ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
שאלות על שבירת הלוחות
בפרשתנו מסופר שמשה רבנו שובר את הלוחות, ויש להבין הרי כבר קודם שבירתן ה' אמר למשה במפורש שעם ישראל חטא בעגל (שמות פרק לב, ז-ח) "לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה ". ומשה כבר ביקש והתחנן על עם ישראל שה' יסלח להם (שמות פרק לב, יא): "וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהָיו וַיֹּאמֶר לָמָה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה", וה' כבר התנחם מכעסו (שמות פרק לב, יד): "וַיִּנָּחֶם ה' עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ". ואם כן, מדוע כשמשה רואה את חטא העגל פתאום הוא כועס ושובר את הלוחות (שמות פרק לב, יט): "וַיִּחַר אַף מֹשֶׁה וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָיו אֶת הַלֻּחֹת, וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר"?
ועוד יש לשאול, מדוע משה בכלל שובר את לוחות הברית, הרי הלוחות הם דבר קדוש, והוא לא קיבל על כך ציווי אלוקי? ויש בכך נזק עצום לעם ישראל, כפי שכתוב בגמרא שעם ישראל הפסיד רבות משבירת הלוחות (בבלי עירובין נד ע"א): "ואמר רבי אלעזר: מאי דכתיב "חרות על הלחת"? - אלמלי לא נשתברו לוחות הראשונות לא נשתכחה תורה מישראל. רב אחא בר יעקב אמר: אין כל אומה ולשון שולטת בהן, שנאמר חרות אל תיקרי חרות אלא חירות". ועוד כתוב בזוהר (זוהר משפטים קיג ע"ב): "מאי חרות על הלחת? הכי אוקמוה חירות ממלאך המות, חירות משעבוד מלכיות... ואלמלא לא אתברו כל מה דאתא לעלמא לבתר לא אתא והוו ישראל דיוקנא דמלאכין עלאין דלעילא".
ועוד יש לשאול, הרי חז"ל לומדים שה' הסכים לשבירת הלוחות, ואמר למשה על כך יישר כח (בבלי שבת פז ע"א): "ומנלן דהסכים הקדוש ברוך הוא על ידו - שנאמר "אשר שברת" ואמר ריש לקיש: יישר כחך ששיברת". ויש להבין מדוע ה' מרוצה משבירת הלוחות, הרי יש בכך פגיעה בתורה שנתן לבניו, ונזק לבניו כפי שראינו לעיל?
שבירת הלוחות כביטוי לעמל בעבודת ה'
ונראה לענות, שהלוחות הראשונים היו בדרגה גבוהה מאוד של שפע אלוקי, אך בני ישראל לא עמדו בכך מבחינה רוחנית. משה הבין שבני ישראל זקוקים לתהליך רוחני של עמל כדי לקבל את השפע הרוחני של הלוחות. רק כשהם יעברו את התהליך הארוך הם יהיו ראויים לקבל את הלוחות. ולכן ה' מסכים עם משה, הלוחות הראשונים לא מתאימים לדרגתו של עם ישראל באותה העת.
חסד ודין בקבלת התורה
רעיון זה מתאים לדברי המדרש (שיר השירים רבה פרשה ב, ב): "שמאלו תחת לראשי, אלו לוחות הראשונים, וימינו תחבקני, אלו לוחות השניים". בפנימיות התורה, צד השמאל הוא כנגד מידת הדין. מידת הדין היא דורשת שלימות מהאדם, אך בני ישראל לא הצליחו לעמוד במציאות הזו, והיו זקוקים גם לצד ימין שהוא בחינת החסד. ואפילו שיש בכך וויתור גדול של הפסד השפע האלוקי, אנו זקוקים לתהליך חינוכי כדי להתקדם בחיים, ולזכות לקניין תורה. הלוחות השניים הם לוחות של עמל ומאמץ, של תהליך, של סבלנות, בני ישראל זוכים לקנות בעצמם את הזכות לקבלת השפע של הלוחות.
השוואה בין חטא אדם הראשון לחטא העגל
רעיון זה מזכיר לנו את חטאו של אדם הראשון, שנופל בחטאו כבר ביום הראשון ללידתו לעולם, כמה שעות אחרי יצירתו. וה' מגרש אותו מגן עדן. ואפילו שבגן עדן הוא היה יכול לזכות לשפע אלוקי אינסופי ולחיות לעולם (כפי שמופיע במדרשים), הוא מושלך מגן עדן, כי האור שהוא מקבל לא מתאים לכלים שיש לו. מושג זה נקרא בקבלה "שבירת הכלים".
תפקידנו בעולם הזה
תפקידנו בעולם הזה לבנות כלים כדי להיות ראויים לקבלת האור האינסופי הזה. העולם בנוי באופן כזה שבהתחלה ה' נותן את האור השלם, ואח"כ צריך להגיע אליו מתוך עמל ועבודה מרובה. כשמקבלים שפע במתנה הוא לא מצליח להחזיק זמן רב (איוב פרק ה, ז): "אָדָם לְעָמָל יוּלָּד" רק מתוך מאמץ והשקעה ניתן להגיע לקבלת השפע באופן נכון ומדויק.
חסד ודין בבריאת העולם
רעיון זה מתאים להבנת בריאת העולם, כדברי רש"י (בראשית פרק א, א) ע"פ מדרש רבה (בראשית יב, טו): "שבתחלה עלה במחשבה לבראתו במדת הדין, ראה שאין העולם מתקיים, הקדים מדת רחמים ושתפה למדת הדין". דהיינו שה' רצה לברוא את העולם במידת הדין, עולם מושלם. אך אין לנו את הכלים כדי להכיל את הדין במלואו, ולכן שיתף את הרחמים. ואפילו שיש מחיר יקר למציאות החסרה הזו, כך העולם שלנו בנוי. שפע, שבירה ואח"כ בנייה של כלים לקבלת השפע.
אם נעמיק בכך נראה, שחטא אדם הראשון וחטא העגל אלו שני החטאים שאנו מתקנים כל חיינו. חטא אדם הראשון הוא שורש כל החטאים והירידה לעולם הזה. ובחטא העגל נאמר עליו (שמות פרק לב, לד): "וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי עֲלֵהֶם חַטָּאתָם" ומבאר רש"י על פי המדרש פסיקתא זוטרתא שמות פרשת פרק לב): "ותמיד תמיד כשאפקוד עליהם עונותיהם ופקדתי עליהם מעט מן העון הזה עם שאר העונות, ואין פורענות באה על ישראל שאין בה קצת מפרעון עון העגל".
לסיום...
שנזכה להכין את הכלים שבתוכנו לקבלת השפע האלוקי שיחול בנו, ומתוך כך נזכה לתקן את חטא העגל וחטא אדם הראשון, ומתוך כך תשרה עלינו השכינה הקדושה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
