ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- תורה ומדע
הרב זצ"ל נולד בשנת תרע"ו (1916) בירושלים למשפחה של תלמידי חכמים ולמד בישיבות בעיר. בצעירותו הוכר כעילוי ובגיל י"ז כבר הדפיס ספר חידושי תורה, וגם יצר קשר אישי וקשר מכתבים הדוק עם רבים מתלמידי החכמים בארץ ובחו"ל שהוקירוהו וקירבוהו, ובהם גם מרן הראי"ה זצ"ל.
בגיל כ"ח הוציא לאור את הכרך הראשון של ספר השו"ת המפורסם שלו 'ציץ אליעזר', ובמהלך נ"ב השנים הבאות זכה להוציא לאור כ"ב כרכים בסדרה זו, וכבר בשנת תשי"ד קיבל עליה את הפרס היוקרתי לספרות תורנית ע"ש הרב קוק מטעם עיריית תל אביב.
הוא גר בשכנות לבית החולים 'שערי צדק' הישן ברחוב יפו בירושלים, וזה גרם לו להפוך באופן לא-רשמי לרבו של בית החולים. עמו התייעצו רופאי בית החולים בכל השאלות החדשות בעולם הרפואה, ואת פסקי ההלכה המנומקים שלו פרסם בספריו, כך שבמשך הזמן הפך לאחד מראשי המדברים בעולם היהודי בתחומי הרפואה וההלכה. כמה מפסיקותיו עוררו משא ומתן ער בין פוסקי הדור, כמו בתחום ההפלות המלאכותיות שבו נטה להקל ובכמה שאלות בענייני פוריות שבהן החמיר. למעשה אין כמעט נושא הלכתי רפואי מודרני שבו לא הביע דעה מנומקת בחריפות ובבקיאות מעוררת השתאות.
בהתלהבות של שנות תחילת המדינה חיבר גם ספר בן ארבעה כרכים בשם 'הלכות מדינה' ובו נוסח ראשוני לפעילות מערכות מדינה יהודית מודרנית על פי ההלכה, והועיל בו הרבה, אך לימים הביע את אכזבתו מהכיוון שאליו גלשה המדינה במשך השנים בנושאים שונים. שנים רבות שימש כדיין בבית הדין בירושלים ואחר כך בבית הדין הגדול, ונחשב מומחה במיוחד לענייני גיטין מסובכים, בהם עסק לבקשת הרבנים הראשיים גם אחרי שיצא לגמלאות. בשנת תשל"ד זכה בפרס ישראל לספרות תורנית.
הרב ולנדברג לא עסק כלל בענייני ציבור ובנושאים השקפתיים שבמחלוקת, וזה מה שגרם לכך שלמרות שכולם הכירו בגדלותו הוא לא היה שייך לאף ציבור, ואולי לכן, כאמור, לא נספד כהלכה. מידת האמת שבה דבק גרמה לו שיפסיק לפרסם פסקים כשהגיע לזקנה מופלגת, והוא אפילו התחמק בשנותיו האחרונות מלענות לשואליו, כנראה חשש ששכלו כבר אינו חד וצלול כשהיה. ספריו, שנמצאים כולם בפרויקט השו"ת ובשאר מאגרי המידע כבר מראשיתם, הם מקור מרכזי לרבים מאוד מהפסקים החדשים שמתפרסמים בימינו בכל חלקי התורה.
העלינו בקיצור ביום זיכרון עשירי זה, בכבוד ובמורא, את זכרו של הגאון הגדול רבי אליעזר יהודה ולדנברג זצ"ל, שתורתו מאירה באור יקרות עד ימינו. ביום ראשון הקרוב ייערך ערב עיון במשנתו בבית הכנסת 'מגדל אשר' בירושלים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
