בי×Ē ×”×ž×“×¨×Š
  • פר׊×Ē ×Š×‘×•×ĸ ו×Ē× "ך
  • חומש שמו×Ē
  • שמו×Ē
קטגוריה משני×Ē
undefined
8 דק' קריאה
לח×Ĩ להקדש×Ē ×Š×™×ĸור זה

לימוד השי×ĸור מוקדש ל×ĸילוי נ׊מ×Ē

הרב מרדכי אליהו ז×Ļ"ל

הבה × ×Ēחכמה לו
×ĸל הפסוק: 'הבה × ×Ēחכמה לו' מבאר ר׊"י שני פירושים, וז"ל: "× ×Ēחכמה לו – ל×ĸם, × ×Ēחכמה מה ל×ĸשו×Ē ×œ×• )׊"ר(. ורבו×Ēינו דרשו, × ×Ēחכם למושי×ĸן של ישראל לדונם במים, שכבר נשב×ĸ שלא יביא מבול ל×ĸולם )והם לא הבינו ׊×ĸל כל ה×ĸולם אינו מביא אבל הוא מביא ×ĸל אומה אח×Ē ×‘×¨×Š"י ישן(", ×ĸכ"ל. המפרשים הסבירו ×ĸל מה שכו×Ēב ר׊"י "למושי×ĸן של ישראל", הכוונה להקב"ה. ה×ĸ×Ļה הי×Ēה של בל×ĸם, בל×ĸם אומר לפר×ĸה, אני א×Ēן לך ׊×Ēי ×ĸ×Ļו×Ē. ×ĸ×Ļה אח×Ē, לא ×Ē×Ēן להם לה×Ēפלל. אל ×Ēאפ׊ר להם לה×Ēפלל לפני בורא ×ĸולם.
×ĸ×Ļה שניה, × ×Ēחכם למושי×ĸן של ישראל, הקב"ה נשב×ĸ שלא יביא מבול ל×ĸולם, אבל אנחנו נמ×Ļא דרך לזרוק או×Ēם לים )שבדרך זו נביאם ללקו×Ē ×‘×ž×™× – ה×ĸורך(. אבל, הוא אמר לו, אל ×Ēשלח או×Ēם מיד לים, ולא א×Ēה ×Ēשלח או×Ēם, אחר כך י×ĸשו לך משפטים, בג"×Ļים, איך א×Ēה מלך ×ĸושה ככה, א×Ēה ×Ēגיד ל×ĸם שהם י×ĸשו א×Ē ×–×”. ×Ēגיד לרופאים, לאחיו×Ē, ל×ĸובדים סו×Ļיאליים שהם י×ĸשו א×Ē ×”×“×‘×¨×™× האלה, והם יסבירו וידברו, א×Ēה נקי א×Ēה ×Ļדיק, א×Ēה בסדר...
וגם, ×Ēלך א×Ēם שלבים שלבים – ץ×Ēם להגיד לאשה להפיל א×Ē ×”×ĸובר שלה להרוג א×Ē ×”×™×œ×“, היא לא ×Ēסכים, קודם כל × ×ĸשה להם ×Ļרו×Ē! לא יהיה להם אוכל, לא ×Ēהיה להם פרנסה, אנחנו × ×ĸביד או×Ēם ×ĸבוד×Ē ×¤×¨×š, ×ĸבודה קשה, בחומר ובלבנים, אז בודאי כבר ימאס לה והיא לא ×Ēר×Ļה א×Ē ×”×™×œ×“×™×. אמר לו, בחכמה, מה × ×ĸשה? נשים ×ĸליהם שרי מסים. אחרי זה שיבנו ×ĸרי מסכנו×Ē ×œ×¤×¨×ĸה, וכאשר י×ĸנו או×Ēו כן יפרה וכן יפרו×Ĩ, הם מ×ĸנים א×Ē ×ĸם ישראל, ו×ĸם ישראל נמ×Ļאים במ×Ļב קשה, ב×ĸבודה קשה, בחומר ובלבנים, ולא יהיה להם אוכל משובח ל×Ē×Ē ×œ×”×.
