ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
- שבת ומועדים
- שבת
- התבוננות אמונית
"וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם. שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה' כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת. לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת" (שמות לה, א - ג).
ואחר כך צוה אותם על התרומה.
משה רבינו פירש מהעם מאה ועשרים יום, כי עלה ביום ז' סיון אחרי מתן עשרת הדברות. ירד בי"ז בתמוז אחרי ארבעים יום וראה את מעשה העגל ושבר את הלוחות, ועשה דין עם עובדי העגל. עלה ביום י"ח תמוז והתפלל שם על עוון העגל עד ער"ח אלול. ירד שוב לעורר את העם לתשובה, ועלה בכ"ח אלול לקבל לוחות שניים (וכתב רש"י במסכת תענית דף ל' ע"ב ד"ה שנתנו בו: "חשוב מי"ז בתמוז עד יוה"כ דהוי להו שמונים יום, שנים עשר שנשתיירו מתמוז שהוא חסר ושלושים דאב ותשעה ועשרים דאלול הרי אחד ושבעים, ותשעה דתשרי הרי שמונים יום, וליל צום השלים כנגד לילו של י"ז בתמוז וכו' ובוקר יוה"כ ירד שהוא עשרה בתשרי ואותו היום נקבע ליו"כ להודיע שמחל וניחם על הרעה אשר דיבר לעשות לעמו, וע"כ נקבע צום כיפור בעשרה בתשרי כך שמעתי", עכ"ל), וקבלם ביום הכפורים, וירד ממחרת יום הכיפורים, וכלשון רש"י (שמות לה, א): "ויקהל משה - למחרת יום הכפורים"
ידוע שכאשר אדם חוזר ממסע בארץ רחוקה, מתקבצים קרוביו לשמוע ממנו חוויות מיוחדות שעבר, ומראות מיוחדים שראה, וגם כאן כשמשה רבנו חזר מ"מסע" מרתק בשמים שארך 120 יום, ובודאי שדבר זה עורר את סקרנותם של כל עם ישראל שרצו לשמוע "חדשות" מהשטח בשמים. והנה, במקום שמשה יספר להם על המפגש וה"עימות" שלו עם המלאכים וכדומה, הוא מתחיל ללמדם על מצוות שמירת שבת כהלכתה, שאפילו עבור בנין המשכן, ששם הכהנים יעבדו ביום שבת ויקריבו קרבנות, אפילו עבור בנין המשכן שבו תשרה השכינה, אפילו עבור בית ה' שימחה עוון העגל - לא מחללים שבת.
והיו ישראל תמהים ואמרו לו וכי בשביל זה באנו? אמר להם משה רבנו, בואו ואספר לכם דבר "מרתק" שראיתי, שיש בשמים שני סוגי גיהינום, יש גהינם של ימות החול וכתוב בפתחו "חול", ויש גהינם של יום שבת וכתוב בפתחו "שבת". וההבדל ביניהם הוא, שמי שעבר עברות ומגיע לו על כך עונש בגיהנם, בשבת הגהינם שובת, אבל מי שחילל את השבת, אש הגהינם של שבת בוערת גם בשבת במידה כנגד מידה, והחידוש שראיתי הוא, שאפילו בשמים שומרים שבת, ולכן התחיל בענין שמירת השבת.
עונשם של מחללי שבת
בסוף ההפטרה של שבת ור"ח כתוב "ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי כי תולעתם לא תמות וְאִשָם לא תכבה והיו לדראון לכל בשר" (ישעיה סו, כד).
ועל כך אומר בעל הבא"ח משם הזוהר הקדוש, כי מי שעבר על כל המצוות שבתורה, אבל שמר שבת, אש של הגהינום שובתת בשבת. אבל מי שחילל שבת, אש של הגיהנם ממשיכה לבעור עבורו גם בשבת ועל זה נאמר "ואשם לא תכבה".
ששת ימים תֵּעָשֶׂה מלאכה
כתוב (שמות לה, ב) "שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה'". לא נאמר 'תָּעָשֶה מלאכה' - ללמדך, שאם כוונתך לשם שמים והשבת היא קודש לה', ללמוד תורה ולהתענג בה בתענוגים גשמיים, ובתענוג רוחני ע"י לימוד תורה, ולהפוך את השבת קודש לה', אז תהא ברכה במלאכה ותֵּעָשֶׂה מאליה.
הניסיון והעובדות מוכיחים כי עסק שפועל בשבת אינו רואה סימן ברכה. היה פעם מפעל זכוכית בירוחם שעבד בשבת, ולמרות שחומר הגלם של הזכוכית הוא חול והרווח על יצירת הזכוכית גדול ומובטח, המפעל נסגר. כמו כן היה מפעל גדול למלט בבית שמש, ונסגר כי פעל גם בשבת.
