ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- עניינו של יום
- ספריה
- שאלו שלום ירושלים
- יום ירושלים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
אנחנו מדברים על שני המועדות של ימינו אנו, שהם נקבעו, לפי הנראה, ע"י ההשגחה העליונה בין שני המועדים מימות היותינו לעם, מזמן גאולת ישראל - חג הפסח וחג העצרת. בין שני אלה נמצאים החגים שלנו, המועדים שלנו - ה' אייר, וכ"ח אייר. ויש משהו משותף בין המועדים הללו של דורנו למשהו היסודי והכללי שהקב"ה חנן אותנו בו בזמן היותנו לעם.
חג החֵרות וחג החָרות. שני מועדים שבעצם שניהם כאחד מכילים בתוכם כל אחד ואחד גם את הענין האחד באיתגליא, וגם את הענין השני באיתכסיא. המציאות האחת של חג החירות הוא למעשה תלוי ועומד בהמשכיות של שבע השבועות אשר צריכות להיות תמימות, ומסתיימות בחג העצרת, שהוא חג החרות. ככתוב "וזה לך האות... בהוציאך את העם ממצרים, תעבדון את האלקים על ההר הזה" (שמות ג, יב). כלומר, שתדע לך שהחֵרות הזאת יש לה המשך, ויש לה רצף, ויש לה המשכיות, וזהו בחג השבועות, המשלים את החֵרות. כי על כן דרשו חכמים (אבות פ"ו מ"ב) על מה שנאמר "חָרות" - "אל תקרא חָרות אלא חֵרות, שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה". החָרות הוא חֵרות והחֵרות היא חָרות.
שני הדברים האלו הולכים יחד, ועל שניהם אנחנו יכולים להגיד את הביטוי של הכתוב, שרש"י הקדוש פותח בו את ספר התורה: אמר ר' יצחק: "כח מעשיו הגיד לעמו". "כח מעשיו". הכח והמעשה, המעשה, והכח הגנוז בתוכו. "כח מעשיו" - מצד האחד גאולת ישראל, שזהו המעשה הגדול, שזוהי הפעולה הגדולה באורח זה להראות את כח ההשגחה העליונה. שכל מי שאמר: "מי ה'", "לא ידעתי את ה'", היה אח"כ מוכרח להודות, שאכן הוא טעה - "ואני ועמי הרשעים". היסוד של המעשה.
אבל הדבר השני הוא כח המעשה, וכח המעשה הוא בחג השבועות, בחג מתן תורה. מהי הזכות שבה זכו ישראל להשתחרר?, בעוד באותה שעה היו גם אלה עובדי עבודה זרה, ואלה עובדי עבודה זרה? אז אומר הקב"ה: תדע לך, "כי בהוציאך את העם ממצרים", זה יהיה רק תהליך ראשוני. החירות הזאת, החירות החיצונית, איננה אלא הקדמה והכנה לחירות הפנימית של "חרות על הלוחות", "תעבדון את האלקים על ההר הזה". "זה יהיה האות" - זהו הכח של המעשה, מכח הדברים האלה אני עושה את הגדולות והנפלאות, מפני שיעמדו על הר סיני, מפני שיקבלו תורה מסיני, מפני שיבחרו להיות הנבחרים והנהדרים אנשי הסגולה מכל העמים אשר על פני האדמה. זהו הכח אשר נותן למעשה להיות מעשה.
כזאת אנחנו יכולים להגיד גם על הימים שלנו, ה' אייר וכ"ח אייר. ה' אייר - יום העצמאות של ישראל, העצמאות הפיזית, העצמאות החיצונית, החירות הזאת אשר חזרה וניתנה לנו מהקב"ה בדורנו אנו. דורות על דורות שחלמו לענין הזה ולא זכו, ועברנו את כל מדורי הגיהנום עד שהגענו לתקופה הזאת, למצב הזה, אל חירות ישראל, זוהי הנקודה האחת.
