ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
ד"ה וירא
חולק על הרמב"ם בהבנת מדרגת ראיית מלאכים
הרמב"ם מגדיר שראיית מלאכים היא במראה נבואה בלבד, וכל מעשה שלושת האנשים היה בנבואה, וזה פירוש המילים 'וירא אליו ה''.
הרמב"ן חולק ואומר שראייה זו היא ראייה מדומה או חלום, אבל זו לא מדרגה של נבואה, וכמובן שלא ראייה ממשית. במקומות שבהם המלאך נזכר בלשון איש, ישנו גילוי מיוחד של ראייה ממשית דקה. כמובן שהמלאכים הללו לא נהגו כאנשים ולא באמת אכלו אלא סילקו (שרפו) את המאכלים.
יח, א
ד"ה באלוני ממרא
הראות הקב"ה לאברהם להראות כי רצה את מעשיו
אע"פ שכתוב 'וירא ה'', לא נאמר לאברהם דבר מפי ה', אלא שעצם הראות השכינה מראה שה' נתרצה במצוות המילה, וזו כוונת חז"ל באמרם שה' בא לבקר את החולה.
יח, ז
ד"ה וטעם ואל
חיבוב הנדיבות של אברהם
אברהם מזדרז בעצמו על אף חולשתו מהמילה ורוב אנשי ביתו, שיכלו לעשות זאת, מרוב חשקו לכבד את אורחיו.
יח, טו
ד"ה ותכחש
כיצד שרה מכחשת דברי ה'?
הרמב"ן מסביר ששרה לא ידעה שמלאכים הם, ולכן צחקה מדבריהם, אך לאחר שאברהם אמר בוודאות 'לא כי צחקת' הבינה שמדבר מנבואה ושתקה.
יח, יט
ד"ה כי ידעתיו
ההשגחה המיוחדת על הצדיקים
כל העולם כולו מושגח בהשגחה כללית, שהפרטים בה מונחים למקרי הטבע, אך על הצדיקים ישנה שמירה מיוחדת ותמידית.
יט, ה
ד"ה ונדעה אותם
הריסת סדום בגלל מעלת ארץ ישראל
סדום נהפכה כיוון שהיא חלק מארץ ישראל, היכל ה', שאינה סובלת תועבות, ומקיאה את החוטאים. מכך ילמדו ישראל העתידים לירש את הארץ, ויישמרו מלעשות תועבות בתוכה.
יט, ח
ד"ה הוציאה
ביאור פרשיית פילגש בגבעה
אגב הדמיון של מעשה אנשי סדום למעשה גבע בנימין, מבאר הרמב"ן בהרחבה מדוע אין להשוות מקרים אלו, וכי חטאם של אנשי בנימין קטן בהרבה מכפי שנראה ללומד במבט ראשוני.
יט, יז
ד"ה ואמר רבי אברהם
מדוע נאסרה ההבטה אל סדום הנהפכת
המלאך מייעץ ללוט ואנשי ביתו לא להפנות פניהם להפיכת סדום כדי שלא ינזקו רפואית מאויר ההפיכה, וכן שלא ינזקו מהמחשבה בנוראות ההפיכה. שהמחשבה על דבר חולי מדביקה אותו באדם. ועוד, שבהפיכת סדום המלאך המשחית נראה שם בלהב אש, וזה מסוכן להתבונן בזה.
יט, כט
ד"ה ויזכור
הצלתו של לוט בזכות הליכתו עם אברהם מחרן
הקב"ה זכר את חסדו של לוט שעזב את חרן והלך עמו לארץ, ולכן הציל אותו כדי שלא תגרם לו צרה בעקבות חסד זה. זו גם הסיבה שאברהם יוצא למלחמה נגד ארבעת המלכים - כהכרת טובה ללוט.
כא, לג
ד"ה ויקרא שם
ביאור הכינוי 'אל עולם'
הרמב"ן מפרש כינוי זה כמנהיג הזמן, המכונה עולם, או מנהיג השמיים והארץ. הרמב"ם פירש שכינוי זה מורה על קדמות הא-ל. לפירושים אלה אברהם קורא בשם זה, היינו שמודיע אלוהות ה' בעולם. אך אונקלוס פירש פסוק זה כתפילה.
כב, א
ד"ה והאלוהים נסה
ביאור עניין הנסיונות
הנסיון הוא העמדה של המנוסה במבחן בחירה, אך המנסה יודע שהמנוסה מסוגל לעמוד בו, ולכן מנסה אותו, כדי שיוציא לפועל את לבו הטוב.
כל הנסיונות שבתורה הם לטובת המנוסה ולא לרעתו.
כב, טז
ד"ה יען
ביאור החידוש שבהבטחה זו
בהבטחה זו שאחר העקידה ישנה שבועה בשם ה' על ריבוי זרעו של אברהם. הרמב"ן מסביר שהכוונה בהבטחה זו היא שלא תמנע ברכת ה' בגלל חטאי ישראל, 'והנה זו הבטחה שלימה בגאולה העתידה לנו'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
