ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- האשה ביהדות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
מכאן נבין ההבדל בין איש לאשה, שהאשה מייצגת ומהווה את הקדושה הטבעית שבעולם, ולפיכך בת ישראל גם אם נתעברה מגוי ולדה יהיה יהודי. לעומת גויה שנתעברה מישראל שוולדה גוי. לפיכך אשה מברכת שעשני כרצונו לומר שרצון ה' תמיד טבוע במהות האשה ואינו משתנה. כי כפי שבהמה שנבראה כזאת, אינה יכולה להפך לאדם, כך האשה, למרות כל מעשיה אפילו הרעים ביותר, לא תשתנה מהותה הפנימית, שהיא הקדושה הטבעית הנמצאת באדם, אותה תנחיל לצאצאיה אחריה. לא כן האיש שכמובן יש בו קדושת ישראל שבאה לו מאמו, ואינו יכול להשליכה מעליו בשום אופן, אך זהו רק הבסיס עליו ניבנת אישיותו ומהותו של האיש, שהיא, הגדלת הקדושה והוספה עליה על ידי לימוד תורה וקיום המצות, שזו נוצרת על ידי מעשיו של האדם עצמו, והיא תלויה באיכות מעשים אלו. ולכן איש מברך שלא עשני אשה דהיינו, שהקדוש ברוך הוא נתן לו את האפשרות להוסיף קדושה על קדושתו הטבעית עד אין קץ, על ידי ריבוי המצות שנתחייב בהן יותר מאשה.
גם האשה יכולה להנות מעולמו של האיש על ידי שתסייע בידו, מעצם הולדת הולדות בעולם, ולאחר שהם נמצאים, היא עוזרת להם בסיפוק צורכיהם כדי שיהיו פנויים לעבודת ה', עזרה לבעלה ועזרה לילדיה. כמו שאמרו במסכת ברכות (יז, א) נשים במה הן זוכות, בזה שעוזרות לבעליהן וילדיהן ללמוד תורה. וכבר ביארנו בעזרת השם יתברך, שלמרות שיש לנשים מצות רבות, ומדוע שאלו בגמ' במה הן זוכות. אלא כפי שנתבאר במסכת כתובות (קיא, ב) שרק מי שיש בו טל תורה חי לתחיית המתים. כלומר, חיי נצח נובעים מקשר ללימוד תורה, ולכך מי שאין לו תורה אינו חי, ואף על פי שקיים מצות אחרות בתורה. ואם כן, נשים שמקיימות מצות רבות אך אינן מְצֻווֹת ללמוד תורה, במה הן זוכות לחיות. על כך באה התשובה, שקשר הנובע מסיוע לתורה נחשב כלימוד תורה, ואף הוא מקנה חיים לעושהו. וכן אמרו (בכתובות שם), עמי הארץ, שאינם לומדים תורה יכולים לזכות לחיים על ידי שיהיה להם קשר עם תלמיד חכם, כגון, משיא בתו לתלמיד חכם, עושה פרקמטיא לתלמיד חכם והמהנה תלמיד חכם מנכסיו, מעלה עליו הכתוב כמי שמדבק בשכינה, וזוכה לחיים. ובודאי כוונת הגמרא שכל אחד מאלה נחשב לקשר לתלמיד חכם, ואף משיא בתו לתלמיד חכם ואף על פי שלא הנהו הנאה אחרת, די בה להחשב מדבק בשכינה שזוכה בעטיה לחיים. למדנו, שאפילו קשר בעבר, שהוליד את הבת וטיפל בה, עד שהשיאה לתלמיד חכם, מעניק חיים, כל שכן, כאשר ממשיך בסיועו לחכם בכל עת, שתגדל מנת החיים שלו באופן נפלא ביותר.
"והנה הגר"א בפירושו לשיר השירים (פרק א פסוק ב) על הפסוק, ישקני מנשיקות פיהו כתב, ששתי הדברות הראשונות אנכי ה', ולא יהיה לך אלהים אחרים, וגו', שנאמרו בלשון המדבר, כי הן נאמרו על ידי הקדוש ברוך הוא לכל ישראל. משאין כן שאר הדברות, שמדברות בלשון משה רבינו המצוה את העם. אותן שתי דברות כוללות כל התורה, אנכי שהיא מצות עשה כוללת כל מצות עשה בתורה. ולא יהיה שהיא מצות לא תעשה כוללת כל מצות לא תעשה."