השניה - ה"כח מעשיו". הכ"ח אייר, הכ"ח - הכח הזה, שנותן לענין הראשון של ה' אייר את הביטוי הנכון והראוי, שאנחנו מקווים שאכן נזכה לו - "כח מעשיו". כשם שזכינו לענין של עצמאות ישראל, וכשם שזכינו לגאולה הפיזית של ירושלים, שנזכה לגאולה הרוחנית של ירושלים, של ירושלים המאוחדת כעיר שחוברה לה יחדיו. ירושלים של קדושה, ירושלים של טהרה, ירושלים של עליונות - ה"כח מעשיו" אשר הגיד לעמו. ירושלים הינה הפירוש, הינה ההמשך של הענין של יום העצמאות. שאילולי זה אין הוא אלא מושג חילוני ביותר, שאילולי זה הרי הוא כשל כל העמים האחרים. אבל הענין המיוחד שנותן לו את הכח והעצמה והיחודיות הזאת של כנסת ישראל, הרי זה הוא כח מעשיו, כ"ח האייר של ירושלים עיר הקודש. אכן ראינו שרבים המתנכלים לה, אכן ראינו שרבים שאינם רוצים להודות בקיומה, אכן אנחנו עדים גם כיום הזה, לצערנו, למאבק גדול על עצמאות העיר הקדושה הזאת, עיר הבירה של ישראל, בירת הקודש של כנסת ישראל, עיר הנצח, אשר עד כמה שלא יעמלו הגויים להוציא, להושיב, להוריד ממנה את העטרה הזאת, העטרה הזאת תשאר עליה - קדושת בירת ישראל הקדושה והנצחית לעולמי עולמים.
ימים טרופים, ימים קשים עוברים עלינו, ימים גדולים גם עוברים עלינו. אנחנו, כפי דברי הנביא זכריה, ובעקבות זה בפיוט בליל הפסח אנחנו אומרים את הבקשה הזאת, שהנביא זכריה הביע אותה ואמר אותה, כי אכן יהיה "יום אשר הוא לא יום ולא לילה" (זכריה יד, ז). "יום אשר הוא לא יום ולא לילה" - יום אשר יש בו גם מן היום ויש בו גם מן הלילה, יום אשר יש בו גם מהדברים הגדולים המיוחדים במינם, שרק דורנו זכה בהם, ואף אחד לא חשב על הדברים האלה. אנחנו עדים לעליה הגדולה המציפה את ארץ ישראל, אנחנו עדים לאותם הקשיים שאנחנו מתקשים לקבל את האורחים הללו, שלא התכוננו להם, אבל אנחנו יודעים כי זוהי ברכת ה', ואנחנו מקווים ומתפללים שאנחנו נצליח אכן להכניס אותם לתוכנו, ליהד אותם, להכניס בהם את רוח הקדושה והטהרה, שצריכה לאפוף את כל איש יהודי בארץ ישראל, אשר זכה לדרוך על אדמת הקודש הזאת, אשר כפי שחז"ל אומרים, משה לא זכה לדבר הזה, ואנחנו זכינו למקומות האלה, לדרוך ולחיות במקום הזה. זוהי התופעה הגדולה ביותר של ימינו, אשר מפריכה את כל התיאוריות, אשר הפחידו אותנו בזה, הבעיה הדמוגרפית. איך אנחנו נסתדר? - הקב"ה מסדר אותנו, הקב"ה מוצא את הדרך הזאת, אשר אנחנו לא חלמנו ולא ידענו עליה. זוהי המציאות הזאת, של יחד עם הצירוף השני של קריעת הרעיון הזה של אותה מדינה, של אותה המעצמה שהכריזה באותו זמן, יחד עם הענין של טשטוש כנסת ישראל, של טשטוש הענינים המיוחדים של אומה ישראלית זאת, כי בכלל אין דין ואין דיין. ההכרזה הזאת שהפכה להיות הסיסמא של הממשלה ההיא. הנה אנחנו רואים כיצד הממשלה הזאת מתרופפת ומתפרקת, והיא הופכת להיות מעצמה, אמנם, אבל לא ככל אותם האידיאות אשר דחפו אותה, ואשר בשמם נלחמה. הענין הזה שאנחנו זכינו לו בתקופה הזאת, בדור הזה.
