ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישב
ד"ה טעם וישב
סמיכות ישיבת יעקב לישיבת אלופי עשו באה ללמד על שביעקב תתקיים ההבטחה.
לאחר פירוט ישיבת צאצאי עשיו, שכבר מיושבים באוחזתם הקבועה, התורה מפרטת את התיישבות בני יעקב, שהוא הזרע הנבחר. בני יעקב נשארים כגרים בארץ לא להם, והם אלו שירדו למצרים, אך גם המשך הנבואה 'ואחרי כן יצאו ברכוש גדול יתקיים דווקא בהם.
לז, טו
ד"ה וימצאהו איש
התורה מאריכה בספור חיפוש יוסף את אחיו ללמדנו כיבוד הורים ופרק באמונה.
הכתוב מאריך בקשיים של יוסף למצוא את אחיו ללמדנו שעל אף הקושי כיבד את אביו וקיים בקשתו. ועוד ללמדנו ש'עצת ה' היא תקום', גם אם נראה שרחוק הדבר. וחז"ל רמזו זאת בקראם לאנשים כאן מלאכים.
לז, יז
ד"ה נסעו מזה
בשעת מעשה לא נאמרו דברים מפורשים כדרשת חז"ל, אלא שנאמר דבר המשתמע לשני פנים- נגלה ונסתר.
חז"ל מפרשים שדברי האיש רומזים ליוסף שאחיו רוצים להרע לו. ומסביר הרמב"ן שאין כוונת חז"ל שכך פירש האיש ליוסף, כי אם כך לא היה יוסף הולך; אלא כוונת חז"ל שהאיש אמר לו משפט בעל משמעות כפולה, נגלית ונסתרת. ויוסף הלך בגלל שפירש את דבריו לפי המשמעות הנגלית.
לז, כד
ד"ה וספר הכתוב
אם היו האחים רואים שנעשה נס ליוסף לא היו פוגעים בו. רש"י פירש שאמנם הבור רק ממים, אבל נחשים ועקרבים יש בו. ואומר הרמב"ן שלפי דבריו צריך לומר שהאחים לא ראו את הנחשים והעקרבים לאחר שזרקוהו, כי אם היו האחים רואים שיוסף נצול מן המזיקים לא היו נוגעים בו ומוכרים אותו, כיון שנעשה לו נס, והוא צדיק גמור ומשיח ה'.
לח, ג
ד"ה ויקרא את
כשחז"ל מפרשים השמות לא כך היתה כוונת קורא השם, אבל בשם מרומז העתיד ועל כן אפשר לדורשו.
במדרש אמרו שנקרא ער שהוער (שנתרוקן, שנסתלק) מן העולם. ומסביר הרמב"ן שאין כוונת חז"ל לומר שזו הייתה כוונת יהודה בקריאת השם ער, אלא שכיוון ללשון גבורה, כמו 'עוררה את גבורתך', אבל חז"ל דרשו זאת כי השמות מרמזים על העתיד.
לח, ח
ד"ה ויבם אותה
טעם למצוות ייבום וחליצה.
רש"י הסביר שלא רצה אונן להקים זרע לאחיו כיון שאם ייולד בן הוא יקרא בשמו של אחיו. הרמב"ן חולק על רש"י ואומר שאין כוונת התורה שיקרא הבן הנולד בשם אחיו, אלא יש כאן סוד מסודות התורה. והוא שיש תועלת גדולה אם ייבם קרוב ממשפחתו את אשת המת. [הדבר נכון גם בייבום של אבי המת, וכך מבואר מעשה יהודה עצמו, שנשא את תמר, אך כשניתנה התורה צומצם היתר זה לאח בלבד כי בו התועלת הגדולה ביותר.] וכיוון שהתאכזר אונן ולא עשה זאת - הומת.
לט, ג-ד
ד"ה כי ה'
הצלחה באופן תמידי היא סימן שה' איתו.
"וירא כי ה' איתו". רש"י הסביר שראה פוטיפר ששם שמים שגור בפי יוסף. הרמב"ן חולק ומסביר שראה פוטיפר שתמיד מצליחים מעשי יוסף, והבין פוטיפר שזה מאת ה'.
ובפס' ד' מביא הרמב"ן מדרש שמבאר שחשש פוטיפר שהצלחת יוסף היא בכישוף, עד שראה מעליו מראה ענן או דומה לו, שהראה לו שהצלחת יוסף מאת ה'.
מ, ז
ד"ה וישאל מידת הביטחון של יוסף.
יוסף לא חושש לשאול את סריסי פרעה לשלומם, למרות כבודם הגדול ונחיתותו כאיש עברי (שהיו נחותים במצרים - לקמן מג, ב), משום שהיה בטוח בחכמתו ובצדקתו.
מ, טו
ד"ה מארץ העברים
שם 'עברי'. בני אברהם נקראו עברים על שמו,שבא מעבר הנהר, וכיוון שהיה נשיא וגדול נודע שמו בעולם, ושמרו בניו על שם זה לעולם שלא יתערבו באחרים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
