ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- האשה ביהדות
נמאס לי! אני מרגישה הפלייה! זה פשוט לא הוגן!
למה אנחנו הנשים תמיד בצד? למה רק הגברים רוקדים בשמחת תורה? למה לבנים עושים בר-מצווה מכובדת, ולבנות בקושי עושים איזה יום הולדת לגיל 12?
למה הבנים תמיד חזנים, עושים קידוש, מניחים תפילין וטלית, וכל שאר המצוות?
והבנות לעומת זה מכינות חלות, עושות ספונג'ה ומגדלות את הילדים?
למה ביהדות הכול סביב הגבר? אפילו בבוקר אתם הגברים מברכים "שלא עשני אישה", ואנחנו נאלצות להסתפק בברכת "שעשני כרצונו"?
על פי התורה, נשים דעתן קלה, הן סתם טיפשות! לא מסוגלות להיות דיינות, ואפילו להעיד איזו עדות מסכנה בבית דין! זה לא נראה לי הגיוני?
מה? אנחנו המשרתות שלכם? התפקיד שלנו הוא רק לעשות כביסות ולהוליד ילדים? למה היהדות ניתנה לגברים, והנשים הם רק מטפורה לעזור לגברים ליהנות מהחיים או לעבוד את האלוקים?
איך אני יכולה להיות יהודיה דתייה כשאני רואה שהיהדות פשוט נגדי?
אשמח לתשובה בהקדם, כי (לא נעים לי לומר) העסק נראה לי קצת מסריח.
בברכה,
אירית
אירית,
שלום וברכה,
קראתי את מכתבך, ואכן ניכר שאת נמצאת בתחושה קשה לגבי שאלת "מעמד האישה" ביהדות. אך לפני שאתייחס לגוף טענותייך ברצוני להקדים הקדמה חשובה, לגבי יחס וסגנון הכתיבה. יש לכולנו הרבה שאלות בנושאים שונים, אך הדרך לשאול אותם היא מאוד חשובה. עם כל הקושי והכאב, חשוב שנדע שאסור לנו לתלות את האמונה שלנו בה' יתברך, בכל שאלה שעולה לנו או בירור שאנו רוצים לברר. אין זה ראוי שכל פעם שמשהו לא מוצא חן בעיננו, נאיים בזריקת כל תורתנו הקדושה ומסורת אבותינו.
אחר הקדמה זו, אם ננסה לגשת בעז"ה להתבונן בטענות שאת מעלה. ישנם נקודות שאכן צריך לתקנם (וטוב שיתוקנו). אין סיבה שנשים לא תרקודנה בשמחת תורה בצניעות, ואין סיבה שלא יחגגו להן מסיבת בת-מצווה נאותה וראויה. וכמובן שאין הגיון שגבר לא ייטול חלק משמעותי במטלות הבית וגידול הילדים (כשזה לא סותר את התפילות ולימוד התורה הקבוע שלו).
אך את בעצם שואלת, מדוע לפי חז"ל נשים נחותות מגברים, כפי שניכר בתחומים שונים: מצוות עשה שהזמן גרמא שנשים פטורות, ברכת "שלא עשני אישה", "נשים דעתן קלה" ועוד?
אכן את צודקת שיש מקורות בחז"ל שמשדרים שדר זה. אך ברצוני לנסות להאיר כמה נקודות על כך, שאולי ישפכו אור מעט שונה על הסוגיה המורכבת הזו:
א. קבלה באהבה של המקום שלנו - גם אם החוקים והמשפטים של הבורא אינם נראים לנו או שאינם מובנים לנו, עם כל זאת אנו צריכים לקבל אותם ולקיים אותם. גם אם זה היה נכון שהאישה מופלת לרעה, מי שהולכת עם ה' בתמימות, אמורה לקבל זאת באהבה. (זכורני, שפעם הייתה לי אכזבה קשה שאינני כהן, ולא אזכה לעבוד בבית המקדש לעולם. אבל עם השנים הבנתי, שה' דורש אותי כפי שאני, ואני צריך להיות שמח בחלקי).
ב. פעם הגבר היה במעמד גבוה יותר - מבחינה היסטורית, בעולם העתיק הרחב, הגבר היה נעלה מעל האישה. הגבר יותר חזק (ולכן שוויו הכלכלי בשוק העבדים היה גבוה יותר, כפי שכתוב בתורה בפרשת הערכין 1 ) והיה שולט על האישה. זו הסיבה שרוב האנשים העדיפו שיולד להם דווקא בן (ולכן תיקנו חז"ל שמברכים על בן זכר שנולד 2 : "הטוב והמטיב", ומברכים את ברכת 3 : "שלא עשני אישה").
