ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- הלכות פורים
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יצחק בן אסתר
יש ששה דינים הנוהגים בכל פורים, ובפורים המשולש מחלקים אותם לשלשה חלקים, ובכל יום מקיימים שניים מהם, וזה סדרם: א.ביום שישי – י"ד באדר: קריאת המגילה בלילה וביום, ומתנות לאביונים ביום (כי עיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה). ב.ביום שבת – ט"ו באדר: קריאה בתורה "ויבא עמלק", ו - "על הנסים" (ראה להלן מתי אומרו) ג.ביום ראשון – ט"ז באדר: סעודת פורים, ומשלוח מנות.
לדעת הרב טקוצ'ינסקי גבול ירושלים הוא עד 'שערי צדק' הישן. אבל לדעתנו כל מה שמחובר לירושלים נחשב כירושלים. וכתוב "עתידה ירושלים שתהא מגעת עד שערי דמשק" – לא עד תחילת דמשק, אלא עד קצה דמשק.
אכילה ושתיה לפני קריאת המגילה
השנה תחול תענית אסתר ביום חמישי י"ג באדר, ובסיום התענית לאחר תפלת ערבית קוראים את המגילה, והשנה גם בירושלים קוראים את המגילה לאחר התענית היינו בליל י"ד באדר כמו כל העולם. מהדין, אדם שחייב לקיים מצוה, אסור לו לאכול לפני עשיית המצוה. אבל זקן, חולה וחלש שצמו וכן שליח ציבור שצריך לקרא את המגילה, מותר להם לאחר תפלת ערבית ולפני קריאת המגילה לאכול מזונות, אבל לא יאכלו יותר מכביצה, וכן מותר להם לשתות, אבל לא ישתו משקה חריף. ואם מרגיש החזן צורך לשתות משקה חריף כדי לצחצח את גרונו – מותר, אבל ישתה מעט ולא שיעור רביעית (עיין שו"ע תרצ"ב סעי' ד' ולמש"ב וכה"ח שם).
אין קוראים במגילה בשבת
השנה חל יום ט"ו באדר בשבת, ובירושלים קוראים את המגילה כמו בכל העולם בי"ד באדר לילה וביום וכדלעיל. והגמרא אומרת (מגילה דף ד' ע"ב) שאין קוראים מגילה ביום שבת. מאי טעמא? אמר רבה הכל חייבין בקריאת מגילה (ובתקיעת שופר) ואין הכל בקיאין במקרא מגילה, גזירה שמא יטלנה בידו וילך אצל בקי ללמוד ויעבירנה ארבע אמות ברשות הרבים, והיינו טעמא דשופר, והיינו טעמא דלולב. רב יוסף אמר מפני שעיניהן של עניים נשואות במקרא מגילה (רש"י: לקבל מתנות האביונים ואי אפשר בשבת). לכן כשחל פורים ביום שבת דוחים את קריאת המגילה ליום אחר.
דודי הרה"ג יהודה צדקה זצ"ל- ראש ישיבת 'פורת יוסף', היה שואל, אם יחול ליל פסח בשבת, מדוע איננו דוחים את מצות אכילת מצה, כמו שאם יחול סוכות או ר"ה או פורים בשבת שאנו דוחים את נטילת לולב, או תקיעת שופר או מקרא מגילה, ליום אחר? ואין לומר כיון שכולם יודעים לאכול אין כאן חשש. אלא התשובה היא, מפני שיש בה חיוב דאורייתא, היינו אכילת מצה בערב פסח היא מדאורייתא, ואין אפשרות לקיים זאת לא לפני כן ולא אחרי כן, כי כתוב "בערב תאכלו מצות".
אם תחול מילה ביום שבת – לא דוחים ומלים בשבת. ואומרים התוס' (מגילה דף ד' ע"ב ד"ה ויעבירנה): "אבל מילה בשבת אין לדחות דהא חמירא שכן נכרתו עליה י"ג בריתות וגם אין אדם מל אלא אם כן הוי בקי דסכנה יש בדבר".
אמירת על הנסים
ביום שבת ט"ו באדר – בכל תפילות השבת ערבית, שחרית מוסף ומנחה אומרים "על הנסים" במקומה, בברכת "מודים". בברכת המזון אומרים "על הנסים". האשכנזים אומרים במקומה ב"נודה לך". והספרדים – מחמת מחלוקת הפוסקים אומרים אותה ב"הרחמן", וכך יאמר "הרחמן הוא יעשה עמנו נסים ונפלאות כשם שעשה לאבותינו במים ההם בזמן הזה בימי מרדכי ואסתר בשושן וכו'".
