ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
ד"ה מחצית השקל עד 'במקומות רבים'
לשון הקודש
הרמב"ם סובר שהלשון העברית נקראת לשון הקודש בגלל נקיותה, שאין שמות בתורה לדברים הצנועים. הרמב"ן חולק על הראיות שמביא הרמב"ם, ומסביר שלשון הקודש נקראת כן כיוון שבה נכתבה התורה ונאמרו הנבואות, ובה הקב"ה מתנבא ופועל בעולם. בדומה לכך התורה קראה לשקל 'שקל הקודש' כיון שבו אספו את הכסף למשכן, וכן לערכין ולפדיון בכורות, שהם דברים של קודש. (ועיין בפירושו לבראשית מה, יב)
לא, ב
ד"ה ראה קראתי
השגחה על בצלאל בשביל שיעשה המשכן
בדרך הטבע לא היה יכול להיות בישראל בעלי אומנות אחרי השעבוד במצרים, שהרי לא עסקו ולא ראו שם עיסוק בזהב ואבנים טובות. ואפילו אם היה מי שהיה בקי, ודאי קושי העבודה בפרך הקהה את אומנותו. לכן הקב"ה אומר למשה לראות את כשרונותיו של בצלאל, שידע שהקב"ה ברא אותו בשביל בניית המשכן. וזה מה שחז"ל אמרו שהראה לו הקב"ה ספר של אדם הראשון ובו כתוב שבצלאל הותקן מאותה שעה.
לב, א
ד"ה אשר ילכו
ביאור חטא העגל
מלשון רש"י משמע שישראל בקשו לעבוד ע"ז כשראו שמשה לא חוזר. הרמב"ן אומר שלשונו לא מכוונת, וישראל לא בקשו אלהים אחרים, במקום הקב"ה, אלא רק בקשו מנהיג אחר שילך לפניהם, במקום משה.
הרמב"ן מבאר שצורת העגל נבחרה כיוון שזו אחת מארבע דמויות המרכבה, הרומזת למידת הדין השולטת במדבר. כיוון שישראל חיפשו מנהיג להליכה במדבר, בחר אהרן בסמל זה כסימן להנהגת מידת הדין.
נראה שהחטא של רוב ישראל היה במחשבה בלבד, שחשבו שצורה זו מבטאת את הדין עצמו, לא כמידה ממידותיו של הקב"ה, והוא המכונה 'קיצוץ בנטיעות', אך מעטים עבדו עבודה זרה בפועל, והם שנהרגו. (עיין בפירוש לפסוקים: ד, ה, ז, כה).
לב, יח
ד"ה וטעם קול
מנהיג צריך להבדיל בין הקולות השונים במחנה
משה ידע מפי ה' שהעם חטא, והקול הנשמע הוא לא קול מלחמה, אך בענוותנותו לא סיפר ליהושע שה' אמר לו זאת. במקום זה הוא אומר ליהושע שעליו כמנהיג להבחין בין הקולות השונים הנשמעים במחנה.
לד, ג
ד"ה ואיש לא
הבדלי המדרגות בין מעמד הר סיני לנתינת לוחות שניים במעמד הר סיני העם עמיד סביב ורק לא הורשה לנגוע בהר, ואיסור זה תקף עד אחר נתינת לוחות שניים. אך במעמד לוחות שניים צוו ישראל שלא לעמוד אפילו מול ההר. הרמב"ן מבאר שזהו לא מעמד עבור כל ישראל, אלא מעמד עבור משה ובזכות תפילתו, לכן גדול הגילוי בו כמדרגת משה, ולא כמדרגת כל ישראל, וישראל לא יוכלו לעמוד בו.
לד, ט
ד"ה וטעם כי עם
כיוון שעם קשה עורף הוא - עדיפה הנהגה של השראת השכינה
משה מבקש שלא יישלח מלאך, אלא שתשרה השכינה עם ישרא, כיוון שעם קשה עורף הוא. לכאורה זו סיבה לחוסר מוכנותם לשכינה, אך הרמב"ן מבאר שכיוון שישראל הם עם ה', הוא חפץ בטובתם ויסלח להם יותר מהמלאך, ולכן בשעת הרחמים מוטב שלא יהיה מלאך.
אך בשעת הכעס טובה יותר הנהגת מלאך, כיוון שאין ביכלתו לכלות את ישראל בזעמו.
לד, י
ד"ה ואמר נגד
השראת השכינה במשה תייקר את מעלת ישראל יותר מכל הניסים עד כה
ודאי שלא יעשו עם ישראל ניסים הגדולים מיציאת מצרים וקריעת הים, אלא שה' ישרה את שכינתו במשה יותר מכל אדם אחר, ובכך יובדלו כל ישראל משאר האומות, כבקשת משה (לג, טז)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