ג. דאגת חז"ל לכבוד האישה - דווקא באותם ימים חז"ל דאגו לכבודה של האישה (בניגוד לכל העמים כולם) וכך נפסק בהלכה, שחובת הגבר על אשתו 4 : "אוהב את אשתו – כגופו, ומכבדה – יותר מגופו". וכן נפסק בהלכה 5 : "האישה קודמת לאיש – לכסות {מקבלת קודם בגדים}, ולהוציא מבית השבי {פודים אותה קודם מבית הכלא}".
ד. איש ואישה משלימים - ע"פ התורה האיש והאישה אינם שווים, אלא משלימים אחד את השני. זה החידוש ביהדות שלא היה קיים כלל בעולם העתיק. אין האחד נמצא מעל פני השני, אלא ישנה השלמה הדדית כל הזמן. זה אולי משמעות דברי חז"ל 6 : "השווה הכתוב אישה לאיש לכל מצוות שבתורה". וכן דברי חז"ל 7 : "כל אדם שאין לו אשה אינו אדם... שרוי בלא שמחה, בלא ברכה, בלא טובה... בלא תורה, בלא חומה". הטיב לתאר זאת הרב אליהו כי טוב 8 : "האיש והאישה, שני מלכים המשמשים בשני כתרים, ומלכותם בשני עולמות... שתי מעלות נפרדות ונכבדות, ואין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלוא נימה''.
ה. מיוחדות האישה – מכיוון שישנו שוני בין גבר לאישה. ישנם מעלות של האישה על פני האיש. חז"ל הדגישו כמה מהאפיונים שהאישה עולה על פני הגבר: האישה התברכה בבינה שלא קיימת אצל הגבר 9 : "נתן הקב"ה בינה יתירה באשה יותר מבאיש", באינטואיציה מיוחדת 10 : "האשה מכרת באורחין יותר מן האיש" ועוד.
ו. הבינה שבאישה - באישה יש בה "בינה" מיוחדת. בינה זה גם מלשון התבוננות, היכולת לבחון דברים לעומקם ולרוחבם. וגם מלשון בניין, לאישה יש כוח לבנות, לבנות בית (וחלילה גם להרוס), לבנות חיים בתוך הרחם שלה. זה אחד הכוחות האדירים שקיימים אצל האישה, שלא קיימים אצל הגבר.
ז. שכל מול רגש – האישה התברכה בעולם רגשי עשיר, כפי שאמר הרב צבי יהודה קוק 11 : "יסוד השכל יותר מורגש אצל האיש. לעומת זאת, צד הרגש שבאדם יותר מובלט אצל האישה". זאת הסיבה שאמרו חז"ל 12 : "לעולם יהא אדם זהיר באונאת {שלא לצער את} אשתו, שמתוך שדמעתה מצויה אונאתה קרובה {העונש על צער האישה קרוב לבוא}". האיש לעומת זאת התברך יותר ביכולת לבחון דברים על פי שיקול דעת שכלי אובייקטיב, ועולם הרגש שלו פחות עשיר ומלא.
ח. יתרון השכל על הרגש – אמנם חז"ל אמרו 13 : "נשים דעתן קלה", אך אין כוונתם שנשים פחות חכמות קוגניטיבית, אלא כוונתם שכיוון שבעולמן העשיר ישנה נטייה לרגש, יכולת שיקול הדעת אצלן איננו שלם, ולכן נפסק בהלכה 14 שנשים פסולות למלוך, לדון ולהעיד.
ט. "שכל שליט דליבא" – אף שהשכל צריך לשלוט על הרגש. כי הרגש לבדו הוא מסוכן. צריך לדעת שהמטרה היא להגיע לרגש. למשל: המטרה בעבודת ה' היא לאהוב את ה' ולירא ממנו, כפי שכתוב 15 : "מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה... וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ...", אבל אם לא מבינים בשכל איך להגיע לאהבה ויראה, אפשר להגיע לאהבה ויראה פסולים. ולכן בעולם החיצוני הגבר שולט (הצד השכלי), אבל בעולם הפנימי יש לאישה מקום חשוב הרבה יותר (עולם הרגש).
י. הפטור ממצוות עשה שהזמן גרמא – אישה פטורה ממצוות עשה שהזמן גרמא משני טעמים:
א. הוטל עליה משימות חשובות (כבניית הבית, גידולי הילדים ועוד), ולכן פטרו אותה מקיום מצוות שאין לה זמן לקיימן (משל לחיילי סיירת שהם פטורים משמירות בצבא, כיוון שהם עסוקים בדברים חשובים אחרים).
ב. מכיוון שהאישה הייעוד שלה והתפקיד שלה הוא יותר פנימי (שר הפנים), הקירבה שלה לה' יותר טבעי ולכן היא לא צריכה את קיום אותן מצוות.