ביום ראשון ט"ז אדר – אין אומרים "על הנסים" לא בתפלה ולא בברכת המזון, אבל אומרים "על הנסים" בברכת המזון בסעודת פורים בלבד ב"הרחמן" כנוסח המובא לעיל.
אורה ושמחה וששון ויקר
וכתוב "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר". אומרת הגמרא (מגילה דף ט"ז ע"ב): "אמר רב יהודה, אורה - זו תורה וכן הוא אומר כי נר מצוה ותורה אור. שמחה - זה יום טוב וכן הוא אומר ושמחת בחגך. ששון - זו מילה, וכן הוא אומר שש אנכי על אמרתך. ויקר - אלו תפלין וכן הוא אומר וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". ואומר רש"י "ועל כל אלה גזר המן", היינו שגזר שלא ילמדו תורה, ולא יקיימו יו"ט, ולא ימולו את הבנים, ולא יניחו תפילין (עי"ש).
הארה של יום פורים
בכל יום פורים יש הארה מיוחדת בשמים. ודנו חכמי המקובלים בדורנו ושל הדור הקודם מתי יש הארת פורים האם רק ביום שישי או ביום שבת או ביום ראשון ולכל אחד שיטה משלו. ואנו אומרים שהארה של פורים היא בכל שלשת הימים, אלא שביום שישי ההארה גדולה יותר.
מלאכה ביום ראשון – מי שגר בירושלים ומוכרח לעבוד ביום ראשון, יעבוד חצי יום, ובחצי השני יקיים את סעודת פורים ויאכל וישתה, זה לפי הפשט, אבל לפי הקבלה יקיים את הסעודה בבקר.
ברכת "הרב את ריבנו"
הקורא את המגילה ביחיד או שאין עימו עשרה לדעת השו"ע מברך את כל הברכות, היינו ג' ברכות לפני הקריאה שהם: "על מקרא מגילה", "שעשה נסים", ו"שהחיינו", ולאחריה מברך "הרב את ריבנו" (שו"ע סי' תרצ"ב סעי' א'). ולדעת הרמ"א לא יברך ברכה אחרונה אלא אם יש עימו עשרה. וכתב הבא"ח: "הקורא יחיד יברך גם ברכה אחרונה של המגילה, וכן המנהג פה עירנו וכן ראוי לנהוג בכל מקום ולא יאבד היחיד ברכה יקרה זו" (בא"ח תצוה אות יג. הגמרא במסכת מגילה דף ה' ע"א דנה האם כשקריאת המגילה אינה בזמנה יברך או לא, ועיין לתוס' שם בד"ה הוה עובדא).
בנוסח ברכה זו כתוב "בא"ה וכו' הרב את ריבנו, והדן את דיננו, והנוקם את נקמתנו, המשלם גבול לכל אויבי נפשנו, והנפרע לנו מצרינו" - כל זה מתייחס אל העבר, וחותמים: "בא"ה הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם האל המושיע". אנו אומרים, רבש"ע כמו שנקמת נקמתנו, גם עכשיו יש לנו המנים ושונאים ומשטינים ורשעים שרוצים רק להשמיד, ואנו רוצים "האל המושיע" - אף אחד אינו יכול לעזור לנו אלא אתה, ישראל נושע בה' תשועת עולמים. ואח"כ אומרים ג' פעמים: ארור המן. ברוך מרדכי. ארורה זרש. ברוכה אסתר. ארורים כל הרשעים. ברוכים כל ישראל. וגם חרבונה זכור לטוב.
וגם חרבונה זכור לטוב
יש מי שאומר שאליהו הנביא בא בדמות חרבונה, ולכן אומרים 'זכור לטוב'. ויש אומרים שחרבונה היה בהתחלה לצידו של המן, ולאחר שראה שמזלו של המן לא טוב, הלך לצידו של מרדכי. ואעפ"כ מאחר ועל ידו נתלה המן הוא זכור לטוב.
ויהי רצון, שעוד לפני פורים הקב"ה ישלח לנו גואל צדק ויגאלנו, "ישראל נושע בה' תשועת עולמים", ויש שרוצים לחלק אותנו ולנתק אותנו אבל "כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזב" (תהלים צד, יד), ונזכה לגאולה שלמה בעגלא ובזמן קריב ונאמר אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
