ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- ארבע כוסות
חודש לאחר היום שיש בו את מצוות המשתה, שוב אנו חוזרים ליין. וכמו אז, גם בחג החירות יש מימד של "נכנס יין יצא סוד". כששותים ארבע כוסות יין, משהו משתחרר...
אבל לפני שניתן טעמים חדשים לארבע כוסות פרי הגפן, נתבונן במה שאמרו לנו חז"ל (בירושלמי), שארבע הכוסות כנגד ארבע לשונות של גאולה.
מהן ארבע לשונות הגאולה? אומרת התורה: "לכן אמור לבני ישראל אני ה', והוצאתי אתכם – מתחת סבלות מצרים, והצלתי אתכם – מעבודתם, וגאלתי אתכם – בזרוע נטויה ובשפטים גדולים. ולקחתי אתכם – לי לעם והייתי לכם לאלוקים, וידעתם כי אני ה' אלוקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים 1 . והבאתי אתכם – אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אותה לכם מורשה אני ה'" 2 .
הלשון החמישית, "והבאתי", נמצאת במצב ביניים: מצד אחד ניתן לראות שהפסוקים פותחים ב"אני ה'" ובכך הם גם חותמים – כשגם הלשון החמישית נמצאת בתווך, ומאידך – אי אפשר להתעלם מכך שתקנו לשתות ארבע כוסות ולא חמש, וכן בפסוקים עצמם, לאחר ארבע הלשונות הראשונות ישנה סוג של סיומת – "וידעתם כי אני ה' אלוקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים". לאחר ארבעת שלבי הגאולה הראשונים נגיע למצב שבו נדע שה' הוא זה שהוציא אותנו. לאחר מכן ה' יביא אותנו לארצו 3 .
מה משמעות כל אחת מהלשונות? הפסוק אומר: " והוצאתי אתכם – מתחת סבלות מצרים,
והצלתי אתכם – מעבודתם,
וגאלתי אתכם – בזרוע נטויה ובשפטים גדולים.
ולקחתי אתכם – לי לעם והייתי לכם לאלוקים".
אם נתבונן במהלך ליל הסדר, נוכל לראות שכל אחת מהכוסות נאמרת על קטע אחר: הקידוש, ההגדה ("מגיד"), ברכת המזון וההלל.
אם נקביל כל קטע ללשון הגאולה שכנגדו, נקבל שהקידוש הינו שבח והודאה על ההוצאה מתחת סבלות מצרים, ההגדה – על ההצלה מעבודת מצרים, ברכת המזון – על הגאולה בזרוע נטויה ובשפטים גדולים וההלל – על הלקיחה להיות עם לה'.
נסביר את הדברים בעזרת ה':
סבלות מצרים הינם הדוחק והקושי, הלחץ של מצרים שליווה את העבודה. אפשר לעבוד את מצרים בלי לסבול.
הדוחק מקשה מאוד על הגוף, והוא גם מעצים את ההשפלה שבעבדות.
בקידוש אנו משבחים את ה' ומודים לו על שבחר בנו ונתן לנו את מועדיו לשמוח בהם. הבחירה בנו והנתינה לנו את המועדים היא כנגד העצמת תחושת השפלות שהיתה, וכן השמחה במועדים היא כנגד הקושי הגופני הגדול שהיה.
ההצלה מהעבודה היא שלב נוסף. אנו כבר לא עובדים עבור מצרים, לא הם מטרת חיינו. יש לנו חיים משלנו. אנו חירותיים.
כל ההגדה מספרת את סיפור היציאה מאותה עבדות. גם היכולת לשבת ולדבר בנחת על מה שאירע, ולא למהר כדי לשוב ולעבוד אחר כך, היא חלק מאותה חירות.
הגאולה בזרוע נטויה ובשפטים גדולים הבהירה קבל עם ועולם מי בעל הבית של העולם. מי מנהל את מערכת הטבע ואת העולם האנושי במקביל. כנגד זה ברכת המזון, ההודאה לה' על הלחם (והמצה) שאנו אוכלים. עיקר מזוננו, כל יכולת הקיום שלנו, ניתנת לנו מאת ה' בחסד גמור בכל שעה ושעה. הוא הדואג לגשם, לזרעים, לצמיחה, להתפתחות, לשמירה על כל היבול ולעיכולו ובנייתו את הגוף.
הלקיחה שלנו להיות לעם לה' המנהל את העולם היא השלב הרביעי. כנגד זה ההלל. "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו" 4 . תפקידנו עלי אדמות הוא להלל את ה'. ואין הכוונה רק לשבח אותו בפינו, אלא לחיות חיים כאלה שכל כולם מספרים הלל ושבח ליוצר ואבי העם הזה, כמו יצירת פאר שבעצם היותה היא משוררת שיר הלל ליוצרה. תפקידנו כעם ה' ונציגו בעולם הוא לספר לעולם מיהו ה' – דרך כל אומר החיים שלנו, מהמערכות הציבוריות שלנו הבנויות על טהרת הקודש ועד למעשים הקטנים היומיומיים של כל פרט ופרט מאותו עם קדוש.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








