ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- משעבוד לגאולה
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
חסידים מספרים כי בערב חג הפסח נתאספו בבית הרבי מגור בעל 'חידושי הרי"מ' המון אנשים. פתאום נשמע קולו ברמה: תדעו כי אינני איזה רבי מאן דהו. ממון איני חפץ, לכבוד איני מתכוון, ורק זה חפצי, שבשנים המעטות האלה שאהיה עוד כאן אוכל להטות לבות בני ישראל לשמים. מי שאין זה רצונו, הריני מבקש ממנו שלא יבוא עוד אלי. אלה שבאים אלי בשביל פרנסה או בנים או רפואה, מוטב שייסעו אל אחרים. אבל מי שמרגיש כי חסר לו דבר מה בעבודת השם, ודאגת הפרנסה או מחלה או כדומה מעכבים בידו, איש זה יכול להיוושע אצלי בשניהם יחד.
דבריו של הרבי מגור משקפים שיטה בגישתם של האדמו"רים לצרכיהם הגשמיים של החסידים, שיטה שלא בהכרח היתה מקובלת על כל הזרמים בחסידות. האדמו"רים הראשונים עסקו רעיונית בצורך של הרבי להתפלל עבור צרכיהם הגשמיים של חסידיו.
הרבי מגור אומר שמי שבא אליו כדי להיעזר בפרנסה, בבנים או ברפואה, מוטב לו שייסע אל אחרים. שלושה תחומים אלו מקבילים למה שמקובל לכנות בתורת החסידות "בני, חיי ומזוני": בני - בנים, כלומר להיפקד בזרע של קיימא; חיי - חיים, כלומר רפואה; ומזוני - פרנסה. שלושת התחומים הללו מוזכרים רבות בספריהם של ראשוני החסידות כתחומים שעל הרבי לעזור בהם לחסידיו. כיוון שהצדיק הוא העומד בין השמים והארץ, עליו להשתדל ולהתפלל עבור כל אלו הקשורים אליו, כדי לפעול את הורדת השפע בשלושת התחומים האלו.
זאת ועוד, הרבי איננו יכול לטעון שאין זה מעניינו להתעסק בנושאים חומריים כל-כך, נושאים העלולים להוציא אותו מנקודת הכובד הרוחנית שבה הוא שרוי. על הרבי להוריד את עצמו אל חסידיו, להיכנס אל בעיותיהם החומריות ולהשתדל בתפילה בעבורם.
העובדה שיש גישה בחסידות החולקת על גישתו של חידושי הרי"מ כפי שהיא מוצגת בסיפור, עולה גם מתוך דברי החידושי הרי"מ עצמו; הוא אומר לחסידיו כי מי שבא אליו כדי להיעזר בו בשלושה תחומים אלו, מוטב שילך לאחרים - משמע שיש אחרים המוכנים לעסוק בצרותיהם החומריות של חסידיהם.
אך שיטתו של הרבי מגור היא אחרת. הוא איננו מוכן להתעסק בבני חיי ומזוני כערך בפני עצמו, כבעיות שיש להתעסק בהן משום שהחסידים צריכים להם. הוא מוכן להתעסק בתחומים אלו כהכשר לקראת העבודה האמיתית שעל האדם לעשות.
החסידות המוקדמת דיברה על הצורך לעסוק בענייני החומר של החסידים, מתוך הערך של מציאת היסודות הרוחניים גם בעניינים החומריים, מתוך מחשבה כי העולם החומרי משווע לתיקונו, ועל הצדיק להרכין את עצמו אליו. החסידות המאוחרת, זו של חידושי הרי"מ, מדברת על הצורך של הצדיק לעסוק בפתרון בעיותיהם החומריות של חסידיו מתוך מגמה לפלס את דרכם לקראת חיים רוחניים אמיתיים.
עולם החומר נתפס כאן כמעכב בעד התפתחותו הרוחנית של החסיד, ואילו הצדיק בא על מנת לפתור את הבעיה הצדדית הזו ולאפשר לחסיד להתמסר כולו לחיי רוח. אצל הרבי מגור יוכל להיוושע מי שרוצה להתקדם ברוח, אלא שאינו יכול בשל טרדות החומר. איש שכזה יוכל להיוושע אצלו בשני התחומים גם יחד.
כאן תופס הרבי מקום אחר מאשר בגישות אחרות: כמחנך וכמורה דרך רוחני. החסיד אמור לקבל את עזרתו וסיועו של הרבי בתחומים הרוחניים של חייו, ואם העולם החומרי מעכב בעדו ייכנס הרבי ויסייע בידו להתגבר על ההפרעה הזו.
כאן באה נקודה מעניינת ביותר בסיפור; העובדה שדברים אלו נאמרים דווקא בערב חג הפסח, כשחסידים רבים כל-כך באים אל הרבי לקראת החג. חג הפסח הוא חג החירות. זהו החג שבו הגענו כולנו לחירות רוחנית, יחד עם של חירות גופנית. ישנה נטיה להתייחס בעיקר לפן הגשמי של גאולת ישראל בחג הפסח - ההגדה עמוסה בהתייחסויות לחירות הגשמית.
הערכים שהוזכרו לעיל, בני חיי ומזוני, חוזרים בסיפור ההגדה פעמים רבות. כאן קוראים אנו על הדאגה להמשכיות ולילודה בצלה של גזרת "כל הבן הילוד", כאן קוראים אנו על ההתבוססות בדם, וכאן קוראים אנו על לחם העוני. העיסוק בעניינים החומריים הללו עלול להסיט את המבט מהמוקד של חג הפסח - החירות הרוחנית.
כאן עומד הרבי מגור ומכריז כי מי שבא אליו בצרכים גשמיים בלבד, מוטב לו שייסע לאחרים. גאולת הפסח איננה עוסקת בגאולה גשמית בלבד. גאולת הפסח יכולה לשמש כמנוף לחירות רוחנית גדולה. גם כאן סילוק המפריעים החומריים מדרכו של עם ישראל הכשיר את הדרך לקראת ההתפתחות הרוחנית הקשורה בחג הפסח. כך נושענו בשניהם גם יחד, גאולת הגוף וגאולת הרוח.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
