ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- האשה ביהדות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
וכן האב, שהטיפה היוצאת ממנו, מכילה בכוח את כל אברי האדם וכאשר היא נקלטת ברחם האישה מתפתח העובר ויוצא לפועל ברמ"ח אבריו ושסה גידיו. נמצא שכוח האיש בא לידי ביטוי על ידי האישה. ולכן הפסוק מדמה את התורה שבכתב, למוסר האב, ואת התורה שבעל פה לתורת האם. וזה שאמר הכתוב אשת חיל עטרת בעלה התורה שבעל פה היא הכתר של התורה שבכתב כשם שאישה היא הכתר של בעלה. כי כתר הוא עדות על מלכות, ומלך אינו לעצמו, אלא, כאשר ישנם פרטים באה לידי ביטוי המלכות. ע"כ.
לפי זה נבין את דברי הגמרא (יבמות סג, א), דגרסינן התם:
אמר ר' אלעזר מאי דכתיב (בראשית ב, יח), אֶעֱשֶׂה־לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ זכה עוזרתו לא זכה כנגדו. אשכחיה רבי יוסי לאליהו, אמר ליה, כתיב, אֶעֱשֶׂה־לּוֹ עֵזֶר, במה אישה עוזרתו לאדם. אמר לו, אדם מביא חיטין, חיטין כוסס? פשתן, פשתן לובש? לא נמצאת מאירה עיניו ומעמידתו על רגליו.
שיש לשאול, וכי רבי יוסי לא ידע שהאישה טוחנת את החיטים ומכינה את מאכלו של האיש, או שהיא טווה את הפשתן ואורגת לו בגדים, וכבר שנינו במסכת כתובות (נט, ב) אלו מלאכות שאישה עושה לבעלה, טוחנת ואופה ומכבסת ומבשלת וכו', ועושה בצמר, וכו'. ועוד, מהי הכוונה, מאירה עיניו ומהו מעמידתו על רגליו.
אכן, לאמור לעיל אפשר להסביר, שבודאי ר' יוסי ידע שאישה עוזרת לאיש, מפני שיש חילוק עבודה ביניהם, האיש דואג לפרנסתה ולכל צרכיה והיא כנגד זה עושה לו את צרכיו. וכשם שפועל שעובד אצל בעל הבית ומקבל שכר על עבודתו אינו נחשב עוזר לבעל הבית, כי אם עובד לפרנסתו, כך היחסים שבין האיש והאישה. ועל כך השיבו אליהו, שהאיש מביא את חומר הגלם והאישה מפתחת אותו עד שהוא ראוי לשימוש. נמצא שהאיש פועל בהתאם למהות עניינו בבריאה, והאישה משלימה את מעשיו, לפי מהות הוייתה, שכך כוונת הבורא שגם האיש וגם האישה ישלימו זו את זה ועל ידי כך האישה שותפה במעשיו הטובים של הבעל. (ומה שהאיש זן את האישה ומספק את מחסורה אינו תשלום על מעשיה, אלא אישה שממלאת את תפקידה מגיעה לה פרס מבית המלך, מלכו של עולם, ולפיכך גם אם אינה יכולה למלא את המוטל עליה חייב האיש בפרנסתה).
והנה פעולותיו של האיש מתחלקות לשימור שלמותו הגופנית, וקידומו מבחינה שכלית רוחנית. מעמידתו על רגליו, מציין את הדאגה לשלמותו הגופנית ומילוי צרכיו החומריים. כמו שאמרו (פסחים קיט, א) כל היקום אשר ברגליהם אמר ר' אלעזר, זה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו. למה נקרא שמן של הצאן עשתרות, שמעשירות את בעליהן ומעמידתן על רגליהם. כלומר, העשירות שנותנת לאדם את האפשרות למלא את צרכיו הגופניים, נקראת מעמידתו על רגליו, שכן הרגלים מעמידות את הגוף כולו.
ואילו הביטוי מאירה את עיניו מציין את כוח התורה לו זוכה האדם, שכך אמרו חכמים, (תורת כהנים, על ויקרא, פרק ד, פסוק יג.) עיני הקהל אלו סנהדרין שהם מורי התורה בישראל ומלמדים את העם את הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון. כך האישה במעשיה, מצד אחד, מכינה את לבושו של האדם, ובאופן יותר פנימי, גוף האדם הוא הלבוש של נשמתו, שזה העזר לעניינים החומריים להם זקוק האדם. ומאידך היא מכינה את החיטין, שכבר אמרו חכמים (מסכת סנהדרין ע, ב) שחיטין מחכימות את האדם, ואין תינוק מדבר עד שהוא אוכל לחם חיטין. כלומר, המיוחד במין האדם הם ישראל, שניתנה להם התורה, שהיא החכמה האלהית, והאישה במעשיה מאפשרת לאדם למצוות את עצמו ולמלא את תפקידו כפי שיעד לו בורא עולם.
ללמדנו שאין האיש והאישה פועלים במישורים שונים וכל אחד עושה את מלאכתו בדבר אחר, אלא שניהם עובדים במשותף בדבר אחד, זה מצד זה וזו מהצד השני. וזוהי השלמות של הבריאה שדברים הנראים סותרים זה את זה, דוקא מהווים חטיבה אחת לעבודת ה' בעולם. ובזה נבין פַּן נוסף מדוע האישה היא עטרת בעלה, שכמו מלך שנתיניו מעלים לו מס כדי שיוכל לחיות את חייו ועל ידי כך למלא את תפקידו, כך האדם שהוא מלך הבריאה יכול למלא את תפקידו המלכותי שהוא למוד תורה וקיום מצוותיה על ידי עזרתה של האישה. וזו גם הסיבה שתורה שבעל פה עושה את התורה שבכתב למלך, כי היא מלמדת את האדם את מצוות התורה באמת, והרי על ידי קיום התורה ומצוותיה באה לידי ביטוי מלכותו של הקדוש ברוך הוא בעולם.
ומכאן יבואר בגוון נוסף, מדוע הברכה הראשונה שמברכים בשבע ברכות היא ברכת שהכל ברא לכבודו, (ע' רש"י כתובות ח, א). שכאמור איש ואישה הבאים בברית הנישואים מהווים חטיבה אחת להוצאה לפועל של קיום תורה ומצוותיה בצורה שלמה יותר, והרי כשברא הקדוש ברוך הוא את עולמו לכבודו בראו אף עשאו (ישעיהו מג, ז), לפיכך כאשר זוג נישאים כדי להוציא לפועל משימה זו, ושאת זה באה הברכה להדגיש, הרי מובטח להם, קיום המשך הנאמר בברכות הנישואין, שתשרה השמחה בביתם ותהיה סיפק בידם, כשמחך יצירך בגן עדן מקדם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