היו נהגי מוניות שאמרו שיש להם רווחים גדולים מהעבודה בשבת כי אין אוטובוסים. פעם אחת אמרתי לנהג מונית: "האם ספרת כמה כסף הרווחת מעבודתך בשבת?" אמר לי הלה: "כן, הרווחתי הרבה". אמרתי לו: "ומה אשתך אומרת?" ענה לי: "היא אומרת שאין כסף". אמרתי לו: "אתה רואה שאין ברכה מעבודה בשבת, תפסיק לעבוד בשבת ותראה שיהיה לך ברכה בכסף!"
שבת שבתון
כתוב "וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה'". גם על יום טוב נאמר "שבתון". וכאן נאמר "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן" - ללמדנו שגם מלאכת אוכל נפש לא עושים.
ובשבת יש להזהר מאד, כי יש דברים שעושה האדם בשבת והוא עובר על איסור מבשל, למשל: בעשיית "מנה חמה", וכן בדרך עשיית תה או קפה בשבת.
לא תבערו אש - אש המחלוקת
דרכו של היצר הרע ללבות אש מחלוקת בין אדם לרעהו, ובפרט בין איש לאשתו, והוא מצא לשם כך שדה נרחב לפעולה בערב שבת שאז יש לחץ גדול בבית בהכנות לשבת. לשם כך התורה מזהירה ואומרת "לא תבערו אש בכל מושבותיכם", כלומר אל תגררו אחרי התלבות אש המחלוקת בין איש לאשתו, "ביום השבת" - כלומר בפרט בהכנות לצורכי השבת שאז היצר הרע גורר כל בית למחלוקת יותר מכל זמן אחר.
בהיותי דיין בבאר שבע, נוכחתי לראות שתיקי גירושין רבים נפתחים ביום ראשון, ולרוב על תגרות והתקוטטויות קטנוניות שאין בהם ממש. משום שבשבת נגררו אחרי פיתוייו של היצר הרע לגרור אותם למריבה, ולרוב המדובר היה באנשים שלא הלכו לבית הכנסת אלא ישבו בבית כל היום והשעמום הביא למריבה עד כדי פתיחת תיק גירושין. בגלל זה, אמרתי למזכיר בית הדין שכל תיק גירושין שנפתח ביום ראשון בשבוע, לדחותו לעוד כמה חודשים ועד אז יתקררו הרוחות, וב"ה הרבה תיקים נסגרו עוד לפני שהגיעו בכלל לדיונים.
בכל מושבותיכם - לפי המקום בו נמצא
כתוב (שמות לה, ג) "לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת", הסביר בעל הבא"ח זיע"א: "בכל מושבותיכם" - בכל מקום בעולם תשבתו לפי המקום שלכם. העולם בנוי בצורת כדור או ביצה, כשכאן - שבת, שם - חול ולהיפך, ובכל מקום ומקום הולכים לפי זמני הזריחה והשקיעה שבאותו מקום
פירוש נוסף, רש"י כתב (שם): "לא תבערו אש - יש מרבותינו אומרים הבערה ללאו יצאת ויש אומרים לחלק יצאת". כוונת רש"י היא: הרי כתוב בתורה "לא תעשה כל מלאכה" ומדוע הזכיר "לא תבערו", לומר לך, שלא עד שיעשה את כל המלאכות חייב, אלא אפילו על מלאכה אחת מט"ל מלאכות חייב חטאת, ועם התראה - מיתה.
לא תבערו אש
היום הפירוש של האיסור "לא תבערו אש", יותר מובן. שלא יאמר אדם: מקודם, מלאכת הבערת האש היתה קשה, היו צריכים להקיש אבן על אבן ולהניח נייר דק או קש באמצע וכך יוצאת האש. וכיום על ידי לחיצת כפתור יש אש, חשמל, בישול וכדומה. באה התורה וכתבה "לא תבערו אש" אע"פ שזה לא מלאכה קשה, זו מלאכה ואסור.
ויקהל משה - קביעות ללימוד תורה בשבת
מסמיכות עניין "הקהל" (ויקהל) לציווי השבת, למדו חז"ל שיש ענין מיוחד בשבת להקהיל את העם ולקבוע עיתים ללימוד תורה. וידועים דברי הגמרא בירושלמי (שבת פט"ו דף טו): "רבי ברכיה בשם רבי חייא בר בא לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהן בדברי תורה".
עד כדי כך שהאר"י הקדוש היה אומר ששבת אמנם ניתנה למנוחה, ולכן תלמידי חכמים שממיתים עצמם באהלה של תורה כל השבוע, יכולים לנוח בשבת שעתיים. אבל 'בעלי בתים' העוסקים לפרנסתם כל ימות השבוע, ואין להם פנאי ללמוד תורה, עליהם להגביר חילם ללמוד תורה בשבת, ולא ינוחו ביום שבת אלא שעה (וכן נפסק בשו"ע או"ח סי' ר"צ ס"ב ברמ"א).
כיום ה'בעלי בתים' דורשים שהרבנים ילמדו אותם בשבת, וכיון שהרבנים מלמדים הרבה בשבת אזי אפילו שעתיים אין להם בשביל לישון בשבת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