ולא הספיק להם הדבר הזה, והוא המשיך הלאה, בפר"ך, וימררו א×Ē ×—×™×™×”×. אחרי זה, כשהמ×Ļב כל כך קשה, חיים מרים, אומר מלך מ×Ļרים למיילדו×Ē ×”×ĸבריו×Ē, ׊ם אח×Ē ×Š×¤×¨×” ושם השני×Ē ×¤×•×ĸה. ]אומרים חז"ל – פו×ĸה זא×Ē ××¤×¨"×Ē, ׊מ×ĸ×Ēן א×Ē ×“"ר שוסהיים ×ĸל כל הפ×ĸילו×Ē ×”× ×¤×œ××” שלהם[. חז"ל אומרים, למה קוראים לה פו×ĸה? כמה פירושים: פירוש אחד, שהיא ×Ļו×ĸ×§×Ē, או שרה ל×Ēינוק, אבל חז"ל אומרים ×ĸוד פירוש, היה להם הרבה ×ĸבודה ליילד, אין להם זמן, האמא יוכבד, שפרה, זקנה, מטפל×Ē ×œ××˜ לאט, אבל פו×ĸה, מרים, אין לה זמן, והי×Ēה מזרז×Ē ××Ē ×”×œ×™×“×”, והי×Ēה ×Ļו×ĸ×§×Ē ×œ×™×œ×“: "ילד! ילד! ×Ē×Ļא! ×Ē×Ļא!", והי×Ēה מו×Ļיאה או×Ēו מהר ממ×ĸי אמו, והי×Ēה פו×ĸה לו, קוראה לו, והיה יו×Ļא הילד, והי×Ēה אומר×Ē ×œ××ž×”, א×Ē ×¨×•××”? ככה ×ĸושים א×Ē ×”×“×‘×¨×™× האלה, מה, כמו ׊א×Ē ×ĸושה לאט... אין זמן לדברים האלה!

ישמח משה במ×Ē× ×Ē ×—×œ×§×•
חז"ל אומרים פירוש אחד: "וַיַרְÖŧ א בְÖŧ ץִ בְÖŧ לֹÖŧ×ĒÖ¸ ם" הלך וראה שהם ×ĸובדים שב×ĸה ימים בשבו×ĸ. הולך משה ׊פר×ĸה יוד×ĸ שהוא יהודי, הרי אמרה לו ב×Ēיה 'ו×Ēפ×Ēח ו×Ēראהו – ו×Ēאמר מילדי ה×ĸברים זה', רא×Ēה או×Ēו שהוא מהול, יהודי! הוא יוד×ĸ שהוא יהודי, ומגדל בבי×Ēו יהודי, בא הילד ואומר לפר×ĸה, פר×ĸה, א×Ēה לא בסדר! מה זה הם ×ĸובדים שב×ĸה ימים בשבו×ĸ? ימו×Ēו! יהיו חולים! לא י×ĸבדו לך אחר כך! אומר פר×ĸה, שימו×Ēו! זה מה שאני רו×Ļה, שימו×Ēו! אומר לו, לא, אני פוחד שיהיו חלשים, ויהיו נכים, יבואו לביטוח לאומי וידרשו גימל×Ē × ×›×•×Ē, כל האו×Ļר שלך יהיה חסר, והם יישארו נכים ולא ×ĸובדים, ויבואו אחר כך "פרו וירבו וישר×Ļו", ולא יישאר לך ×›×Ą×Ŗ! אמר לו פר×ĸה אז מה א×Ēה רו×Ļה? אמר לו ×Ēן להם יום אחד חופש! ואז לא יהיו חולים, ואז א×Ēה יכול לשלוט ×ĸליהם. אז פר×ĸה יושב, חושב, פר×ĸה ר׊×ĸ, מ׊×Ē×ĸבד בבני ישראל בפרך, בחומר ובלבנים ובכל ×ĸבודה בשדה, וילד קטן בן שלוש ×ĸשרה, נו×Ēן לו ×ĸ×Ļו×Ē?! לך ×Ē×Ēיי×ĸ×Ĩ ×ĸם בל×ĸם, ×ĸם י×Ēרו, ×ĸם איוב, אלה היו×ĸ×Ļים שלו. בא ואומר לו פר×ĸה, בסדר, אומר לו, הילד הקטן הזה משה, א×Ēה יוד×ĸ מה?! אני מ×Ļי×ĸ שמחר! אומר לו למה מחר? ×ĸוד שבו×ĸ! אמר לו: לא, לא, מחר! מחר! למחר היה יום שב×Ē! וכ×Ēוב במדרש, זה שאנחנו אומרים ב×Ēפילה: "ישמח משה במ×Ē× ×Ē ×—×œ×§×• כי ×ĸבד נאמן קרא×Ē ×œ×•", או×Ēו יום שהוא × ×Ēן ל×ĸם ישראל היה יום שב×Ē, וזה מ×Ē× ×Ē ×—×œ×§×•.

