ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- מגילת אסתר
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- דרכי הגאולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
דקלה אלואי ז"ל
"אמרי ליה פפונאי לרב מתנה:... אסתר מן התורה מנין? 'ואנוכי הסתר אסתיר' (דברים ל"א)" (חולין קלט ע"ב).
כבר עמדו מפרשים ראשונים על שתי נקודות תמוהות שבהן נבדלת מגילת אסתר מכל כתבי הקודש. האחת - שאין בה כלל הזכרת שם שמים; והשנייה - שאין בה הזכרת ארץ ישראל.
באמת, אין בחֶסרונות אלו דבר מקרי, טפל, אלא זהו עניין במהותה הפנימית של המגילה. שמו של הקב"ה דומה כאילו במכוון נשתקע ונדחה מלהיזכר אף בשעה שהִנוֹ מתבקש בלשון הפסוק, כגון בדברי מרדכי: "רֶוַח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר" (ד', יד), כשהכוונה בביטוי "ממקום אחר" בוודאי כלפי שמיָא 1 .
אף חסרונה של ארץ ישראל במגילה לא דבר ריק הוא, שהרי "כל מי שנתנבא לא נתנבא כי אם בארץ הזאת או בעבורה" 2 , וכאן לא זו בלבד שמאורעות מתרחשים בחוצה לארץ, אלא דומה שכל ההווי הנרקם במגילה זר הוא ל'הוויה הארץ-ישראלית' שבמקרא, הן בתוכנו הן בסגנונו.
אלי אלי למה עזבתני?
אכן סיפורה של המגילה הוא סיפורה של כנסת ישראל; ואנו נזכרים בלשונו של הפייטן:
"גולה וסורה; דמתה לתמר; ההרוגה עליך; ונחשבת כצאן טבחה; זרויה בין מכעיסיה; חבוקה ודבוקה בך..." (מתוך פיוטי 'הושענות' לחג סוכות).
המגילה עומדת בסימן של הסתר פנים גמור, ואך טבעי הוא ששם ה' אינו מוזכר, וכבר אמרו חכמים:
"אין לך שעה קשה בעולם מאותה שעה שאמר הקב"ה למשה: 'ואנוכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא' (דברים ל"א, יח) מאותה השעה: 'וחכיתי לה' המסתיר פניו מבית יעקב וקויתי לו' (ישעיהו ח', יז)" (ירושלמי סנהדרין פ"י ה"ב).
שמות האישים במגילת אסתר נוכריים 3 , ובכל זאת, מבעד ללבוש הזר, גנוז בשמה של אסתר המלכה הרֶמֶז גם להסתר הפנים וגם לצפייה לישועה.
מחד: "אסתר מן התורה מנין? - ואנוכי הסתר אסתיר", ומאידך - משמעות השם אסתר בפרסית - כוכב בוקר. זה המקור למדרש 4 המובא ברש"י:
"איילת השחר דרשוהו באסתר" (תהלים כ"ב, א, ד"ה למנצח).
הפרק בתהִלים הפותח בפסוק: "למנצח על אילת השחר מזמור לדוד" (שם), נדרש כולו על נס הפורים, ומן הראוי להעמיק בפשר הדימויים שבראשית הפרק כדי לעמוד, אגב הקבלה, על ימי מרדכי ואסתר בשושן הבירה.
אמרו חכמים:
"'למנצח על אילת השחר'... למי שהוא קופץ כאייל ומאיר לעולם בשעת חשיכה, ואימתי הוא מאיר? בלילה. אע"פ שהוא לילה, יש בו אורה - הלבנה והכוכבים והמזלות. אימתי הוא חושך - בעלות השחר. והלבנה שוקעת והכוכבים נכנסין ואותה שעה הקב"ה מעלה את השחר מתוך החושך ומאיר לעולם" ('ילקוט שמעוני', תהלים, רמז תרפה).
בשעת חשכה זו, לעת חילוף המשמרות בלילה, עומד דוד המלך וזועק: "אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי..." (שם ב), ואינו יודע שדווקא לעת כזו באה בשורת האור. כך, אף אסתר השבויה בבית אחשורוש "וכרחל לפני גזזיה נאלמה" (ישעיהו נ"ג, ז), זועקת היא באלם קול: "אלי אלי למה עזבתני", ואינה חשה את שרמוז בשמה "אילת השחר" - כי השחר בא מן השחור.
