ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישב
ד"ה טעם וישב
סמיכות ישיבת יעקב לישיבת אלופי עשו באה ללמד על שביעקב תתקיים ההבטחה.
לאחר פירוט ישיבת צאצאי עשיו, שכבר מיושבים באוחזתם הקבועה, התורה מפרטת את התיישבות בני יעקב, שהוא הזרע הנבחר. בני יעקב נשארים כגרים בארץ לא להם, והם אלו שירדו למצרים, אך גם המשך הנבואה 'ואחרי כן יצאו ברכוש גדול יתקיים דווקא בהם.
לז, טו
ד"ה וימצאהו איש
התורה מאריכה בספור חיפוש יוסף את אחיו ללמדנו כיבוד הורים ופרק באמונה.
הכתוב מאריך בקשיים של יוסף למצוא את אחיו ללמדנו שעל אף הקושי כיבד את אביו וקיים בקשתו. ועוד ללמדנו ש'עצת ה' היא תקום', גם אם נראה שרחוק הדבר. וחז"ל רמזו זאת בקראם לאנשים כאן מלאכים.
לז, יז
ד"ה נסעו מזה
בשעת מעשה לא נאמרו דברים מפורשים כדרשת חז"ל, אלא שנאמר דבר המשתמע לשני פנים- נגלה ונסתר.
חז"ל מפרשים שדברי האיש רומזים ליוסף שאחיו רוצים להרע לו. ומסביר הרמב"ן שאין כוונת חז"ל שכך פירש האיש ליוסף, כי אם כך לא היה יוסף הולך; אלא כוונת חז"ל שהאיש אמר לו משפט בעל משמעות כפולה, נגלית ונסתרת. ויוסף הלך בגלל שפירש את דבריו לפי המשמעות הנגלית.
לז, כד
ד"ה וספר הכתוב
אם היו האחים רואים שנעשה נס ליוסף לא היו פוגעים בו. רש"י פירש שאמנם הבור רק ממים, אבל נחשים ועקרבים יש בו. ואומר הרמב"ן שלפי דבריו צריך לומר שהאחים לא ראו את הנחשים והעקרבים לאחר שזרקוהו, כי אם היו האחים רואים שיוסף נצול מן המזיקים לא היו נוגעים בו ומוכרים אותו, כיון שנעשה לו נס, והוא צדיק גמור ומשיח ה'.
לח, ג
ד"ה ויקרא את
כשחז"ל מפרשים השמות לא כך היתה כוונת קורא השם, אבל בשם מרומז העתיד ועל כן אפשר לדורשו.
במדרש אמרו שנקרא ער שהוער (שנתרוקן, שנסתלק) מן העולם. ומסביר הרמב"ן שאין כוונת חז"ל לומר שזו הייתה כוונת יהודה בקריאת השם ער, אלא שכיוון ללשון גבורה, כמו 'עוררה את גבורתך', אבל חז"ל דרשו זאת כי השמות מרמזים על העתיד.
לח, ח
ד"ה ויבם אותה
טעם למצוות ייבום וחליצה.
רש"י הסביר שלא רצה אונן להקים זרע לאחיו כיון שאם ייולד בן הוא יקרא בשמו של אחיו. הרמב"ן חולק על רש"י ואומר שאין כוונת התורה שיקרא הבן הנולד בשם אחיו, אלא יש כאן סוד מסודות התורה. והוא שיש תועלת גדולה אם ייבם קרוב ממשפחתו את אשת המת. [הדבר נכון גם בייבום של אבי המת, וכך מבואר מעשה יהודה עצמו, שנשא את תמר, אך כשניתנה התורה צומצם היתר זה לאח בלבד כי בו התועלת הגדולה ביותר.] וכיוון שהתאכזר אונן ולא עשה זאת - הומת.
לט, ג-ד
ד"ה כי ה'
הצלחה באופן תמידי היא סימן שה' איתו.
"וירא כי ה' איתו". רש"י הסביר שראה פוטיפר ששם שמים שגור בפי יוסף. הרמב"ן חולק ומסביר שראה פוטיפר שתמיד מצליחים מעשי יוסף, והבין פוטיפר שזה מאת ה'.
ובפס' ד' מביא הרמב"ן מדרש שמבאר שחשש פוטיפר שהצלחת יוסף היא בכישוף, עד שראה מעליו מראה ענן או דומה לו, שהראה לו שהצלחת יוסף מאת ה'.
מ, ז
ד"ה וישאל מידת הביטחון של יוסף.
יוסף לא חושש לשאול את סריסי פרעה לשלומם, למרות כבודם הגדול ונחיתותו כאיש עברי (שהיו נחותים במצרים - לקמן מג, ב), משום שהיה בטוח בחכמתו ובצדקתו.
מ, טו
ד"ה מארץ העברים
שם 'עברי'. בני אברהם נקראו עברים על שמו,שבא מעבר הנהר, וכיוון שהיה נשיא וגדול נודע שמו בעולם, ושמרו בניו על שם זה לעולם שלא יתערבו באחרים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