ועם זאת המלחמה העיקשת שמסביבנו, של אויבנו מסביב, הקרובים והרחוקים. "הוי המון גוים כהמות ימים יהמיון" (ישעיה יז, יב). הם חושבים כאילו להטביע את כנסת ישראל, הם חושבים להטביע את אומת ישראל, אבל הקב"ה שם חול גבול לים. הקב"ה שומר על עמו ישראל, ואנחנו בטוחים ויודעים, שאנחנו נעזר. ובעזרת ה' נצליח לקומם את מלכות ישראל לארץ ישראל השלמה, מעבר אל עבר כמצווה עלינו, וכפי שהקב"ה ציווה עלינו באותן הפרשיות המיוחדות שדנות על גבולות ארץ ישראל. הקב"ה ישמור ויסוכך עלינו בימים אשר אינם "לא יום ולא לילה", שנדמה שיש גם יום וגם לילה, שיש גם תופעות של אור ותופעות של חושך, תופעות של שנאה וקנאה, אשר אנחנו רואים כיום הזה מציפים ולוהטים, את כל הענין הזה של אנטישמיות היום, שהתפרצה בחמת זעם בהרבה פינות בעולם הזה, הנאור והיפה, אשר דימינו כי השואה הזאת, אשר עברנו עליה, תשמש לקח לכל אלה לא לחזור על הדבר הזה. והנה, לצערנו, אנחנו רואים כיום הזה גם כן תופעות של שנאה כזאת, שאינן מצליחות, חס וחלילה; את תקומתה של אותה שנאת ישראל היוקדת, אשר שמשה ליקוד ולשריפה של בתי ישראל, של קהילות ישראל, של האומה הישראלית בכל התפוצות אשר היתה שמה, רק אשר הקב"ה שמר אותנו לפליטה, בארץ הזאת, ומכאן באותם המקומות אשר ישראל נפוצים בהם.
"לא יום ולא לילה". אבל הקב"ה אומר בהמשך הפסוק: "והיה לעת ערב יהיה אור". הקב"ה מבטיח שאחרי אותו "לא יום ולא לילה" יהיה אור שלם, אור גדול, כאור שבעת הימים. נתגבר על זה, נתאמץ על זה, אם אנחנו נדע להיות ראויים לכך, אם אנחנו נדע להפוך את הה' לכ"ח, אם אנחנו נדע לצרף את שני אלה, אם אנחנו נדע לקדש שם שמים. וזוהי הנקודה העיקרית ביותר של התקופה שלנו, לקדש שם שמים. כי "יראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עלינו ויראו ממך", כהבטחת הקב"ה.
נדע לעמוד על הראוי, נדע לעמוד על התפקיד שלנו, נדע לעמוד על היעוד שלנו, וידע גם את זה ראש הממשלה המכובד. ידע שצריך יהיה לשאוף להחזיר עטרה ליושנה, עטרת התורה למדינה התורה, עטרת התורה לארץ ישראל - ארץ התורה. אם תזכה בזה, אם תעשה את זה הקב"ה ודאי וודאי יהיה בעזרך. ואנחנו כולנו אשר שואפים לענין הזה, לענין הגדול הזה של קדוש שם שמים בארץ ישראל על ידי מדינת ישראל, אנחנו אשר מתפללים על זה. הרי לנו דברי הנביא שאמר: "על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון".
"על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון, הרימי בכח קולך מבשרת ירושלים, הרימי אל תיראי, אמרי לערי יהודה הנה אלוקיכם" (ישעיהו מ, ט). על הר גבוה נעלה, על הר גבוה נשמיע, בקול גדול נצעק ונרים. "אל תיראו" אומר הנביא, "אל תיראי", אין לכם מה לפחד. הגוים אמנם "כהמות ימים יהמיון", אבל יש מי ששם גבול לימים האלה, והקב"ה יעזור לנו. "אמרי לערי יהודה הנה אלוקיכם", זהו התפקיד של הימים הללו, זה התפקיד של העבודה של כל אלה שהקב"ה בחר אותם לעמוד בראש כנסת ישראל, לומר לערי יהודה "הנה אלוקיכם"!. כי זהו הדבר, לשם כך יש לנו היום הזה, של כח עמו. "כח מעשיו הגיד לעמו, לתת להם נחלת גוים".
הקב"ה יעזור לנו שאור חדש יאיר על ציון, ונזכה כולנו במהרה לאורו, במהרה בימינו אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
