ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- ארבע כוסות
חודש לאחר היום שיש בו את מצוות המשתה, שוב אנו חוזרים ליין. וכמו אז, גם בחג החירות יש מימד של "נכנס יין יצא סוד". כששותים ארבע כוסות יין, משהו משתחרר...
אבל לפני שניתן טעמים חדשים לארבע כוסות פרי הגפן, נתבונן במה שאמרו לנו חז"ל (בירושלמי), שארבע הכוסות כנגד ארבע לשונות של גאולה.
מהן ארבע לשונות הגאולה? אומרת התורה: "לכן אמור לבני ישראל אני ה', והוצאתי אתכם – מתחת סבלות מצרים, והצלתי אתכם – מעבודתם, וגאלתי אתכם – בזרוע נטויה ובשפטים גדולים. ולקחתי אתכם – לי לעם והייתי לכם לאלוקים, וידעתם כי אני ה' אלוקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים 1 . והבאתי אתכם – אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אותה לכם מורשה אני ה'" 2 .
הלשון החמישית, "והבאתי", נמצאת במצב ביניים: מצד אחד ניתן לראות שהפסוקים פותחים ב"אני ה'" ובכך הם גם חותמים – כשגם הלשון החמישית נמצאת בתווך, ומאידך – אי אפשר להתעלם מכך שתקנו לשתות ארבע כוסות ולא חמש, וכן בפסוקים עצמם, לאחר ארבע הלשונות הראשונות ישנה סוג של סיומת – "וידעתם כי אני ה' אלוקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים". לאחר ארבעת שלבי הגאולה הראשונים נגיע למצב שבו נדע שה' הוא זה שהוציא אותנו. לאחר מכן ה' יביא אותנו לארצו 3 .
מה משמעות כל אחת מהלשונות? הפסוק אומר: " והוצאתי אתכם – מתחת סבלות מצרים,
והצלתי אתכם – מעבודתם,
וגאלתי אתכם – בזרוע נטויה ובשפטים גדולים.
ולקחתי אתכם – לי לעם והייתי לכם לאלוקים".
אם נתבונן במהלך ליל הסדר, נוכל לראות שכל אחת מהכוסות נאמרת על קטע אחר: הקידוש, ההגדה ("מגיד"), ברכת המזון וההלל.
אם נקביל כל קטע ללשון הגאולה שכנגדו, נקבל שהקידוש הינו שבח והודאה על ההוצאה מתחת סבלות מצרים, ההגדה – על ההצלה מעבודת מצרים, ברכת המזון – על הגאולה בזרוע נטויה ובשפטים גדולים וההלל – על הלקיחה להיות עם לה'.
נסביר את הדברים בעזרת ה':
סבלות מצרים הינם הדוחק והקושי, הלחץ של מצרים שליווה את העבודה. אפשר לעבוד את מצרים בלי לסבול.
הדוחק מקשה מאוד על הגוף, והוא גם מעצים את ההשפלה שבעבדות.
בקידוש אנו משבחים את ה' ומודים לו על שבחר בנו ונתן לנו את מועדיו לשמוח בהם. הבחירה בנו והנתינה לנו את המועדים היא כנגד העצמת תחושת השפלות שהיתה, וכן השמחה במועדים היא כנגד הקושי הגופני הגדול שהיה.
ההצלה מהעבודה היא שלב נוסף. אנו כבר לא עובדים עבור מצרים, לא הם מטרת חיינו. יש לנו חיים משלנו. אנו חירותיים.
כל ההגדה מספרת את סיפור היציאה מאותה עבדות. גם היכולת לשבת ולדבר בנחת על מה שאירע, ולא למהר כדי לשוב ולעבוד אחר כך, היא חלק מאותה חירות.
הגאולה בזרוע נטויה ובשפטים גדולים הבהירה קבל עם ועולם מי בעל הבית של העולם. מי מנהל את מערכת הטבע ואת העולם האנושי במקביל. כנגד זה ברכת המזון, ההודאה לה' על הלחם (והמצה) שאנו אוכלים. עיקר מזוננו, כל יכולת הקיום שלנו, ניתנת לנו מאת ה' בחסד גמור בכל שעה ושעה. הוא הדואג לגשם, לזרעים, לצמיחה, להתפתחות, לשמירה על כל היבול ולעיכולו ובנייתו את הגוף.
הלקיחה שלנו להיות לעם לה' המנהל את העולם היא השלב הרביעי. כנגד זה ההלל. "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו" 4 . תפקידנו עלי אדמות הוא להלל את ה'. ואין הכוונה רק לשבח אותו בפינו, אלא לחיות חיים כאלה שכל כולם מספרים הלל ושבח ליוצר ואבי העם הזה, כמו יצירת פאר שבעצם היותה היא משוררת שיר הלל ליוצרה. תפקידנו כעם ה' ונציגו בעולם הוא לספר לעולם מיהו ה' – דרך כל אומר החיים שלנו, מהמערכות הציבוריות שלנו הבנויות על טהרת הקודש ועד למעשים הקטנים היומיומיים של כל פרט ופרט מאותו עם קדוש.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.









