במלחמה נחושה, עם כל עָצמות כוחות הנפש והאמונה של אסתר 16 . המהלך האלוקי פועל, יוזם, ומכוון את המאורעות 17 , ואין האדם גומר את המלאכה, אלא רק אינו בן חורין להיבטל ממנה 18 .
משעה שממלאת אסתר את החלק הזה בתפקידה, זורם המהלך ביתר שאת 19 .
כד. "רבות מחשבות בלב איש"
בשלב זה, מתעורר ביתר שאת הסִנווּר העצמי שבו לוקה המתגאה חסר האחריות, ומנותק מהמוסר 20 - הוא המן, נציגו של הנחש הקדמוני 21 .
אין הוא רוצה להשתחרר מתחושת העליונות, ואדרבה, רוצה הוא להמשיך ולהתקדם. במקום להיות מפוכח במבטו ואחראי בגישתו, אם היה הוא פתוח לעָצמת המהלך האלוקי, הריהו הולך ונאטם , ונאחז בקרנות המזבח של הבלון אותו ניפח מסביבו 22 .
ועל כן, אותן נקודות שעשויות היו להיות תמרורי אזהרה שעלול הוא ליפול בפח בלשון המעטה, הופכות הן בעצמן להיות 'הוכחות' 23 לקידומו העתיד לבוא במהרה 24 .
הנה שתי הוכחות: "ויאמר המן אף לא הביאה אסתר המלכה עם המלך אל המשתה אשר עשתה כי אם אותי" 25 .
לא זו בלבד, אלא - "וגם למחר אני קרוא לה עם המלך".
והנה מתברר כי "עצת ה' היא תקום" 26 . דווקא דרך, ועל ידי המחשבות הרבות אשר בלִבו של איש 27 .
מדוע הוא כל כך אטום, ומדוע הברק החיצוני כל כך מסנוור אותו ומנטרל ממנו מחשבות ישרות 28 ?
השנאה היא שמקלקלת את השורה 29 . התאווה הבלתי נשלטת, מוליכה שולל את השכל 30 כדי לסלק סוף סוף את העם אשר 'מפריע' לזרימת החיים המופקרת, הבלתי מבוקרת 31 . כאן רואים בעליל, כיצד הקנאה, התאווה והכבוד אכן מוציאים את האדם מן העולם 32 , ובסופו של דבר 33 הוא נופל בתהומות הנשייה, של התרוקנות האוויר מהבלון שסביבו 34 .
גם אשתו וחבר יועציו אינם משתחררים מהשיעבוד לגסות הרוח, לכבוד, לקנאה ולתאווה - ועל כן הם רק מוסיפים שמן למדורה 35 .
ומציעים לו שיעשו עץ גבוה חמישים אמה 36 לתלות את מרדכי 37 ויקבל אישור על כך מהמלך. המן בעצמו עושה כך 38 , ורק אחר כך הולך לדבר על כך עם המלך שכביכול רשותו נתונה לו למפרע 39 .
במקום לגלות חברות אמִתית 40 , שבה יאוזן מבטו של החבר 41 , ותבוקרנה נטיותיו החלקיות והאנוכיות 42 , מודגש עוד יותר המַעֲטֶה החיצוני של הכבוד והמעמד 43 , ואז הנפילה, קשה יותר ומרסקת את המתגאה 44 .
כה. איך שגלגל מסתובב
לאותו פֶסֶק זמן בין משתה א' למשתה ב', מתגלגלת לא רק דמותו של המן וסינוורו מעצמו, אלא גם דמותו של השותף, המלך הפרסי, זה אשר נודדת שנתו 45 מרוח הקנאה ומרוב החשדות, לחוץ ומתוח, ואינו יכול לישון. ואז 'במקרה', הגלגל ממשיך להסתובב, ובדיוק אז נחשף מחדש אותו אירוע של ההצלה מההתנקשות. בזיכרון של התוודעות מחודשת 46 אל המהלכים הקודמים, נכלל גם מרדכי אשר דיבר טוב על המלך 47 .
