ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- נסיונות, קשיים והתמודדויות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
חסידים מספרים כי פעם אחת שאלו את רבי זושא: מהו זה שאנו מתפללים "ותגמלנו חסדים טובים", וכן "הגומל חסדים טובים לעמו ישראל"? כלום אין כל החסדים טובים, שיש צורך להדגיש ולומר "ותגמלנו חסדים טובים"? השיב ר' זושא: ודאי, כל החסדים טובים הם, אלא האמת היא שכל מה שעושה הקדוש ברוך הוא חסד הוא. העולם אינו יכול לקבל את עצם חסדיו, לכן הלביש אותם ה' יתברך בלבושים. לפיכך אנו מבקשים ממנו שגם הלבוש יהיה טוב.
בבסיס תשובתו של ר' זושא לחסידים מונחת הנחת יסוד חשובה ביותר של האמונה היהודית, שהיא גם הנחת היסוד של נחום איש גם זו: "גם זו לטובה". גדולתו של נחום איש גם זו היא בעובדה שהוא היה מסוגל לחיות את התפיסה הזו בכל עת ובכל שעה.
נחום איש גם זו היה מסוגל להכיר בחסדי ה' בכל עת, גם כשכלפי חוץ לא נראו כחסדים כלל וכלל. התבוננות בתפיסה זו של נחום איש גם זו מביאה אותנו אל התפיסה החסידית: אבן היסוד לתפיסה החסידית היא האמירה "לית אתר פנוי מיניה", היינו שאין מקום פנוי ממנו יתברך. על-פי תפיסה זו, הנוכחות האלוקית נמצאת בכל מקום בהוויה, וממילא גם במצבים הקשים והרעים ביותר. בשל הנחת יסוד זו, הפכה אמירתו של נחום איש גם זו, "גם זו לטובה", לאמירה שדובר בה רבות בכתבי החסידים.
השאלה האמונית שצריכה להישאל מכאן היא שאם הכל טוב, איך ייתכן שיש גם רע? התשובה ההכרחית היא שבאמת הכל טוב, אלא שלא כל אחד מסוגל להכיר בטוב הזה. נראה שהטוב הזה הוא טוב צפון, הנסתר מעין רואים. עמוק מכך, הטוב הזה מסותר פעמים רבות בתוך הרע עצמו, כלומר הרע הוא בעצם טוב, אלא שהוא מתגלה לעינינו בלבוש רע.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
48 - שמא אמת היא
49 - שהטוב יהיה גם מתוק
50 - בני חיי ומזוני
טען עוד
לא כל אחד מסוגל לקבל את הטוב כפי שהוא טוב. יש אנשים שהשפעת טובות עליהם מביאה אותם דווקא להידרדר. יש אנשים שמרוב טוב באים לכלל כפירה ומרידה במי שהעניק להם את הטוב הזה. יש אנשים שהטוב עלול להביא עליהם רע במישור האישי. לעתים הם הופכים לאנשים רעי לב, קמצנים, כעסנים וגאוותנים.
לא כל אחד מסוגל לקבל את הטוב בלבוש של טוב. לעתים יש צורך להציג את הטוב דווקא בלבוש של רע. לעתים האדם מסוגל לקבל את המסר הטוב מאת האלוקים דווקא אם הוא מופיע בדרך של סבל, ייסורים או כאב. אלו מלמדים את האדם לקח משמעותי יותר מזה שהיה מקבל לו היה הטוב מתגלה לו בלבושיו הטובים. אמור מעתה: הטוב הוא טוב, אלא שלבושיו רבים הם.
בכתבי החסידות הראשונים עסקו ברעיון זה אף במישור של המילים המסמלות את הטוב ואת הרע. כך לעתים הטוב הוא עֹנג, אולם בהיפוך אותיות של אותו הטוב הוא הופך לנגע. משמעות הדברים היא כי המרכיב הבסיסי של הטוב הוא אותו מרכיב, אלא שלעתים הוא פושט צורה ולובש צורה אחרת, העונג נעשה לנגע, אך גם כשלבושיו הפכו ללבושים רעים, הרי שבתוך תוכו טוב הוא.
זוהי אם כן תשובתו של ר' זושא למי ששואל אותו מדוע יש צורך להדגיש "ותגמלנו חסדים טובים": החסדים הם חסדים תמיד. השאלה היא באלו לבושים הם מופיעים לפני האדם. בקשתנו לפני בורא עולם היא שיגמול לנו חסדים טובים, כלומר שייתן לנו את החסד בלבושיו הטובים ולא באלו הרעים. שייתן לנו את היכולת לקבל את החסד בצורתו הטובה, ושלא נזדקק לחסדים שלבושיהם רעים, בבחינת "ואת אשר יאהב יוכיח" - שאף זה הוא סוג של חסד.
בדרך דומה נוהג היה הרבי מליובביטש לבאר את הברכה המקובלת אצלנו בערב ראש השנה, "שנזכה לשנה טובה ומתוקה". בנוהג שבעולם לא כל טוב הוא גם מתוק. לעתים למשל יש תרופות שהן טובות לאדם, אולם הן מרות כלענה. בקשתנו מאת בורא עולם היא שיחדש עלינו שנה טובה ומתוקה, כלומר שהטוב יהיה גם מתוק, כך שניכר יהיה בו שהוא טוב. טוב מסוג שכזה היה הרבי נוהג לכנות בשם "טוב הנראה לעין", שכן כל טוב הוא טוב, אלא שלא תמיד הוא נראה לעין, ולעתים הוא מתכסה בלבושים אחרים.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
