ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- האשה ביהדות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
מכאן נבין ההבדל בין איש לאשה, שהאשה מייצגת ומהווה את הקדושה הטבעית שבעולם, ולפיכך בת ישראל גם אם נתעברה מגוי ולדה יהיה יהודי. לעומת גויה שנתעברה מישראל שוולדה גוי. לפיכך אשה מברכת שעשני כרצונו לומר שרצון ה' תמיד טבוע במהות האשה ואינו משתנה. כי כפי שבהמה שנבראה כזאת, אינה יכולה להפך לאדם, כך האשה, למרות כל מעשיה אפילו הרעים ביותר, לא תשתנה מהותה הפנימית, שהיא הקדושה הטבעית הנמצאת באדם, אותה תנחיל לצאצאיה אחריה. לא כן האיש שכמובן יש בו קדושת ישראל שבאה לו מאמו, ואינו יכול להשליכה מעליו בשום אופן, אך זהו רק הבסיס עליו ניבנת אישיותו ומהותו של האיש, שהיא, הגדלת הקדושה והוספה עליה על ידי לימוד תורה וקיום המצות, שזו נוצרת על ידי מעשיו של האדם עצמו, והיא תלויה באיכות מעשים אלו. ולכן איש מברך שלא עשני אשה דהיינו, שהקדוש ברוך הוא נתן לו את האפשרות להוסיף קדושה על קדושתו הטבעית עד אין קץ, על ידי ריבוי המצות שנתחייב בהן יותר מאשה.
גם האשה יכולה להנות מעולמו של האיש על ידי שתסייע בידו, מעצם הולדת הולדות בעולם, ולאחר שהם נמצאים, היא עוזרת להם בסיפוק צורכיהם כדי שיהיו פנויים לעבודת ה', עזרה לבעלה ועזרה לילדיה. כמו שאמרו במסכת ברכות (יז, א) נשים במה הן זוכות, בזה שעוזרות לבעליהן וילדיהן ללמוד תורה. וכבר ביארנו בעזרת השם יתברך, שלמרות שיש לנשים מצות רבות, ומדוע שאלו בגמ' במה הן זוכות. אלא כפי שנתבאר במסכת כתובות (קיא, ב) שרק מי שיש בו טל תורה חי לתחיית המתים. כלומר, חיי נצח נובעים מקשר ללימוד תורה, ולכך מי שאין לו תורה אינו חי, ואף על פי שקיים מצות אחרות בתורה. ואם כן, נשים שמקיימות מצות רבות אך אינן מְצֻווֹת ללמוד תורה, במה הן זוכות לחיות. על כך באה התשובה, שקשר הנובע מסיוע לתורה נחשב כלימוד תורה, ואף הוא מקנה חיים לעושהו. וכן אמרו (בכתובות שם), עמי הארץ, שאינם לומדים תורה יכולים לזכות לחיים על ידי שיהיה להם קשר עם תלמיד חכם, כגון, משיא בתו לתלמיד חכם, עושה פרקמטיא לתלמיד חכם והמהנה תלמיד חכם מנכסיו, מעלה עליו הכתוב כמי שמדבק בשכינה, וזוכה לחיים. ובודאי כוונת הגמרא שכל אחד מאלה נחשב לקשר לתלמיד חכם, ואף משיא בתו לתלמיד חכם ואף על פי שלא הנהו הנאה אחרת, די בה להחשב מדבק בשכינה שזוכה בעטיה לחיים. למדנו, שאפילו קשר בעבר, שהוליד את הבת וטיפל בה, עד שהשיאה לתלמיד חכם, מעניק חיים, כל שכן, כאשר ממשיך בסיועו לחכם בכל עת, שתגדל מנת החיים שלו באופן נפלא ביותר.
"והנה הגר"א בפירושו לשיר השירים (פרק א פסוק ב) על הפסוק, ישקני מנשיקות פיהו כתב, ששתי הדברות הראשונות אנכי ה', ולא יהיה לך אלהים אחרים, וגו', שנאמרו בלשון המדבר, כי הן נאמרו על ידי הקדוש ברוך הוא לכל ישראל. משאין כן שאר הדברות, שמדברות בלשון משה רבינו המצוה את העם. אותן שתי דברות כוללות כל התורה, אנכי שהיא מצות עשה כוללת כל מצות עשה בתורה. ולא יהיה שהיא מצות לא תעשה כוללת כל מצות לא תעשה."