מי הודיע זאת למלך? אסתר המלכה, אשר כפי שלמדנו לעיל, אמרה דבר בשם אומרו , ואם הייתה מוסיפה כי מרדכי דוֹד הוא לה, וכי היא יהודייה כמוהו, הרי המלך היה מקנא וחושד בהם ובקנוניה שלהם 48 , וכך - היה נסתם הגולל על הגלגל המסתובב של הגאולה. אך היא הביאה גאולה לעולם , כי העמידה כראוי הן את החלק שלה - ולא התבלטה - הן את החלק של מרדכי ללא תוספות מיותרות 49 .
כאן, עומדת דמותו של מרדכי היהודי אשר הציל והגן, והוא המועיל למלכות פרס, לעומת 50 המן, אשר נחשד בחתרנות בלתי נלאית מאחורי כיסאו הרעוע של המלך החושב שהוא עליון 51 .
לתוך המהומה המחשבתית הזו, וההתרוצצות במוחו ובלִבו של המלך, 'נקלע' המן, והוא עוזר ביתר שאת לגַלְגַּל הגאולה להסתובב כי כאשר שמע המן את הדברים: "מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו" 52 . צריך הוא לבחון את עצמו כיצד להגיב. ואם היה ניגש לעניין ביישוב הדעת , ואפילו אם הוא חושב שאין מישהו אחר שהמלך חפץ ביקרו, הרי שיכול הוא להירגע ולהרגיע, ולבקש, דרך משל, עשרת אלפים כיכר כסף, כפי שהציע הוא בעבר למלך.
אבל, העמלקי המתגאה 53 אשר כותב המגילה ידע ברוח הקודש מה מתחולל בלבו 54 כי זה טבעו ולבו, הוא אינו מסוגל להיפתח, ואטימותו כמו גם סֹנווּרוֹ גוררים אותו 55 להציע שהאיש אשר המלך חפץ ביקרו, יתנו לו בעצם - מלכות 56 .
ואם כך, מבחנו של המלך, הסתיים, וברור לו שחשדו בהמן אכן נכון 57 .
ומי גרם לו בהירות זאת וְוָדאות זו? - המן בעצמו 58 . הוא התולה על העץ, שהוא הכין - על עץ זה הוא גם תולה את עצמו, את קנאתו, את כבודו, ואת גאוותו 59 .
זהו שורש המהפכה המציאותית שכעת אנו נמצאים בשיאה, כי השליטה 60 האלוקית בכל הנסיבות והמסיבות - מוחלטת 61 , ו"יש אדון לבירה" 62 , ויש בעל הבית אחד, הוא ואין בלתו "ומלכותו בכל משלה" 63 . וישראל, גם בסכנתם ובצרתם מהווים כלים לגילוי המלכות האלוקית 64 עד כדי ש"יאמר כל אשר נשמה באפו: ה' אלוקי ישראל מלך, ומלכותו בכל משלה" 65 .
וכאשר השליטה האלוקית כוללת הכל , אזי גם סעיפים רשעיים כגון המן, עציו ויועציו - הם רק כלי לגילוי התָכנית האלוקית של גאולת ישראל 66 .
נפילתו של המן, התרוקנות כוחותיו והתפוצצות הבלון שלו ושל מעמדו, מביאים להסקת המסקנה ש"אם מזרע היהודים מרדכי אשר החלות לנפל לפניו לא תוכל לו כי נפול תפול לפניו" 67 .
במקום שהתמיכה המשפחתית תגדל בעת מבחן 68 , וכולם יחד יעמדו במאבק מתוך מסירות ונחישות 69 - קורסת כל המערכת האגגית, הראש חפוי ואחר כך גם הפנים 70 .
מסמר משמעותי נוסף בקריסה זו ננעץ במשתה השני, שם אסתר ממשיכה ביתר שאת 71 את מלאכת ההתמודדות בגילוי הגאולה של אומתה - מול הכוח המושחת של העיווּת המוסרי העמלקי 72 .