זכר×Ēי לך חסד × ×ĸורייך – באור פניך
פ×ĸם ×ĸשה ר' ××Ą×Ŗ שיחיה סדר בבי×Ē ×”×¨×‘, ומ×Ļא ×§×ĸר×Ē ×¤×— ושאל מה ל×ĸשו×Ē ××Ēה. הרב והרבני×Ē ×ž×Ą×Ēכלים ומחייכים זה לזה, ושואל הרב א×Ē ×”×¨×‘× ×™×Ē: האם לספר ×œ××Ą×Ŗ א×Ē ×”×Ą×™×¤×•×¨ ×ĸל ×§×ĸר×Ē ×”×¤×—? כשהרב קיבל רשו×Ē, סיפר: כשהיו הרב והרבני×Ē ×–×•×’ ×Ļ×ĸיר, הגי×ĸ חג הפסח, ×§×ĸרה לליל הסדר אין, וגם ×›×Ą×Ŗ לקנו×Ē ×œ× היה בנמ×Ļא. הלך הרב לפחח וקנה ממנו ח×Ēיכ×Ē ×¤×— ב×Ļור×Ē ××œ×™×¤×Ą×” וישב כמה ׊×ĸו×Ē ×‘×ĸרב הפסח, חימם א×Ē ×”×¤×— ×ĸל א׊, ו×ĸם ×Ļב×Ē ×‘×™×“×• ×ĸשה קמטים וריקו×ĸים ×ĸל הפח סביב סביב, כדי שיהיה כלי נאה לק×ĸר×Ē ×”×Ą×“×¨. כשמונה הרב לדיין וקיבל משכור×Ē ×¨××Š×•× ×”, ×Ē×™×›×Ŗ הלך לקנו×Ē ×§×ĸרה ראויה ומשובח×Ē ×œ×œ×™×œ הסדר.

×ĸרב שב×Ē-מהנהגו×Ē ×”×¨×‘
ביום שישי לאחר ×Ēפיל×Ē ×Š×—×¨×™×Ē, היה הרב אומר ×ĸם ה×Ļיבור כולם ביחד בפ×ĸם אח×Ē ××Ē ×Ą×“×¨ ה×Ēר×Ē ×”× ×“×¨×™× לפי מנהג "בי×Ē-אל", והקפיד לומר "ברשו×Ē ×§×•×“×Š× בריך הוא" ולא "ב×Ļ׍ות קודשא בריך הוא".
ביום שישי היה הרב לומד א×Ē ×¤×¨×Š×Ē ×”×Š×‘×•×ĸ, שניים מקרא ואח×Ē ×Ēרגום ×ĸם פירוש ר׊"י, והיה אומר שכל שנה מ×Ēחדשים לו דברים נוספים בפירוש ר׊"י שלא ׊ם אליהם לב בשנים קודמו×Ē.
והיה אומר הרב, אנשים מחפשים כל מיני סגולו×Ē ×•×‘×™×˜×•×—×™× לאריכו×Ē ×™×ž×™×, והנה יש לנו הבטחה מהגמרא (ברכו×Ē ×—'): "כל המשלים פרשיו×Ēיו ×ĸם ה×Ļיבור שניים מקרא ואח×Ē ×Ēרגום מאריכין לו ימיו ושנו×Ēיו".

