ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- יסודות בדיני ממונות
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
בשו"ת באר שבע (נד, תשובה לבעל ה'גידולי תרומה') דן אודות אדם שמסרב לבא לבית דין, משום שהוא טוען שהתובע צריך להודיע לו מראש על מה הוא רוצה לתבוע אותו, ואם לא יודיע לו, הוא לא מסכים להגיע. להלכה הוא מוכיח מסוגיית הגמרא הנ"ל שאדם אינו זכאי לדרוש זאת, שכן הגמרא אומרת שאדם עשוי לגלות טענותיו רק בבית הדין ולא קודם לכן, על מנת למנוע מהצד השני לשקר כשיוכל להתכונן להשיב על טענותיו. הש"ך (חו"מ יא, א) הביא את דבריו וחלק עליהם , כי בגמרא הכוונה היא רק שאדם לא צריך לפרט בדיוק את כל טענותיו. אבל לומר על מה תובעו, הוא חייב לומר, כי אולי הנתבע מראש יודה לו והתביעה מיותרת.
השבות יעקב (א, קמג) כתב שדברי הש"ך אינם נראים, ואם יש לו השגות על התביעה יוכל לאומרם בפני בית דין, ולא אמור להיות לו הפסד מכך. ובשו"ת באר עשק (סימן סז - ר' שבתי באר) כתב גם הוא שאין צורך לומר מראש על מה התביעה, והביא ראיות נוספות: א. הגמרא בסנהדרין (ז ע"ב) כתבה שאין לומר דבריו לבית הדין לפני שיגיע חבירו על מנת שלא יווצר רושם מוטעה אצל הדיין, ומסתבר שזה כולל גם את נושא הדיון. ב. הגמרא במועד קטן (טז ע"א) מפרטת את סדר ההזמנה לדין, ולא אמרה שכותבים את נושא הדיון. ג. רמ"א פסק בסימן כד (חו"מ) שאם יש לתובע הרבה תביעות הוא יכול שלא לתבוע אותם כעת, ולשמור אותם לאחר כך. משמע שבידו הדבר, והוא יכול לתבוע או שלא לתבוע, ואין הוא צריך להודיע מראש אילו נושאים הוא רוצה לתבוע. למרות זאת הוא מסייג שאם בית הדין רואים שיש מרמה, או שלנתבע יש הפסד כספי מהתביעה עצמה, הם יכולים להכריח את התובע לומר מה נושא התביעה.
אמנם בשו"ת זכרון יוסף כתב (ב) שאין ראיות מכל דברי ה'באר עשק' ודברי השבות יעקב, כי אמנם בהזמנה לדיון לא חייבים לכתוב את נושא הדיון, אבל ברור שאם הנתבע דורש לדעת את נושא הדיון הוא זכאי לדעת, ובית הדין מחוייבים להודיע לו מהו הנושא. הטעם לכך הוא, שהרי הנתבע מוציא הוצאות על הדרך, ועל ביטול הזמן, ויתכן שההוצאות שלו יהיו גם גדולות יותר מכל סכום התביעה, ואם כן אולי הוא יעדיף לשלם אותה.
וכך החכם צבי (קסט) כתב שבוודאי חייבים להודיע מהו נושא הדיון, כיון שנאמר בגמרא 'אטרוחי בי דינא בכדי לא מטרחינן' (בבא קמא פט:). כלומר, יתכן שנושא התביעה יכול להיפתר בין הצדדים, ואין צורך בבית הדין כדי להכריע בו, ולכן אין להטריח את הדיינים ואת הנתבע לחינם. כמו כן הוא כותב שוודאי הלכה כש"ך נגד דברי באר שבע.
סיכום : היו שהסיקו מהגמרא שאין צורך לומר מראש את נושא התביעה. אמנם אחרונים רבים כתבו שאין ראייה מגמרא זו, וכך יש לפסוק להלכה שאדם צריך להודיע מראש מהו נושא התביעה, וכך הנוהל המקובל בבתי הדין.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