רק אחר כך, ומתוך כך, נפתח הפתח גם לבקשת ההצלה, תוך כדי ביטול גזירת השמד 73 . כפי אותו מהלך של "ונהפוך" אין בכך לבטל, אלא לחבר איגרות חדשות וכתוצאה מכך התאפשר הניצחון עד ועד בכלל שיתקיים 74 "וישלטו היהודים המה בשונאיהם", ורווח והצלה עמדו ליהודים מאותו מקום 75 .
^ 1 כן בדברי שלמה בחכמתו: "לתאוה יבקש נרדף" (משלי י"ח, א), ובפירוש רבנו יונה ב'שערי תשובה' א, כג.
^ 2 מעין פירושו של המלבי"ם לשמו"א י"ז, לב.
^ 3 זוהי משמעותה של רוח הקודש שלבשה את אסתר (על פי מגילה טו ע"א).
^ 4 פירוש 'מנות הלוי' אסתר תחילת פ"ה.
^ 5 למרות שייתכן כי בקשתה להצלה, גם כן הייתה מתקבלת.
^ 6 כפי שהמן מדמיין שהכל במקרה, ולכן אפשר "להטיל קוביות" או להסתכל בכוכבים ועל פי זה לכוון מה יתרחש במציאות.
^ 7 אסתר ה', ד.
^ 8 שם א', ג.
^ 9 אסתר ה', ה.
^ 10 שם ה', ח.
^ 11 זוהי ההשתדלות האנושית של "יגעת ומצאת תאמין" - מסכת מגילה ו ע"ב.
^ 12 רוח הקודש נותנת עָצמה באדם הרוצה בכך, שלא להתפעל מאותו בלון, ובוודאי גם לא להשתעבד אליו.
^ 13 הרחבה בפירוש המלבי"ם אסתר א', יא, בעניין היחס לושתי.
^ 14 באשר לסכנה זאת ייתכן שיש עדיין זמן רב כדי לתקנה.
^ 15 מעין מה שנאמר ליהושע והושם באוזניו, ביחס למטרה העיקרית של מחיית שורש הכפירה בעולם (שמות י"ז, יד).
^ 16 מרכיב משמעותי ליכולתה של אסתר היה, אפוא, באמונתה בכוחות שנטע ה' בה.
^ 17 "ועצת ה' היא תקום" (משלי י"ט, כא), וביאור הגר"א שם.
^ 18 אבות פ"ב מט"ו: דברי רבי טרפון - בתמונתם הכוללת.
^ 19 אף אם הייתה באה גאולת ישראל מ"מקום אחר" - הייתה מתרחשת זרימה זאת, אבל אסתר היא הזכאית להוציאה לפועל.
^ 20 הן בגלל הרצון של עמלק בהתנתקות הזאת מהמוסר יוצא הוא לקרב נגד ישראל.
^ 21 על פי מסכת חולין קלט ע"ב.
^ 22 מדהים הדבר לראות לאורך ההיסטוריה עד ימינו, עד היכן יכולה 'האחזות' זאת להגיע.
^ 23 במשלי א', כג, מבאר הגר"א ש"אביעה לכם רוחי" מסייע לרצון האדם באשר הוא עד גבול מסוים.
^ 24 לפי דמיונו, שאפתנותו, ומסלול התקדמותו עד כה, לפי ראות עיניו.
^ 25 אסתר ה', יב.
^ 26 משלי י"ט, כא.
^ 27 כפירוש הגר"א שם.
^ 28 וכן כמבואר במסכת מכות י ע"ב, בדברי רב הונא - ועל פי הדברים האלו בהבנת הארועים אצל בלעם הרשע.
^ 29 כביאורו של רש"י, במדבר כ"ב, כא.
^ 30 וכן במלבי"ם בראשית כ', יא, לעניין "רק אין יראת אלקים במקום הזה".
^ 31 כפי שרצו אוֹיְבֵי ישראל המתוארים בספר נחמיה, פרקים ג-ד וכן בפרק ו - ועדיין רוצים.
^ 32 אבות פ"ד מכ"א.
^ 33 גם אם 'סוף' זה מתמהמה על פי חשבונות אנושיים.
^ 34 תוצאות הנפילה והיווצרותם על ידי הניפוח עצמו, מדהימות שוב ושוב עד ימינו אלה.
