ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- האשה ביהדות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
חלילה, צריך לדעת את השיח של חכמים, את הקוד שדיברו בו חכמים ולא לחשוב שאם כבר אמרו 'נשים דעתן קלה' אז הן פחות רוחניות, פחות דעתניות, לחלוטין לא.
דרכם של חכמי ישראל לחדד הבדלים בין בני אדם, בין זכרים, בין נקבות, בין שבטים בין משפחות. שהרי ידוע שיש הבדלים תרבותיים, מנטליים, פיזיולוגיים ועוד.
דרכם של חז"ל שמחדדים את ההבדלים בסגנון מושחז וזה מבחינה דידקטית חינוכית כדי לעורר את ההפרייה המחשבתית ולא משום שהכוונה היא בדיוק כמשתמע מאותו נוסח.
ראו כיצד חז"ל משבחים מאוד את הרפואה. שמואל מגדולי האמוראים היה רופא. הרמב"ם היה רופא. ראו ברפואה מצווה גדולה מאוד. ראו ברופאים שלוחי דרחמנא, מצילי חיים. אף על פי כן, בלשון מאוד מושחזת אמרו חז"ל 'טוב שברופאים לגיהנום'. הם לא מתכוונים שמקצוע הרפואה רע, ואין להתעסק בו. אלא כוונתם לגרות את השומעים להיבטים מסויימים שחייבים ליתן את הדעת עליהם. מאחר והרופאים הם מצילי חיים, ובידם חיים ומוות, חס ושלום אם יתרשלו או ישגו, עלולים הם לגרום למותו של אדם. וזוהי דרך הביטוי של חז"ל דידקטית מתגרה.
לאישה עולם פנימי ריגשי עשיר
לכן על דרך זו אמרו חז"ל 'נשים דעתן קלות עליהם'. כדי להראות לפעמים את עוצמת הרגש שיש בעולמה הנפשי הפנימי של האישה.
יש לה עולם רגשי עשיר יותר, עוצמתי יותר מאשר הגבר. לא שאין גברים רגשניים. לא שכל הנשים רגשניות. אבל בד"כ בחתך כללי אצל האישה הרגשות תופסות מקום משמעותי. לכן אין הכוונה שהן חסרות דעה. אלא יש והרגש גובר על הדעה. והראיה שאמרו חז"ל 'בינה יתרה ניתנה לנשים'. אפילו אברהם אבינו נצטווה בנבואה "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה". לכן אנו מוצאים סיפורים על גדולי ישראל שכשהיו מציעים להם הצעות אמרו אני רוצה להימלך באישתי. כי הם הלכו בדרכו של אברהם.
אז למה יש פחות מצוות לנשים? הם פחות רוחניות?
האישה אינה מצווה בהרבה מצוות, משום שהמצוות לפי תורת ישראל הם אמצעים לריסון היצרים. והגבר ביהדות מזוהה כיצרי יותר מאשר האישה. ז"א התורה מתייחסת לאישה כיותר מתונה, יותר מאופקת, כפחות ייצרית ולכן אינה זקוקה להרבה מצוות אשר ירסנו את היצרים שלה.
משל למה הדבר דומה? בשני בני אדם שהלכו לרופא, בגלל מחלת השפעת. לפלוני הרופא נתן אנטיביוטיקות חריפות ביותר, ולפלמוני הוא נתן אנטיביוטיקות קלות יותר, מעטות יותר. כי לפי הנתונים של פלוני הוא זקוק לעוצמה יותר מדבירה, ולפי הנתונים של פלמוני הוא לא זקוק לעוצמה הזו. ולא יוכל האדם לומר, למה אותי אתה מקפח ונותן לי פחות כדורי אנטיביוטיקה, או אנטיביוטיקה פחותים ולזה אתה נותן יותר, כי זו דרך הריפוי. מאחר וכך התורה ציוותה את האיש, הוא מקדש אישה ולא האישה, כי היא פחות ייצרית, הוא הייצרי. הוא נצטווה בפריה ורביה, היא לא נצוותה. והחתם סופר אומר, אין התורה מצווה אדם להחריב את גופו, שהרי הריון ולידה זה לא דבר פשוט.
חכמים אינם מתייחסים אל החובה לקיים מצוות כמדד ביחס למעמדו של האדם. הרי הם עצמם אומרים שהאישה זוכה בחיי העולם הבא במה שהיא מאפשרת לאיש ולילדים להיות בעולם התורה, בעבודת ה' יתברך, ולעדן את עצמם בלימוד ועבודת המידות.
מתוך נסיוני בעולם ההוראה ראיתי שמי שהיו מובילות יותר ברצינות, בשקידה, בחריצות, בהישגים, בלימודים, בבחינות, בציונים היו התלמידות לא התלמידים, זוהי מציאות. זה לא אומר שהסטטיסטיקה שלי היא סטטיסטיקה לכולם, אבל זה מדבר בעד עצמו.
הנסיונות לחשוב שכאילו מדברי חז"ל אלו וכיוצא בהם ניתן לקבוע סטנדרטים מי יותר גבוה מבחינה רוחנית. מי יותר נמוך מבחינה רוחנית, זוהי פשוט טעות.
אז למה יש רבנים שאומרים שהיא פחות רוחנית?
לא שמעתי את מי שאמר ואינני מכיר את מי שאמר, אבל בין כך ובין כך, על כגון זה נאמר במשנה "חכמים היזהרו בדבריכם שמא תחובו חובת גלות". במיוחד בעולם התקשורתי שלנו. שגם אם אתה טועה ואומר דבר טעות, זה נותן כלים לאותם אשר יש להם מגמה לנגח את התורה והכל בשיטה של חיתוך של דברים או התנסחויות שלא היו צריכים להיאמר, אם באמת נאמרו כפי שנאמרו בתקשורת.
לכן נקוט לעצמך כלל, בלימוד יהדות כמו במדע צריך לשבת וללמוד את הדברים לעומקם לפני שמסיקים מסקנות.
הרב רצון ערוסי
רב העיר קרית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, נחשב לממשיך דרכו של הרב יוסף קאפח, מראשי הרבנים ואנשי האקדמיה העוסקים בחקר המשפט העברי ובהנחלתו, יו"ר "הליכות עם ישראל" - תנועה המקרבת ליהדות.
הכנס השנתי למורשת הרב קאפח תשע"א שימור מורשת אבות במשנת מארי זצ"ל
מתוך הכנס השנתי למורשת הרב קאפח - תשע"א
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