יא. "עזר כנגדו" 16 - האישה לא רק עוזרת לאיש אלא משלימה אותו, עצם העזרה הגדולה ביותר זה שהיא "כנגדו" (מראה לו את הנגד). האישה מאתגרת את האיש, ונותנת לשניהם יחד את היכולת להתמודד ולבנות עולם של עומק משותף ועוצמתי. 17
יב. הכוח הפנימי של האישה – ההשפעה של האישה היא יותר בפנימיות, ולא בחיצוניות של החיים. ולכן יש לה כוח לבנות ולהרוס את ביתה, כדברי הפסוק 18 : "חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ". ואומר המדרש 19 : "מעשה בחסיד אחד שהיה נשוי לחסידה אחת, ולא העמידו בנים זה מזה. אמרו: אין אנו מועילים להקב"ה כלום. עמדו וגרשו זה את זה. הלך זה ונשא רשעה אחת ועשתה אותו רשע, הלכה זאת ונישאת לרשע אחד ועשתה אותו צדיק, הוי שהכל מן האשה". וכן אמר ר' עקיבא לתלמידיו על אשתו רחל, שכל התורה שלו ושלהם שייך לה בעצם 20 : "שלי ושלכם שלה הוא".
יג. הבדל בין נגלה לנסתר - בחלק הנגלה של התורה הגבר יותר עסוק במצוות המעשיות, ולכן חייו קודמים כי הוא מחויב ביותר מצוות 21 . בחלק הפנימי של התורה האישה יותר קשורה ומקורבת אל ה' (מקביל להסברו של הרב קוק ל"ברכת שעשני כרצונו" 22 – שרצון האישה יותר קרוב לרצון ה').
יד. אור ישר ואור מקיף – ע"פ הפנימיות יש לאישה תפקיד מאוד חשוב. ישנם שני אורות שמקיפים את העולם: אור ישר ואור מקיף. היחס בין איש לאישה, מקביל לשתי בחינות הללו: האיש - אור ישר, והאישה - אור מקיף, וזה משמעות הפסוק 23 : "נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר".
טו. חלק מהדברים החשובים ביותר האישה קובעת – בשאלה החשובה ביותר "מיהו יהודי?" נפסק בגמרא 24 : שהאישה קובעת! וכן כתב בגמרא 25 : "גדולה הבטחה שהבטיחן הקדוש ברוך הוא {לעתיד לבוא} לנשים יותר מן האנשים". וגם יציאת מצרים, היסוד לכל אמונתנו, הגיעה בשכר נשים צדקניות 26 . והגאולה השלמה שאליה אנו מצפים תגיע בזכות נשים צדקניות 27 .
אירית, בתקווה שתשובתי הועילה לך, ולו במקצת.
ולסיום, אברך אותך, שתשקיעי כוחות במציאת הכוח הנשי שטמון בתוכך, תפתחי אותו, ותהיי שמחה בחלקך העצום שזכית לו. אשרייך בת ישראל!
בהצלחה רבה,
הלל מרצבך
^ 1.ויקרא כז, ג-ז. התורה מתארת שערכו של הגבר גבוה יותר.
^ 2.שולחן ערוך אורח חיים סימן רכג.
^ 3.מנחות מג ע"ב.
^ 4.יבמות סב, ב; רמב"ם, הלכות אישות, טו, יד.
^ 5.הוריות יג ע"א.
^ 6.קידושין לה ע"א.
^ 7.יבמות סג ע"א.
^ 8.איש וביתו עמוד קכה.
^ 9.נידה מה ע"ב.
^ 10.ברכות י ע"ב.
^ 11.שיחות הרצי"ה במדבר ע' 413.
^ 12.בבא מציעא נט ע"א.
^ 13.שבת לג ע"ב.
^ 14.רמב"ם הלכות מלכים פרק א הלכה ה, ורמב"ם הלכות עדות פרק ט הלכה ב.
^ 15.דברים פרק י, יב.
^ 16.בראשית פרק ב, יח.
^ 17.כך ביאר הרב משה אביגדור עמיאל (רב העיר תל-אביב) תרמ"ב-תש"ו.
^ 18.משלי פרק יד, א.
^ 19.בראשית רבה פרק יז, ז.
^ 20.נדרים נ ע"א.
^ 21.ט"ז יו"ד סי' רנב ס"ק ו.
^ 22.הרב אברהם יצחק הכהן קוק - עולת ראי"ה, ברכת "שעשני כרצונו".
^ 23.ירמיהו פרק לא, כא.
^ 24.יבמות מה ע"ב.
^ 25.ברכות יז ע"ב.
^ 26.סוטה יא ע"ב.
^ 27.ילקוט שמעוני רות רמז תרו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