^ 35 בניגוד לצורך הקיומי של המן בעצה ישרה, מבקרת, ופותחת עיניים.
^ 36 אסתר ה', יד.
^ 37 פירוש מלבי"ם שם.
^ 38 כחלק מהביטוי של השנאה שמקלקלת את השורה.
^ 39 כך גם התגלה בפרשת הכסף (אסתר ג', י-יא).
^ 40 בראשית רבה נו, על אהבה ותוכחה.
^ 41 "וקנה לך חבר" (אבות פ"א מ"ו) נאמר בתוך משנה המכוונת יצירת כלים לחתירה אל האמת.
^ 42 "אוהב את התוכחות" - (אבות פ"ו מ"ו) לקבלם ולא סתם לתת אותם - זוהי אחת מהמידות שהתורה נקנית בהם.
^ 43 "וכל זה איננו שׁ וֶה לי" - אסתר ה', יג.
^ 44 כפי שאירע לפרעה מלך מצרים בעקבות הקשיית הלב.
^ 45 אסתר ו', א.
^ 46 "ואין שכחה מלפני כסא כבודך" - כאמור בתפילת הזִכְרוֹנוֹת של ראש השנה.
^ 47 'אבן עזרא', אסתר שם.
^ 48 כפי שרואים בעליל לאן מובילה חשדנותו של המלך מתחילת המגילה.
^ 49 זוהי הצניעות האמִתית: לא בהתכחשות לכוחות ולמשימות, ולא בסינווּר עצמי כלפי התפקיד האישי.
^ 50 מעין דברי קהלת ז', יד.
^ 51 הרחבה אסתר רבה ב, יד, ד"ה כרצון איש ואיש.
^ 52 אסתר ו', ו; לעומת ג', ט.
^ 53 יש קשר הדוק בין תפיסת המקריות - "אשר קרך בדרך" לבין הגאווה, כמו בפירוש ה'פרי צדיק', 'בהעלותך', על הקנאה, התאווה והכבוד, ד"ה ובפרשה זו.
^ 54 על פי מסכת מגילה טז ע"א.
^ 55 גם אם לא רצה בכך לכתחילה, וייתכן שהיה נמנע אם היה יודע מה תהיינה התוצאות.
^ 56 אסתר ו', ח-ט.
^ 57 פירוש 'מנות הלוי' שם, ד"ה ומה שגרע.
^ 58 אסתר רבה י, ב.
^ 59 כל אלו הם מרכיבים ביצירת המניעים של התנהגות המן, משפחתו וחבר מרעיו.
^ 60 'אור חדש' למהר"ל עמ' קצט-ריג.
^ 61 כמו פירוש רבנו יונה לברכות לד ע"ב, בעניין "האומר יברכוך טובים - הרי זה מדרכי מינות".
^ 62 על פי בראשית רבה לט, א, ורמב"ם בהלכות עכו"ם פ"א ה"ג.
^ 63 תהלים ק"ג, יט.
^ 64 "בכל צרתם לא (= כתיב, וקרי: לו) צר ומלאך פניו הושיעם, באהבתו ובחמלתו הוא גאלם וינטלם וינשאם כל ימי עולם" (ישעיהו ס"ג, ט).
^ 65 כמו סיום תפילת מלכויות בראש השנה, וכן במסכת ראש השנה לב ע"ב.
^ 66 וגם משום כך "מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" (מגילה ז ע"א).
^ 67 אסתר ו', יג.
^ 68 למשל כפי שמבואר ביחס שבין מרדכי ואסתר במגילה (אסתר ב', יא).
^ 69 מעין האמור בשמות ד', כב-כו.
^ 70 כמתואר במגילת אסתר ו', יב; ז', ח.
^ 71 כאשר במשתה זה בעקבות דבריה על "איש צר ואויב המן הרע הזה", ובעקבות כעסו של המלך "הגם לכבוש..." - נגזר דינו למיתה.
^ 72 הרחבת דברים ב'בני יששכר', מאמרי חודש אדר, מאמר ג' - "מלחמה לה'".