וזה שאמרו במדרש רבה:
"בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא אנכי נתקעה התורה בלבם. ובשעה שאמר לא יהיה לך נעקר יצר הרע מלבם. כלומר נתקעה התורה בלבם מצד מצות עשה ונעקר יצר הרע מלבם מצד מצות לא תעשה. וכן מצות עשה כלולים באות ו וכל מצות לא תעשה כלולים באות ה. ולכן ה משמש לנקבה, שחייבת בעיקר במצות לא תעשה. ואילו ו משמשת לזכר, לו, לה, אותו, אותה, ובה כלולים כל מצות עשה.
זה שאמר הכתוב ישקני מנשיקות לשון רבים, כמו שנושק הבעל לחשוקתו, אחת, מפני שמתחברת עמו, והשניה, שאינה מתחברת עם אחרים. אנכי הוא התחברות עם הקדוש ברוך הוא, לא יהיה לך הוא מניעת החיבור עם אחרים. מנשיקות פיהו, לא נאמר פיו, או פה אלא פיהו, שרומז לה ולו הנזכרים. והתחיל ב־ה שהיא חמשה חומשי תורה ואילו ה־ו הם ששה סדרי משנה, והם החתן והכלה. וזהו שכתב רש"י, כחתן אל כלה". עכ"ד.
דהיינו תורה שבכתב, שהיא קבועה לפי מספר אותיותיה ואין להותיר או לחסר ממנה. שבזה יש דמיון לאשה, כפי שנתבאר לעיל, שמהותה הקדושה הטבעית שניתנה מאת הקדוש ברוך הוא. לעומת, תורה שבעל פה, שהיא ששה סדרי משנה, שהיא כללים שהתורה נדרשת בהם והדבר מסור לחכמי ישראל, ואין לך אלא סנהדרין שבימיך. ואף על פי שכאשר יש מחלוקת בין חכמי התורה, אמרינן אלו ואלו דברי אלהים חיים, בכל זאת ההלכה למעשה נקבעת לפי דעת הרוב. נמצא, שהחכמים הם שקובעים מה פירוש התורה למעשה, ועל פיהם יש לנהוג. לאמור, בזה באה לידי ביטוי קדושת ישראל הבאה על ידי מעשיהם, יותר ממה שיש בהם באופן טבעי, ולכן זה מקביל לאיש. (ואף על פי שבמאמר חתן וכלה, הבאנו מבעל התניא שאיש דומה לתורה שבכתב ואשה לתורה שבעל פה, עיין שם טעם הדבר. אין סתירה בין הדברים, כי בכל דבר יש כמה צדדים, כמובן למעיין).
נמצא, שכאשר הקשר שנוצר בין חתן וכלה הוא המשך לשורש הדברים, שהם קישור הקדושה הטבעית שבעולם עם הקדושה הניקנית על ידי מעשה האדם, ושהם חיבור תורה שבכתב עם תורה שבעל פה, יש בבית חדש זה שלמות. זה שאמרו חכמים (סוטה יז, א) שהחיבור בין איש ואשה הוא שם ה', שהיא היוד באיש ו־ה באשה, ולכן ציותה תורה, שלפני שישא אדם אישה יקדשנה תחילה. לא כמו אצל אומות העולם שיש להם בעולת בעל בלבד. (רמב"ם תחילת הלכות אישות). כי הקשר ביניהם מבוסס על קשר גופני, שהוא נוצר על ידי הסכמת האישה ללכת לביתו של האיש ולחיות עמו. וכך גם אפשר לבטל את הקשר הזה, על ידי החלטת אחד הצדדים, שאינו רוצה בקשר מכאן ואילך. משאין כן אצל ישראל, שיש לקדש האישה, דבר הנעשה על ידי דיבור ומעשה, והקשר ניתק רק על יד גט שהוא כתיבת רצון הבעל לגרש את האישה. וכבר הסביר רבנו בחיי בפרשת כי תצא, בעניין וכתב לה ספר כריתות, שבאותיות יש קדושה ובהן נברא העולם, ולכן בהן ניתן לגרש האישה. ולדברנו מובן הדבר היטב, כי אין די במעשה כדי לבטל הקדושה שנוצרה עקב הקידושין והנישואין.
מכאן נבין מה שאמרו במסכת ברכות (ו, ב) כל המשמח חתן וכלה, כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים. כי בנין ירושלים היא השראת השכינה בישראל וגם חתן וכלה כך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