×Ēרום ידיך ×ĸל ×Ļריך
סיפר הרב, שבהיו×Ēו בבאר-שב×ĸ היה ׊ם יהודי אחד שהיה ×ĸושה ×Ēמיד מלחמו×Ē × ×’×“ ני×Ēוחי מ×Ēים. לדאבון לב נפטר או×Ēו יהודי בפ×Ē×ĸ פ×Ēאום ב×Ēוך חנו×Ēו, והיו×Ē ×Š×œ× היו שום סימנים לחולי או לדבר שיגרום לו למו×Ē, ×Ēב×ĸה המשטרה ל×ĸשו×Ē × ×™×Ēוח לאחר המוו×Ē ×›×“×™ לברר א×Ē ×Ą×™×‘×Ē ×”×ž×•×•×Ē. ב×ĸיר נו×Ļרה מהומה, איך מי שכל ימיו נלחם נגד פ׊×ĸ זה יזדקק בסופו של דבר להיו×Ē ×‘×ĸ×Ļמו קרבן לכך. אך לא ×ĸזר כלום, המשטרה בשלה ל×ĸשו×Ē ××Ē ×”× ×™×Ēוח. הרב הגי×ĸ למקום וה×Ļי×ĸ להם שהוא יהיה נוכח בני×Ēוח ובבדיקה, שלא י×ĸשו דבר נגד ההלכה. הסכימו ה×Ļדדים, ונכנס הרב ×ĸם השוטרים והרופא לחדר. המ×Ē ×Š×›×‘ ב×Ļורה כזו, שכאשר השוטר ניסה לסדר או×Ēו ולה×Ēחיל במזימה, נ׊×Ēחררה ידו של המ×Ē ×•× ×¤×œ×” וחבטה ×ĸל או×Ēו ×§×Ļין משטרה. מייד אחז×Ēהו ר×ĸדה ונמלט מהחדר כרג×ĸ, מבוהל ומבולבל איך המ×Ē ×”×›×” בו וכו', ומייד ביטל א×Ē ×”×Ēבי×ĸה לני×Ēוח ושיחרר א×Ē ×”×’×•×¤×” לקבורה.

ואביו ׊מר א×Ē ×”×“×‘×¨
סיפר הרב, ׊פ×ĸם היה חולה קשה מאוד, שכבר לא הגיב, וחי מכך שהיה מחובר למכשירים. הבן של או×Ēו אדם אמר לרופא: די, רק סבל יש לאבא, ×Ē× ×Ē×§ או×Ēו מהמכשירים, למה שיסבול ץ×Ēם! הרופא היה ד×Ēי ואמר שישאל רב. בא לכבוד הרב ושאלו מה ל×ĸשו×Ē, והשיב לו הרב: ×Ēאמר לבן שהוא ינ×Ē×§, לא א×Ēה הרופא. הבן סירב, כמובן. ב"ה האב ה×Ē×ĸורר וחזר ל×ĸ×Ļמו, ואמר ׊׊מ×ĸ א×Ē ×›×œ מה שדיברו סביבו ורק לא יכול היה להגיב, וגם ׊מ×ĸ מה ׊אמר הבן לרופא. לכן האב כ×ĸץ מאוד ×ĸל הבן ולא הסכים לראו×Ē ××Ē ×¤× ×™×•. בא הבן לרב שי×ĸזור לו, הרב קרא לשניהם, החזיר ביניהם א×Ē ×”××—×•×•×” והשיב לב אבו×Ē ×ĸל בנים.

שאלו×Ē ×‘×ĸניין ×Ēפיל×Ē ×Š×—×¨×™×Ē
. א: האם ההי×Ēר ל×Ēפיל×Ē ×”×Š×—×¨ לאחר ×ĸמוד השחר וקודם הנ×Ĩ החמה מ×Ēייחס רק ל×ĸובדים שממהרים ומייד בגמר ה×Ēפילה ר×Ļים הם ל×ĸבוד×Ēם, או גם ל×ĸובד ׊מ×Ēחיל בש×ĸה מאוחר×Ē ×™×•×Ēר ויכול לה×Ēפלל מאוחר יו×Ēר, האם יכול לה×Ļט׍ת לכ×Ēחילה למניין זה?
ב: מאחר וישנו ץפק אם יו×Ļאים ידי חוב×Ē ×§×¨×™××Ē ×Š×ž×ĸ מדי יום ביומו, אנו נוהגים להגיד שני×Ē ×§×¨×™××Ē ×Š×ž×ĸ, האם להמשיך במנהג זה ומה ב×ĸניין סמיכ×Ē ×’××•×œ×” ל×Ēפילה?
ג: יש אומרים ׊×ĸדית לה×Ēפלל יחיד אם אין מניין בנמ×Ļא מא׊ר לה×Ēפלל במניין משכימי קום, האם אין ×ĸדיפו×Ē ×œ×Ēפילה ב×Ļיבור מא׊ר ×Ēפילה ביחיד?
