ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
אדם מישראל מוצב ארצה בגזירתו יתברך, כי ממנה לוקח עפר מן האדמה, אכן "ראשו" מגיע השמימה, היא הנשמה הקדושה שהיא חלק א־לוה ממעל, שהיא "ראשו" וראשיתו של האדם ועיקרו. כי הגוף אינו אלא מלבוש בו מתלבשת הנשמה ברדתה אל העולם השפל הזה, והנשמה היא הסולם המקשר בין האדם ליוצרו, והיא המגשרת בין הרוחניות לגשמיות.
במידה שאדם מודד
ידוע שמכל מעשה טוב ומכל מצווה שהאדם עושה נברא מלאך טוב, ומליץ עליו טובות לפני המקום ברוך הוא. ואם חס ושלום חוטא, נברא מזה מלאך רע. ומלאכים אלה הם העולים והיורדים בסולם. וכשהם מלאכים שנבראו ממעשים טובים, אזי הם עולים ומליצים עליו יושר ומעלים אתם את המצוות ומעשים טובים שעשה לנחת רוח לפני המקום, ויורדים ומורידים לו שפע ישועה ורחמים, וכמו שכתב רבי ישועה "שעלתה בו תפילתו וירדה ישועתו מן השמים". ואם ח"ו עולים מלאכים שנבראו מהמעשים הלא־טובים, אזי מורידים אתם גם כן באותה מידה שהוא מודד.
ובמדרש (בראשית רבה סח, יב) יש שפירשו את "עולים ויורדים בו" כפשוטו, בסולם. ויש שפירשו ש"בו" הוא ביעקב, מכיוון שהכל תלוי באדם עצמו, כי נשמתו היא הסולם, ומעשיו הם המלאכים, ועלייתם וירידתם תלויה בו, כי במידה שאדם מודד בה מודדים לו.
ובזה יובן היטב מדוע נאמר "עולים ויורדים בו", תחילה עולים ואחר כך יורדים. לכאורה כיוון שהמלאכים באים מלמעלה היה לו לומר "יורדים ועולים", אך לפי מה שנתבאר מובן היטב, כי המלאכים הללו נבראו ממעשיו של האדם, ומקום בריאתם הוא כאן בעולם העשיה, ועל כן מצינו בתחילה לשון "עולים", ורק אחר כך "יורדים" בו.
קרוב אליך (664)
הרב יצחק גינזבורג
248 - האם יש סיכוי לתמימות ב-2016?
249 - חלום יעקב
250 - הולדתה של השנאה העתיקה בעולם
טען עוד
יש לך צבא שלם
האדם יסודו עפר מן האדמה, אך נשמתו באה מגבהי מרומים. כל השפע בא לעולם על ידו, וכשבוחר בטוב והולך בדרכי ה' ביושר, הריהו מביא שפע טוב לעצמו ולסביבתו ולכל העולם כולו. ואם בחר בדרך השלילית הריהו מונע את השפע הטוב מן העולם, ויכול גם להביא רעה ח"ו. מעשיו הרעים עולים בסולם זה ומגיעים עד כסא הכבוד, ויורדים בו ומורידים שפע היוצא מאותם מעשים, המורם מהם כיוצא בהם.
ועל האדם המתבונן בדרכיו לדעת מה רב ועצום כוחו והשפעתו, וכל אחד מחויב ליתן אל לבו את האחריות הכבדה הרובצת על שכמו. והרי הוא דומה לנשיא או מלך של מדינה גדולה ורבת עוצמה, ובידו לצוות על צבאו להטיב ולבנות ולהציל ולהגן, כמו שיכול גם לצוות עליהם להרוג ולהרוס ולהשמיד ולאבד. ואם ישים אל לבו וידע את גודל האחריות המוטלת עליו, אשר במאמר פיו יכול לקבוע גורלם של עמים רבים לחסד או לשבט, אם כן כמה עליו להיות זהיר ולשקול את מעשיו.
ומה נפלאו דברי רבותינו (קדושין מ, ב): עשה מצוה אחת, אשריו, שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות. עבר עבירה אחת, אוי לו, שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובה.
ולכן בטרם יעשה האדם איזה צעד או מעשה, יבין וידע כי במעשהו זה הוא קובע גורלם של רבים. כי האדם הוא נזר הבריאה כולה, ואם זכה להיות מהעם הנבחר אחריותו גדולה ביותר, כי הוא נבחר לקבל תורת אלוקים חיים שהיא קיום העולמות כולם. וכמה אחריות מוטלת על כל איש מישראל.
ובמקום שהאדם יחשוב בתחילת כל מעשה "מה יצא לי מזה ומה ארוויח?", תהיינה מחשבותיו של האדם נתונות לאמות־מידה שונות לגמרי, והן: מה רצוי ואהוב לפני המקום ברוך הוא ומה לא; באיזו דרך אהיה רצוי לפניו במעשיי; וכיצד אנצל את זמני לזכות לקרבת אלוקים, ולהיות מוצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם. ובזה יזכה לסייעתא דשמיא, ויקויים בו (משלי ג, ו) "בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