מהי הרגשתה של אסתר בבית אחשורוש? הכתוב כדרכו מקצר ומעלים, מגלה טפח ומכסה טפחיים. אך מבין השיטין מבצבץ ועולה כאבה של אסתר המתענית תחת ידו של אותו רשע, מתגאלת במאכלי פיגול, במגע של איסור, ובכלל אסתר הצנועה, שֶחוּט של חסד משוך עליה, אפופה בהווי חיים פרוץ עד גועל.
ננסה, אם כן, לחשוף את הרמזים לכך במגילה:
"'ותלקח אסתר אל המלך אחשורוש' (ב', טז) - 'ותלקח' - בעל כרחה שלא בטובתה!" ('אגדת אסתר' ב, ה).
"אין אסתר מגדת מולדתה ואת עמה" (שם כ). והרי כדי שלא תספר דברים כה יסודיים יש צורך בהרבה שתיקה וָאֵלֶם, לפיכך: "לא בקשה דבר" (שם טו). אין היא מבקשת לשאת חן, היא אינה פועלת מרצון, וכפי שמגדירה אותה הגמרא: "קרקע עולם" (סנהדרין עד ע"ב). ממילא ברורה התוצאה: "ואני לא נקראתי לבוא אל המלך" (ד', יא) - זרה לה חצר המלכות, המלך עצמו נוכרי לה.
כשמתלכדים ייסוריה הפרטיים עם הבשורה הרעה של תוכנית השמד לכל היהודים, היא חשה חושך נורא סביבה, וכל זה מתבטא באמירתה: "כאשר אבדתי אבדתי" (שם טז).
כי נפלתי - קמתי!
"אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי, כי אשב בחושך - ה' אור לי" (מיכה ז', ח).
שנו רבותינו:
"מתוך צרה - רווחה, שנאמר: 'ועת צרה היא ליעקב וממנה יוושע' (ירמיהו ל', ז); ...מתוך רוגז - רחמים, שנאמר: 'ברגז רחם תזכור' (חבקוק ג', ב); מתוך ריחוק - קירוב, שנאמר: 'במקום אשר יאמר להם לא עמי, יאמר להם בני א-ל חי' (הושע ב', א); מתוך נפילה - קימה, שנאמר: 'כי נפלתי קמתי' (מיכה ז', ח); מתוך אפילה - אורה, שנאמר: 'כי אשב בחושך ה' אור לי' (שם)" ('ילקוט שמעוני', מיכה, רמז תקנח).
המדרש מבקש לומר: לא זו בלבד ש"אין ייאוש כלל בעולם" 5 כלשונו של רבי נחמן מברסלב - שכן לאחר החושך עדיין קיימת תקווה לאור, שלאחר נפילה תיתכן קימה; אלא יתר על כן: החושך הוא המוליך אל האור, הנפילה היא סיבת הקימה: "אילולי שישבתי בחשך לא היה אור לי" 6 .
בדרך זו גם בסיפור המגילה מ"אבל גדול ליהודים וצום ובכי ומספד" (ד', ג) באים לידי "וליהודים הייתה אורה ושמחה וששן ויקר" (ח', טז). הסיפור של "ויקרע מרדכי את בגדיו וילבש שק ואפר" (ד', א) הוא שמביא לידי "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור..." (ח', טו).
המאורעות מתגלגלים במגילה בדרך טבעית, כביכול. העלילה סבוכה ונפתלת כדרך שנפתלים מעללי אנוש. היריעה נפרשת על פני שנים רבות. מה שנראה כסיפור רצוף, למעשה, נמשך תקופה ארוכה: "כימי מלך"; "בשנת שלוש למלכו" (א', ג); "בשנת שבע למלכותו" (ב', טז). מי שמקבל את הדברים שאירעו זה מכבר, כנתונים מובנים מאליהם, יתקשה להבין מהם 'הפלאים' הגדולים המתרחשים במגילה.
מה תימה בַּיְּקָר שזכה מרדכי אשר סיכל את עצת בגתן ותרש; או מה הפלא בכך שאסתר היהודייה בעלת ההשפעה על המלך, מצליחה לבטל את הגזירה על היהודים.
אבל המצרף את פרקי המגילה אחד לאחד, ואינו קוֹרְאָהּ למפרע, אלא כאיגרת שְלֵמָה, מראש ועד סוף - מגלה כי מעשה בגתן ותרש נתגלגל וסוּבַּב כדי שיירשם הדבר בספר הזכרונות, ושיהיו נקראים בלילה ההוא לפני המלך, כדי שיצא מרדכי בלבוש מלכות.