×Ēשובו×Ē ×ž×¨×Ÿ הראשל"×Ļ ×–×Ļוק"ל
אנחנו ננסה להסביר א×Ē ×”×Š××œ×•×Ē ×•× ×ĸנה ×ĸליהם בקי×Ļור. הגמרא אומר×Ē ×Š×Ēפיל×Ē ×Š×—×¨×™×Ē ×›×•×Ēיקין היא המ×Ļוה הגדולה ביו×Ēר. ואם לא, אם אדם לא ה×Ēפלל כו×Ēיקין, כמה שיכול יו×Ēר קרוב לו×Ēיקין שי×Ēפלל. אבל מהדין אדם יכול לה×Ēפלל מזמן שמכיר א×Ē ×—×‘×¨×• שרגיל ×ĸמו ×§×Ļ×Ē ×ž××¨×‘×ĸ אמו×Ē ×™×›×™×¨× ×•, ב×ĸרך ׊×ĸה לפני הנ×Ĩ החמה. אז ׊×ĸה לפני הנ×Ĩ החמה אדם יכול לה×Ēחיל לה×Ēפלל וזה נקרא, לא נקרא בדי×ĸבד, רק די×ĸבד זה נקרא אחרי ×ĸמוד השחר. ׊×ĸה לפני הנ×Ĩ החמה אדם יכול לה×Ēחיל לה×Ēפלל. היום, אני מדבר בירושלים, הנ×Ĩ החמה ב×ĸר×Ĩ ב-35 - ?5:36! הגבאי אומר ככה. היום, מ׊×ĸה 5:35 יכולים לה×Ēחיל לה×Ēפלל. דהיינו, להניח ×Ēפילין. וזה קשה. ו×ĸל כן אמרנו לכולם ׊אם זה קשה להם, יכולים לה×Ēחיל לה×Ēפלל ויגי×ĸו ל"יש×Ēבח", יאמרו "יש×Ēבח", ולפני קדיש של "יש×Ēבח" יניחו ×Ēפילין, אם יגי×ĸ ׊×ĸה 6:35. יש מחלוק×Ē ×× ×Ēפיל×Ē ×”× ×Ĩ החמה או ×Ēפילה ב×Ļיבור ×ĸדית. אם זה חד- פ×ĸמי, אז ברור ׊×Ēפילה ×ĸם הנ×Ĩ החמה ×ĸדית. אבל אם זה קבו×ĸ, אז מנין ב×Ļיבור ×ĸדית מכיון שהקהל י×Ēחיל לל×ĸוז ×ĸליו שלא מ×Ēפלל. זמן הנ×Ĩ החמה מה שאנשים היום רגילים ×ĸל סמך הלוחו×Ē, יש הבדל דקה או 1 דקו×Ē ×‘×™×Ÿ לוח ללוח. אבל לפי סבר×Ēו של הרב בי×Ē ×“×•×“, ׊×ĸה לפני כן שלנו זה × ×Ĩ החמה. ׊×ĸה לפני כן. ו×ĸל סמך זה מקילים אנשים ׊×Ļריכים ללכ×Ē ×œ×ĸבודה. אנחנו לא סומכים ×ĸל זה, אבל אנחנו סומכים ×ĸל הד×ĸה של ׊×ĸה לפני הנ×Ĩ החמה בכדי להניח ×Ēפילין. מ×Ļוה לאדם "ואהב×Ē ×œ×¨×ĸך כמוך". יש ישוב, יש שמה ×ĸשרה מ×Ēפללים בבוקר, ושב×ĸה מהם הם פקידים – בש×ĸה 8 הם ×Ļריכים להגי×ĸ ל×ĸבודה, בש×ĸה 7:37 הם מגי×ĸים ל×ĸבודה. שלושה מהם ×Ļריכים מוקדם ולרו×Ĩ ל×ĸבודה ב5:37. אז קמים אלה של הש×ĸה... שלושה אלה קמים מוקדם ואין להם מניין, מ×Ēפללים יחיד והולכים הבי×Ēה. הולכים ל×ĸבודה. באים