ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
ד"ה ותלך לדרוש
פירוש המושג דרישת ה'
רש"י פירש שרבקה הולכת לדרוש מה יהיה בעתיד, והרמב"ן אומר שלא מצא פועל זה אלא במשמעות תפילה.
כה, לד
ד"ה ויבז עשו
מחלוקת רמב"ן ואבן עזרא בסיבת ביזוי הבכורה
האבן עזרא פירש שיצחק איבד את הממון שירש מאברהם ולכן לא היה לעשו צורך בבכורה.
הרמב"ן חולק ומוכיח שיצחק היה עשיר ככל האבות, ואומר שכל מי שה' ברכו לא יחזור ויעני. לכן מסביר הרמב"ן שעשו הוא מן הכסילים הרוצים באכילה ובשתיה ולא יחושו ליום המחר.
כו, א
ד"ה מלבד הרעב
גלותו של יצחק לגרר כסימן לגלות בבל
הרמב"ן לומד מכך שיצחק לא ירד למצרים, אלא לגרר, עיר בה גר אברהם ימים רבים, שגלותו לשם רומזת לכך שבני ישראל יגלו למקום שהוא מקום אבותם, הלא היא בבל, מקום אור כשדים.
כו, ג
ד"ה והקימותי
כל אחד מהאבות ראוי לברית בפני עצמו
הקב"ה כורת ברית ושבועה עם יצחק ועם יעקב אע"פ שכבר כרת ברית עם אברהם לו ולזרעו, להודיע שגם יצחק ויעקב ראויים בפני עצמם לברית.
פירוש נוסף, תוספת השבועה שנשבע הקב"ה ליצחק ויעקב היא שיהיו הם עצמם ברכה בעמים, כמו שנשבע לאברהם. ואין זאת השבועה על זרעם, שכבר מבורך מעת השבועה לאברהם.
כו, ה
ד"ה וישמור
האבות קיימו התורה
חז"ל למדו מפסוק זה שהאבות קיימו את התורה, והרמב"ן מקשה שחלק ממעשי האבות אינם תואמים זאת. ומבאר ששמירת התורה על ידם היתה בארץ בלבד, מלבד יוסף ששמר את השבת במצרים מפני חשיבות מצווה זו, שהיא אות לחידוש העולם, בניגוד לאמונות מצרים.
הרמב"ן מביא שני פירושים נוספים לפסוק: או שפירושו סייגים לשבע מצוות בני נח, או שמדובר בציוויים פרטיים ששמר אברהם.
כו, כ
ד"ה ויקרא שם הבאר
עניין הבארות כסימן לבנים
שלשת הבארות רומזות לשלשת בתי המקדש. הראשונה נקראה עשק, רמז למקדש ראשון שחרב על ידי מלחמות. השנייה נקראה שטנה, מילה חמורה יותר, רמז לבית שני שכל ימיו מעת בנייתו היתה שטנה של הגויים נגדו עד שהחריבוהו. השלישית נקראה רחובות על שם שירחיב ה' גבולנו בימי בית שלישי שייבנה בלא ריב ומצה. [ובפסוק לב מבאר הרמב"ן שהבאר שחפרו בבאר שבע רומזת למשכן שילה].
כז, לג
ד"ה בטרם אבוא
מדוע יצחק מברך את גונב הברכה?
בהסבר הראשון מסביר הרמב"ן שיצחק מתאר את המציאות: 'מי הוא שהצליחה ברכתי לחול עליו, ועתה הוא ברוך?', כי ראה יצחק ברוח קדשו שהברכה אכן חלה עליו.
הסבר נוסף: מי הוא זה שבֵּרָכְתי, וכעת בגללו אין אני יכול לברך אותך, כי חלה הברכה עליו. ההבדל בין הפירושים הוא שלפירוש הראשון יצחק רק מתאר מציאות, ולהסבר השני יש בזה הסבר לעשו מדוע אין יצחק יכול לברכו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