וזה שאמרו במדרש רבה:
"בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא אנכי נתקעה התורה בלבם. ובשעה שאמר לא יהיה לך נעקר יצר הרע מלבם. כלומר נתקעה התורה בלבם מצד מצות עשה ונעקר יצר הרע מלבם מצד מצות לא תעשה. וכן מצות עשה כלולים באות ו וכל מצות לא תעשה כלולים באות ה. ולכן ה משמש לנקבה, שחייבת בעיקר במצות לא תעשה. ואילו ו משמשת לזכר, לו, לה, אותו, אותה, ובה כלולים כל מצות עשה.
זה שאמר הכתוב ישקני מנשיקות לשון רבים, כמו שנושק הבעל לחשוקתו, אחת, מפני שמתחברת עמו, והשניה, שאינה מתחברת עם אחרים. אנכי הוא התחברות עם הקדוש ברוך הוא, לא יהיה לך הוא מניעת החיבור עם אחרים. מנשיקות פיהו, לא נאמר פיו, או פה אלא פיהו, שרומז לה ולו הנזכרים. והתחיל ב־ה שהיא חמשה חומשי תורה ואילו ה־ו הם ששה סדרי משנה, והם החתן והכלה. וזהו שכתב רש"י, כחתן אל כלה". עכ"ד.
דהיינו תורה שבכתב, שהיא קבועה לפי מספר אותיותיה ואין להותיר או לחסר ממנה. שבזה יש דמיון לאשה, כפי שנתבאר לעיל, שמהותה הקדושה הטבעית שניתנה מאת הקדוש ברוך הוא. לעומת, תורה שבעל פה, שהיא ששה סדרי משנה, שהיא כללים שהתורה נדרשת בהם והדבר מסור לחכמי ישראל, ואין לך אלא סנהדרין שבימיך. ואף על פי שכאשר יש מחלוקת בין חכמי התורה, אמרינן אלו ואלו דברי אלהים חיים, בכל זאת ההלכה למעשה נקבעת לפי דעת הרוב. נמצא, שהחכמים הם שקובעים מה פירוש התורה למעשה, ועל פיהם יש לנהוג. לאמור, בזה באה לידי ביטוי קדושת ישראל הבאה על ידי מעשיהם, יותר ממה שיש בהם באופן טבעי, ולכן זה מקביל לאיש. (ואף על פי שבמאמר חתן וכלה, הבאנו מבעל התניא שאיש דומה לתורה שבכתב ואשה לתורה שבעל פה, עיין שם טעם הדבר. אין סתירה בין הדברים, כי בכל דבר יש כמה צדדים, כמובן למעיין).
נמצא, שכאשר הקשר שנוצר בין חתן וכלה הוא המשך לשורש הדברים, שהם קישור הקדושה הטבעית שבעולם עם הקדושה הניקנית על ידי מעשה האדם, ושהם חיבור תורה שבכתב עם תורה שבעל פה, יש בבית חדש זה שלמות. זה שאמרו חכמים (סוטה יז, א) שהחיבור בין איש ואשה הוא שם ה', שהיא היוד באיש ו־ה באשה, ולכן ציותה תורה, שלפני שישא אדם אישה יקדשנה תחילה. לא כמו אצל אומות העולם שיש להם בעולת בעל בלבד. (רמב"ם תחילת הלכות אישות). כי הקשר ביניהם מבוסס על קשר גופני, שהוא נוצר על ידי הסכמת האישה ללכת לביתו של האיש ולחיות עמו. וכך גם אפשר לבטל את הקשר הזה, על ידי החלטת אחד הצדדים, שאינו רוצה בקשר מכאן ואילך. משאין כן אצל ישראל, שיש לקדש האישה, דבר הנעשה על ידי דיבור ומעשה, והקשר ניתק רק על יד גט שהוא כתיבת רצון הבעל לגרש את האישה. וכבר הסביר רבנו בחיי בפרשת כי תצא, בעניין וכתב לה ספר כריתות, שבאותיות יש קדושה ובהן נברא העולם, ולכן בהן ניתן לגרש האישה. ולדברנו מובן הדבר היטב, כי אין די במעשה כדי לבטל הקדושה שנוצרה עקב הקידושין והנישואין.
מכאן נבין מה שאמרו במסכת ברכות (ו, ב) כל המשמח חתן וכלה, כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים. כי בנין ירושלים היא השראת השכינה בישראל וגם חתן וכלה כך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
