ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- שמיני
ד"ה והנה הקרבנות
העגל לכפר על העגל
קרבנות היום השמיני לא נזכרו בציווי של ה' למשה, כיוון שהציווי עסק בימי המילואים, ואילו הקרבנות כאן הם של אהרן ובניו בכהונתם. ועוד, יתכן שקרבנות אלו נוספו רק אחר חטא העגל, ככפרה עליו, ולכן לא הופיעו בציווי ה'. ואכן, קרבנות אלו זהים לקרבנות יוה"כ. על פי זה אפשר לבאר מדוע שרפו את החטאת בלי שכתוב ציווי לכך, כדין חטאת יוה"כ.
ט, ז
ד"ה וטעם קרב
חטא אהרן לנגדו תמיד
פשט הכתוב הוא שמשה אומר לאהרן לגשת לצפון המזבח לשחיטה. אך חכמים למדו שהיה צורך לומר לאהרן להתקרב, כיוון שהוא התבייש, כאשה שנישאה למלך ומתביישת לשמשו, ואחותה אומרת לה: הגיסי דעתך ושמשי את המלך. הסבר נוסף במדרש הוא שתמיד היה קבוע במחשבתו של אחרון זכרון חטאו בעגל, ולכן נדמה היה לו המזבח בתבנית שור, כדמות העגל, וסבר שחטאו יעכב את הכפרה. או שהשטן הראה לו דמות זו. כך או כך, בא משה ואמר לו לקרב אל המזבח כיוון שלכך
נבחר וה' רוצה בו.
י, א
ד"ה ותצא אש
ביאור חטא נדב ואביהוא הקטורת שייכת למידת הדין (ראה רמב"ן שמות ל, א) אך כשמקטירים אותה יש לכוון לשם ה', ולא למידת הדין בלבד. הרמב"ן מדייק שנדב ואביהוא כוונו להקטיר לשם מידת הדין הרמוזה באש, ולא לשם ה', ולכן פגעה בהם מידת הדין. (מבואר על פי רבנו בחיי וריקנאטי)
י, ג
יסוד לשוני - דיבור זה גם אל הלב
את זה אל תכתוב. אני רק רוצה שזה יהיה מצויין בשבילי כאן.
יא, א
ד"ה אל משה ואהרן
הטהרה בעיקר בכהנים
מצוות הטהרה כחיוב שייכות לכל ישראל רק ברגלים, אך לכהנים, שתמיד צריכים להיות טהורים לשם עבודה ואכילת טהרות, הן עיקריות יותר. מה גם שתפקידם להורות את בני ישראל, ולכן עליהם להיות בקיאים יותר. ולכן מצוות אלה נאמרו לישראל גם על ידי אהרן, ונספחות לספר ויקרא השייך לכהנים ברובו.
יא, ט
ד"ה וטעם הסנפיר
סיבת סמני הטהרה בדגים - רפואית
דגים שיש להם סנפיר וקשקשת חיים רק במים צלולים, ולא חיים בעומק הים, עקב כך יש להם יותר חום ופחות זיהומים, ולכן הם בריאים יותר לאכילה. שאר הדגים חיים במים עכורים, וכן חיים בעומק ובקור ולכן פחות דוחים זיהומים, וקרובים להמית.
יא, יג
ד"ה ואת אלה
החיות האסורות טורפות ואינן בריאות
בתורה אין סימנים לטהרת עופות, אך חכמים אמרו שהדורסות אסורות, והרמב"ן מסביר שטבען אכזרי, ולכן עלולות להוליד אכזריות במי שאוכל מהן. גם בבהמות, הטהורות אינן טורפות. בנוסף, חלב בהמה טמאה אינו מתגבן, ואולי זה סימן לבעיה רפואית להולדה, וכן חלב החזיר ידוע שאינו בריא.
יא, כח
ההבדל בין משא לנגיעה
התורה החמירה במשא טומאה שיטמאו גם הבגדים, יותר ממגע.
יא, לז
טעם להכשר טומאה במים
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