אלה של הפקידים, שב×ĸה! אין מניין! גם כן מ×Ēפללים והולכים. ×ĸכשו, אלה ה×ĸובדים לא יכולים להגיד להם לא, ×Ēחכו אחרי זה, הב×ĸל הבי×Ē ×™×–×¨×•×§ או×Ēנו מה×ĸבודה. אז להם, מו×Ēר להם לה×Ēפלל. אלה שלהם לא ׊×ĸ×Ē ×”×“×—×§, מו×Ēר להם לה×Ēפלל ×ĸם אלה של ׊×ĸ×Ē ×”×“×—×§ מדין "ואהב×Ē ×œ×¨×ĸך כמוך", חסד ×ĸושים א×Ēם, ואם הם ×ĸושים א×Ēם חסד גם הקב"ה ×ĸושה א×Ēם חסד ויקבל א×Ē ×”×Ēפילה כאילו זה × ×Ĩ החמה. למה? משום שהם ×ĸושים חסד ×ĸם האחרים

מנהיגו×Ē ×œ× נקב×ĸ×Ē ××œ× ב×Ļיווי ×ĸליון
הקב"ה שולח א×Ē ×ž×Š×” רבנו לפר×ĸה כדי להודי×ĸ לו א×Ē ×“×‘×¨×• לשלח א×Ē ×ĸם ישראל ממ×Ļרים, וב×ĸקבו×Ē ×›×š מקשה פר×ĸה א×Ē ×œ×‘×• ומגביר א×Ē ×Š×ĸבודו ×ĸל ה×ĸם. אומר לו משה רבנו להקב"ה: ׊׊ם ה, כב כג( "וַיָÖŧ׊ָÖŧ ב מ֚׊Öļ ה אÖļ ל ה' וַיֹאמַ ר אֲ ד-Öš× Ö¸Öŧי לָÖŧ מָÖŧ ה הֲ רÖĩ ×ĸÖš×ĒÖ¸Öŧ ה לָÖŧ ×ĸÖ¸Öŧ ם הַ זÖļה לָÖŧ מָÖŧ ה זÖļה ׊ְ ל֎ חְ ×ĒÖ¸Öŧ נִי. ÖŧומÖĩ ָאז בָÖŧ א×ĒÖ´ י אÖļ ל פ֡ רְ ×ĸֹה לְ דַ בÖĩ ר בִ ׊ְ מÖļ ךָÖŧ הÖĩ ר֡ ×ĸ לָÖŧ ×ĸÖ¸Öŧ ם הַ זÖļ ה וְ הַ ×ĻÖĩ ל לֹא הִ ×ĻÖˇ לְ ×ĒÖ¸Öŧ אÖļ ×Ē ×ĸÖˇ מÖļ ךָÖŧ ". אומר מר×ĸ"ה, רבש"×ĸ, הלוא מ×Ēחילה לא ר×Ļי×Ēי ללכ×Ē ×‘×›×œ×œ, ואני ה×ĸדפ×Ēי לשב×Ē ×•×œ×œ×ž×•×“ ×Ēורה בישיבה, אבל א×Ēה הקב"ה שלח×Ē ××•×Ēי למ×Ļרים להיו×Ē ×ž× ×”×™×’. ]×Ļאו וראו א×Ē ×”×”×‘×“×œ בינו לבין אלו הרו×Ļים להיו×Ē ×ž× ×”×™×’×™× בימינו, כמה הם מ×Ēקוטטים ונוקטים בכל אמ×Ļ×ĸי אפשרי כדי להגי×ĸ לכס המנהיגו×Ē, ואפילו שוחד מחלקים בשביל זה[. וכמו שחז"ל אומרים ׊׊"ר פ"ג( "אמרו חכמים ז' ימים קודם, היה הקב"ה מפ×Ēה למשה שילך בשליחו×Ēו, ולא היה רו×Ļה לילך ×ĸד מ×ĸשה הסנה הה"ד לא איש דברים אנכי חד, מ×Ēמול שנים, גם ג', משלשום ד', גם ה', מאז ו', דברך ז' ". מכאן אנו למדים שמנהיגו×Ē ××™× ×” נקב×ĸ×Ē ×ĸל פי שיטו×Ē ×‘×—×™×¨×•×Ē ××œ×• או אחרו×Ē, אלא ×ĸל פי ×Ļיווי וגזיר×Ē ×ĸליון דוקא ובשליחו×Ēו.