^ 73 לפי סדר הכתובים: ז', ה-י; ואחר כך ח', א-ד; ואחר כך י', ג.
^ 74 אסתר ט', א.
^ 75 הרחבה בפירוש רלב"ג שם.
^ 2 מעין פירושו של המלבי"ם לשמו"א י"ז, לב.
^ 3 זוהי משמעותה של רוח הקודש שלבשה את אסתר (על פי מגילה טו ע"א).
^ 4 פירוש 'מנות הלוי' אסתר תחילת פ"ה.
^ 5 למרות שייתכן כי בקשתה להצלה, גם כן הייתה מתקבלת.
^ 6 כפי שהמן מדמיין שהכל במקרה, ולכן אפשר "להטיל קוביות" או להסתכל בכוכבים ועל פי זה לכוון מה יתרחש במציאות.
^ 7 אסתר ה', ד.
^ 8 שם א', ג.
^ 9 אסתר ה', ה.
^ 10 שם ה', ח.
^ 11 זוהי ההשתדלות האנושית של "יגעת ומצאת תאמין" - מסכת מגילה ו ע"ב.
^ 12 רוח הקודש נותנת עָצמה באדם הרוצה בכך, שלא להתפעל מאותו בלון, ובוודאי גם לא להשתעבד אליו.
^ 13 הרחבה בפירוש המלבי"ם אסתר א', יא, בעניין היחס לושתי.
^ 14 באשר לסכנה זאת ייתכן שיש עדיין זמן רב כדי לתקנה.
^ 15 מעין מה שנאמר ליהושע והושם באוזניו, ביחס למטרה העיקרית של מחיית שורש הכפירה בעולם (שמות י"ז, יד).
^ 16 מרכיב משמעותי ליכולתה של אסתר היה, אפוא, באמונתה בכוחות שנטע ה' בה.
^ 17 "ועצת ה' היא תקום" (משלי י"ט, כא), וביאור הגר"א שם.
^ 18 אבות פ"ב מט"ו: דברי רבי טרפון - בתמונתם הכוללת.
^ 19 אף אם הייתה באה גאולת ישראל מ"מקום אחר" - הייתה מתרחשת זרימה זאת, אבל אסתר היא הזכאית להוציאה לפועל.
^ 20 הן בגלל הרצון של עמלק בהתנתקות הזאת מהמוסר יוצא הוא לקרב נגד ישראל.
^ 21 על פי מסכת חולין קלט ע"ב.
^ 22 מדהים הדבר לראות לאורך ההיסטוריה עד ימינו, עד היכן יכולה 'האחזות' זאת להגיע.
^ 23 במשלי א', כג, מבאר הגר"א ש"אביעה לכם רוחי" מסייע לרצון האדם באשר הוא עד גבול מסוים.
^ 24 לפי דמיונו, שאפתנותו, ומסלול התקדמותו עד כה, לפי ראות עיניו.
^ 25 אסתר ה', יב.
^ 26 משלי י"ט, כא.
^ 27 כפירוש הגר"א שם.
^ 28 וכן כמבואר במסכת מכות י ע"ב, בדברי רב הונא - ועל פי הדברים האלו בהבנת הארועים אצל בלעם הרשע.
^ 29 כביאורו של רש"י, במדבר כ"ב, כא.
^ 30 וכן במלבי"ם בראשית כ', יא, לעניין "רק אין יראת אלקים במקום הזה".
^ 31 כפי שרצו אוֹיְבֵי ישראל המתוארים בספר נחמיה, פרקים ג-ד וכן בפרק ו - ועדיין רוצים.
^ 32 אבות פ"ד מכ"א.
^ 33 גם אם 'סוף' זה מתמהמה על פי חשבונות אנושיים.
^ 34 תוצאות הנפילה והיווצרותם על ידי הניפוח עצמו, מדהימות שוב ושוב עד ימינו אלה.
^ 35 בניגוד לצורך הקיומי של המן בעצה ישרה, מבקרת, ופותחת עיניים.
^ 36 אסתר ה', יד.
^ 37 פירוש מלבי"ם שם.
^ 38 כחלק מהביטוי של השנאה שמקלקלת את השורה.