אסתר נלקחת בשנת שבע לבית אחשורוש, כדי שבשנת שתים עשרה למלכותו תהיה שם להפר את עצת המן האגגי; כפי שאומר לה מרדכי פְּקוּחַ העיניים: "ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות" (ד', יד).
או בלשונו של האבן עזרא:
"מי יודע שמא לא הגעת למלכות אלא בעבור העת הזאת שתושיעי את ישראל" (שם).
אמנם, עידן של הסתר פנים מתואר בסיפור המגילה, אבל "אכן אתה אל מסתתר, אלקי ישראל מושיע" (ישעיה מ"ה, טו).
הקב"ה, שאפילו שמו אינו נזכר, טווה ואורג במחשכים את המאורעות, מגלגל בדרכים נפתלות ונָכְריות את סיפור המעשה, עד ש"ליהודים הייתה אורה...". דרכים רבות למקום לגאול ולהושיע, ומופלאה שבכולן היא הדרך הזו, כפי שהיא מתוארת בספר ישעיהו: "לעשות מעשהו, זר מעשהו, ולעבד עבדתו נכריה עבדתו..." (כ"ח, כא).
כך היא גאולתם של ישראל
נס פורים, הנסתר, עולה ומפציע קמעה קמעה מתוך סיבוכים נפתלים שבדרכי אנוש, כל כולו בא לרמז לגאולה העתידה העומדת אחר כותלנו.
זוהי כוונת התלמוד הירושלמי, שכורך בין גאולת אסתר לגאולה בכלל:
"רב חייא רבה ורבי שמעון בן חלפתא הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתא וראו איילת השחר שבקע אורה, אמר לו רב חייא רבה לרבי שמעון בן חלפתא בי רבי: כך היא גאולתן של ישראל: בתחילה קימאה קימאה, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת, מאי טעמא? דכתיב 'כי אשב בחושך ה' אור לי'. כך בתחילה - 'ומרדכי יושב בשער המלך'; ואחר כך - 'ויקח המן את הלבוש ואת הסוס'; ואחר כך - 'וישב מרדכי אל שער המלך'; ואחר כך - 'ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות'; ואחר כך - 'וליהודים הייתה אורה'" (ברכות פ"א ה"א).
עדיין יש מקום להתבונן ולהבין את ההקבלה המדויקת בין פרטי המאורעות המסוימים מן המגילה שנזכרו במדרש פלאי זה, לבין שלבי הגאולה שלפנינו. אך גם מבלי להגיע לכלל הבנה פרטנית, נפקחות העיניים לגלות את חג הפורים במֵמָד האמִתי שלו, כמבשר גאולתנו הבאה קמעה קמעה. בדרך זו מתבארים, אל נכון, דברי הירושלמי על הפסוק: "וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם" (אסתר ט', כח) - שכל החגים בטלים לעתיד לבוא, וחג הפורים אינו בטל לעולם 7 .
^ 1 עיין בעניין זה באסתר רבה ח, ו.
^ 2 כלשון 'הכוזרי', מאמר שני, יד.
^ 3 מוזר, אף בגלות מצרים לא שינו את שמם ולבושם, וכאן שמות אלילי נֵכָר עליהם.
^ 4 'ילקוט שמעוני', תהלים, רמז תרפה.
^ 5 'ליקוטי מוהר"ן', תנינא, ע"ח.
^ 6 מדרש תהלים ה, ד"ה למנצח.
^ 7 מעין הירושלמי מגילה פ"א ה"ה.
^ 2 כלשון 'הכוזרי', מאמר שני, יד.
^ 3 מוזר, אף בגלות מצרים לא שינו את שמם ולבושם, וכאן שמות אלילי נֵכָר עליהם.
^ 4 'ילקוט שמעוני', תהלים, רמז תרפה.
^ 5 'ליקוטי מוהר"ן', תנינא, ע"ח.
^ 6 מדרש תהלים ה, ד"ה למנצח.
^ 7 מעין הירושלמי מגילה פ"א ה"ה.

מגילת אסתר שיעור פתיחה למגילה - "כשבת המלך אחשוורוש"
דברי שלום ואמת - מגילת אסתר עיון והקשבה (שיעור 1)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