ב×ĸי×Ēה או אחישנה
הזכרנו כמה פ×ĸמים א×Ē ×“×‘×¨×™ האור החיים הקדוש שכו×Ēב ׊×ĸם ישראל היו ×Ļריכים להיו×Ē ×‘×ž×Ļרים ארב×ĸ מאו×Ē ×Š× ×” כמו החשבון המקורי, אלא שהקדוש ברוך הוא הקדים להם א×Ē ×™×Ļיא×Ēם מפני שהיה מ×Ļבם גרו×ĸ מאוד, והגי×ĸו לק×Ļה גבול היכול×Ē ×•×›×ž×ĸט הגי×ĸו למ"ט ׊×ĸרי טומאה. ו×ĸל זה אומר שיש בגאולה א×Ē ×Š×Ēי הבחינו×Ē ×”×™×“×•×ĸו×Ē, יש 'ב×ĸ×Ēה', ויש 'אחישנה'. ואנחנו ×Ļריכים לה×Ēפלל, שכשם שאבו×Ēינו נגאלו ממ×Ļרים בבחינ×Ē 'אחישנה', כך גם אנחנו, שסובלים סבל רב מבי×Ē ×•×ž×—×•×Ĩ, נזכה להגאל בבחינ×Ē 'אחישנה', וא×Ē ×”"ב×ĸי×Ēה" יחיש. וקבי×ĸ×Ē ×ĸ×Ēים ל×Ēורה מו×ĸילה לכלל ולפרט, שהגאולה ×Ēהיה בבחינ×Ē ××—×™×Š× ×”. ונרמז "ב×ĸי×Ēה" – ×ĸל ידי קבי×ĸ×Ē ×ĸי×Ēים ל×Ēורה, אז אחיש א×Ē ×”×’××•×œ×”.

ז×ĸקה אמי×Ēי×Ē ×ž×•×Š×™×ĸה מכל ×Ļרה
ה×Ēפלה היא האמ×Ļ×ĸי הי×ĸיל ביו×Ēר ׊מ×ĸורר רחמים כדי להנ×Ļל מכל המ×Ļב. וזהו שכ×Ēוב בפרשה שב,כד( "וַיִ ׊ְ מַ ×ĸ אֹ לֹקִ ים אÖļ ×Ē × Öˇ×Ö˛ ×§Ö¸Öŧ ×ĒÖ¸Öŧ ם וַיִזְ כֹר אֹ לֹקִ ים אÖļ ×Ē ×‘Ö° רִ י×Ēֹו אÖļ ×Ē Öˇ××‘Ö° רָÖŧ הָÖŧ ם אÖļ ×Ē ×™Ö´×ĻÖ° חָÖŧ ×§ וְ אÖļ ×Ē ×™Öˇ×ĸֲקֹב. וַיַרְ א אֹ לֹקִ ים אÖļ ×Ē ×‘Ö° × Öĩי יִ ׊ְ רָÖŧ אÖĩ ל וַיÖĩדַ ×ĸ אֹ לֹקִ ים". כשמ×Ē ×ž×œ×š מ×Ļרים באו בני ישראל לשר ההסברה שאו ה×Ēקשור×Ē( ואמרו לו שגם הם רו×Ļים לקיים ×ĸ×Ļרו×Ē ××‘×œ ובכי ×ĸל מו×Ēו של המלך. בא בל×ĸם הרש×ĸ ואמר לו שלא י×Ēן להם, כי כלפי חו×Ĩ זה ייראה כאילו שהם בוכים ומ×Ēאבלים, אבל באמ×Ē ××™×Ÿ להם שום אכפ×Ēיו×Ē ×’× אם ימו×Ēו כמה מלכים אחריו, ולמ×ĸשה הם מקיימים ×ĸ×Ļרו×Ē ×Ēפילה וסליחו×Ē ×œ×”×•×•×Š×ĸ מ×Ļרו×Ēיהם, רק ׊×ĸושים א×Ē ×–×” בהסוואה. והקב"ה בוחן לבו×Ē ×•×›×œ×™×•×Ē ×•×™×•×“×ĸ האם דמ×ĸו×Ē ×Š×œ ×Ēפלה הן אמי×Ēיו×Ē ××• מופנו×Ē ×œ×ĸניינים אישיים. ו×ĸל כן, הם יבכו כלפי חו×Ĩ ×ĸל המלך ׊מ×Ē, וכוונ×Ēם ×ĸל ×Ļר×Ē ×”×Š×ĸבוד, והקב"ה חנון ורחום ישמ×ĸ ×Ēפיל×Ēם ויושי×ĸם.
סרטונים ×§×Ļרים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים חדשים
שי×ĸורים חדשים
א×Ē ×”×ž×™×“×ĸ הדפס×Ēי באמ×Ļ×ĸו×Ē ××Ēר yeshiva.org.il