^ 39 כך גם התגלה בפרשת הכסף (אסתר ג', י-יא).
^ 40 בראשית רבה נו, על אהבה ותוכחה.
^ 41 "וקנה לך חבר" (אבות פ"א מ"ו) נאמר בתוך משנה המכוונת יצירת כלים לחתירה אל האמת.
^ 42 "אוהב את התוכחות" - (אבות פ"ו מ"ו) לקבלם ולא סתם לתת אותם - זוהי אחת מהמידות שהתורה נקנית בהם.
^ 43 "וכל זה איננו שׁ וֶה לי" - אסתר ה', יג.
^ 44 כפי שאירע לפרעה מלך מצרים בעקבות הקשיית הלב.
^ 45 אסתר ו', א.
^ 46 "ואין שכחה מלפני כסא כבודך" - כאמור בתפילת הזִכְרוֹנוֹת של ראש השנה.
^ 47 'אבן עזרא', אסתר שם.
^ 48 כפי שרואים בעליל לאן מובילה חשדנותו של המלך מתחילת המגילה.
^ 49 זוהי הצניעות האמִתית: לא בהתכחשות לכוחות ולמשימות, ולא בסינווּר עצמי כלפי התפקיד האישי.
^ 50 מעין דברי קהלת ז', יד.
^ 51 הרחבה אסתר רבה ב, יד, ד"ה כרצון איש ואיש.
^ 52 אסתר ו', ו; לעומת ג', ט.
^ 53 יש קשר הדוק בין תפיסת המקריות - "אשר קרך בדרך" לבין הגאווה, כמו בפירוש ה'פרי צדיק', 'בהעלותך', על הקנאה, התאווה והכבוד, ד"ה ובפרשה זו.
^ 54 על פי מסכת מגילה טז ע"א.
^ 55 גם אם לא רצה בכך לכתחילה, וייתכן שהיה נמנע אם היה יודע מה תהיינה התוצאות.
^ 56 אסתר ו', ח-ט.
^ 57 פירוש 'מנות הלוי' שם, ד"ה ומה שגרע.
^ 58 אסתר רבה י, ב.
^ 59 כל אלו הם מרכיבים ביצירת המניעים של התנהגות המן, משפחתו וחבר מרעיו.
^ 60 'אור חדש' למהר"ל עמ' קצט-ריג.
^ 61 כמו פירוש רבנו יונה לברכות לד ע"ב, בעניין "האומר יברכוך טובים - הרי זה מדרכי מינות".
^ 62 על פי בראשית רבה לט, א, ורמב"ם בהלכות עכו"ם פ"א ה"ג.
^ 63 תהלים ק"ג, יט.
^ 64 "בכל צרתם לא (= כתיב, וקרי: לו) צר ומלאך פניו הושיעם, באהבתו ובחמלתו הוא גאלם וינטלם וינשאם כל ימי עולם" (ישעיהו ס"ג, ט).
^ 65 כמו סיום תפילת מלכויות בראש השנה, וכן במסכת ראש השנה לב ע"ב.
^ 66 וגם משום כך "מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" (מגילה ז ע"א).
^ 67 אסתר ו', יג.
^ 68 למשל כפי שמבואר ביחס שבין מרדכי ואסתר במגילה (אסתר ב', יא).
^ 69 מעין האמור בשמות ד', כב-כו.
^ 70 כמתואר במגילת אסתר ו', יב; ז', ח.
^ 71 כאשר במשתה זה בעקבות דבריה על "איש צר ואויב המן הרע הזה", ובעקבות כעסו של המלך "הגם לכבוש..." - נגזר דינו למיתה.
^ 72 הרחבת דברים ב'בני יששכר', מאמרי חודש אדר, מאמר ג' - "מלחמה לה'".
^ 73 לפי סדר הכתובים: ז', ה-י; ואחר כך ח', א-ד; ואחר כך י', ג.
^ 74 אסתר ט', א.
^ 75 הרחבה בפירוש רלב"ג שם.

עניני החג דיני קריאת המגילה, וההבדל בין הקריאה בלילה ליום
גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









