ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
הגמרא במסכת סנהדרין (צח) אומרת שאופן כזה, שהמשיח יגיע על החמור, יהיה רק אם עם ישראל לא יזכה, אבל כש"זכו" אז: "וארו עם ענני שמיא", הכל יהיה במהירות, בטיסה על עננים ולא ברכיבה איטית על חמור...
בחסידות נאמר, שגם כשנזכה בעזרת ה' ל"ארו עם ענני שמיא", עדיין תישאר מעלת המשיח כעני ורוכב על חמור. דבר זה מוכח גם מדברי המדרש רבה, על אמירת יעקב אבינו לעשו: "ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה", שכוונתו ב"חמור" הייתה לרמוז שמוכן לגאולה, למשיח שהוא "עני ורוכב על חמור". כלומר: יעקב ראה את הגעת המשיח על החמור כמעלה!
ענווה ופשטות
עני ורוכב על חמור היא ענוותנותו העצומה של המשיח. עני הוא ענוותן והחמור מסמל את הפשטות (מדת ענוה - רש"י על הפסוק). המשיח, לצד היותו מלך גדול ונישא ורב הרבנים, תהיה בו ענווה והתבטלות פנימית. האדמו"ר ה'צמח צדק' אמר, שהמשיח יתענג במיוחד מהיהודים הפשוטים בעלי מסירות הנפש ותהיה לו ענווה כלפיהם.
פירוש נוסף במעלת החמור הוא היותו רגוע ושלו לעומת הסוס שהוא סמל המלחמה והקרב. וכך כותב הרד"ק: "ורוכב על חמור - להורות כי לא יצטרכו ישראל לסוסים ולרכב, לפיכך אמר אחריו: והכרתי רכב מאפרים וסוס מירושלים".
קרוב אליך (663)
הרב ד"ר יונתן זקס זצ"ל
286 - איזה נסיון יש להדס
287 - לרכב על החמור
288 - טעות טעות, אבל אמת!
טען עוד
אמנם, הפירוש הפנימי יותר אומר, שחמור הוא מלשון חומר - חומריות. המשיח יתנשא מעל החומריות וירכב עליה. אבל היא גם תרומם אותו, כי העולם יגיע לשלמותו ותכלית בריאתו ככלי ו"מכון לשבתו יתברך". המשיח הוא ביטוי לשלמות התגלות האלוקות בתוך עולם החומר.
החמור של אברהם, משה והמשיח
בשבוע שעבר קראנו בתורה את הפסוק "ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על החמור" (שמות ד,כ) רש"י מביא על כך מחז"ל דבר נפלא: "הוא החמור שחבש אברהם לעקידת יצחק, והוא שעתיד מלך המשיח להיגלות עליו, שנאמר: עני ורוכב על חמור".
מדייק הרבי מליובאוויטש: אצל אברהם אבינו נאמר רק שחבש את החמור; אצל משה רבינו שימש החמור לרכיבת אשתו ובניו; ואילו המשיח ירכב בעצמו על החמור - ו"ייגלה עליו".
אברהם היה הראשון שהפיץ את שם ה' בעולם; אבל אז, לפני מתן תורה, עוד לא היה בכוח הגשמיות להתעלות ממש לקדושה, אלא רק 'לאפשר' לקדושה להתגלות. החמור רק "נחבש" לסייע לקדושה (ומשמע שעל החמור שמו את העצים, בדרך לעקידה, ואילו אברהם ויצחק עצמם הלכו ברגל).
משה נתן לישראל את התורה, ובכוחה ניתן לחבר בין הגשמיות לרוחניות ולהעלות את העולם לקדושה; אבל החיבור לא מתרחש ביום אחד, אלא בתהליך ארוך של קיום תורה ומצוות שנים רבות. בהתחלה, בדרך ליציאת מצרים שהיא הדרך למתן תורה, החמור נשא את אשתו ובניו של משה. אמנם אשתו כגופו ובנים הם חלק מהאב, אבל משה עצמו עוד לא יכול היה להתעלות על ידי החמור.
תכליתו של מתן תורה בחיבור הגשמיות עם הרוחניות תתגלה רק בימות המשיח, כשהעולם כולו יהפוך בפועל לדירה לה'. או אז המשיח עצמו ירכב על החמור ו"יתגלה עליו", כי החומריות תתאחד לגמרי עם הרוחניות. החומר עצמו יגלה שהאמת של כל המציאות היא הקדושה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
