ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
הזמן הוא המשאב היקר ביותר שיש לאדם, וגם המבוזבז ביותר. שגרה מסודרת יכולה להיות מסגרת בריאה לחיים בעלי משמעות, אבל גם מלכודת של הרגלים רעים שקשה מאוד להנצל ממנה. התורה מאפשרת לנו לנצל "תחנות התרעננות" בזמן, בדמות שלוש התפילות ביום, קביעת עתים לתורה, שבת קודש והמועדים. אבל כשם שאנחנו רוכשים כישורי חיים לניצול שגרת החיים במשפחה ובעבודה וכדומה, עלינו ללמוד כישורים רוחניים אישיים שיאפשרו לנו למצות את זמני ומועדי הקדושה, ולינוק מהם התחדשות אמיתית שתיתן אור וברכה בשגרת היום יום. כתוצאה מחוסר הבקיאות שלנו בחוויית זמני הקודש, עלול להווצר מצב שנהפוך להיות אנשים של חולין, שחוששים מהימים הקדושים ומצפים שהם יעברו ונוכל לחזור ל"אחרי החגים", לשגרה המוכרת והפשוטה. ואצל אנשים רבים דווקא ימי אלול והימים הנוראים גורמים כבדות מיוחדת כזו.
חשוב שנשים לב לנקודת חיזוק שניתן ללמוד מפרק חשוב בספר נחמיה (פרק ח). עזרא הסופר קורא לפני העם מן התורה ביום ראש השנה, והעם בוכה ומתאבל על חטאיו. אבל עזרא, נחמיה והלויים מזהירים את העם לא לבכות: "לכו אכלו משמנים, ושתו ממתקים, ושילחו מנות לאין נכון לו, כי קדוש היום לאדונינו. ואל תעצבו, כי חדוות ה' היא מעוזכם". קדושת היום מחייבת שמחה, עונג, וצדקה וחסד למי שאין לו במה לשמוח. שלוש פעמים בתוך שלושה פסוקים חוזרת האזהרה לא להעצב אלא דווקא לשמוח מפני שהיום קדוש. קדושת הזמן, יום הזכרון ויום הדין מחייבת שמחה, על כל הצדדים האנושיים שבה. "חדוות ה' היא מעוזכם", כלומר שמחת יום טוב שהיא שמחה של מצוה תיתן לכם עוז ותעצומות, כפי שכותבים המפרשים על הפסוק. השמחה נובעת מעצם נקודת הקדושה של הזמן, אבל הביטוי המעשי שלה הוא עונג יום טוב של אכילה ושתיה, וזכרון העניים והאחריות החברתית המשותפת. שמחה כזו נותנת כוח ועוצמה לנפש, ויכולה להשפיע על הימים הבאים אחרי המועד.
הדרך המעשית להרגיש את השמחה שבזמן תלויה בעבודה וחיפוש מזוית אישית. רבי נחמן מברסלב אומר שתיקון הלב בא על ידי "שמקשר את ליבו לנקודה השייכת לליבו בעת הזאת" (ליקוטי מוהר"ן ל"ד). תלמידו רבי נתן מפרש שרוב מצוות התורה תלויות בעת ובזמן, ומפני שאין אדם דומה לחברו, ואין יום אחד דומה לחברו, עלינו להיות עסוקים בחיפוש הנקודה השייכת לליבנו באותו הזמן, להתקשר בה ולקבל ממנה רוח חיים. ההתקשרות בנקודת הזמן שבה אני עומד מחייבת התעלמות מזיכרונות העבר ומחששות מהעתיד. לחיות, כאן ועכשיו. "כי אין לאדם בעולמו כי אם אותו היום ואותו השעה שעומד בו" (ליקוטי מוהר"ן רע"ב).
ההרגשה שהקדושה "גדולה עלי", והידיעה שהריחוק ממנה נגרם גם על ידי מעשים לא ראויים שעשיתי, גורמות לפעמים לרצון להתכנס בפינה הקטנה והחשוכה של שגרת חולין. רבי נחמן מלמד שבכל מצב שהלב נמצא בו, שבור ואחוז באהבות ותאוות רעות ככל שיהיה, תמיד נשארת בו נקודה אחת, בלתי ניתנת לקלקול, שבה ניתן להתקשר בחי העולמים. "רחמנא ליבא בעי" (הקדוש ברוך הוא רוצה את הלב) נאמר גם על הלב שלי, יהיה איך שיהיה. הקדוש ברוך הוא רוצה לתת חיים, ואני זקוק לחיים. ועכשיו, בנקודת הקדושה שבזמן, יש הזדמנות להתקשר בשמחת הלב, להתחבר ולשאוב חיים.
קרוב אליך (663)
הרב יצחק גינזבורג
275 - בשינוי ריאלי מול רגשות בתפילה
276 - ימים "רגילים" מול ימים קדושים
277 - לרצות או לעשות
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
