ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
"ביער גדול וגבוה בין שדרות שקמה
בית קטן קבוע משנות קדם הוקמה,
ואחד קדוש ונורא מתבודד לו שמה
ועוסק בקדושה ובטהרה בתורת ה' תמימה.
ויעמול בתיקון המידות וירדפם עד חרמה...
ועל בטחונו בקונו הנפלאה והרוממה
נתן ליבו ועינו מימים ימימה...
ובאחד הלילות וזה שעות כמה
לומד הצדיק בהתפעלות בהשתפכות הנשמה,
ושעה אחר שעה חולפת ונעלמה
והנר דולק בדומיה עדי שמנו נשלמה.
והצדיק אביר תקוותו ובטחונו בקונו עצומה
להיות אור בביתו, היפלא מה' מאומה?
הנר אך כבה, ואיש נכנס פנימה
ונר הניח בענווה, ויעלם האיש פתאומה. (בית אימי, עמ' 145).
הצדיק שבשיר זה הוא רבי יוסף יוזל הורביץ, 'הסבא מנובהרדוק', מגדולי תנועת המוסר (יום ההילולא שלו – יז' כסלו). השיר מתאר מעשה שאירע לסבא, שישב פעם והגה בתורה לאור הנר לבדו בלב היער. כשהנר עמד לכבות, בטח הסבא בה' שהבעיה תיפתר, ואכן, לפתע, נפתחה הדלת ואיש הניח לפניו נר, ונעלם.
סיפור זה מייצג גם את הדרך הייחודית שסלל הסבא מנובהרדוק בתנועת המוסר. הסבא סבר, שבתוך האדם מתקיים מאבק בין השכל ובין הרצון של יצר הרע. מצד הטבע הפשוט, יצר הרע חזק יותר, ולכן הדרך היחידה להתמודד איתו היא לעשות מעשים שיגרמו לביטול הרצון. נובהרדוק דגלה בסדרת פעולות של 'שבירת המידות', שהידועות שבהן הן פעולות ההשפלה העצמית הפומבית.
כחלק מהעניין, נהגו תלמידי נובהרדוק להתבודד ביערות על מנת להתעמק במחשבות מוסר וכדי לקנות את מידת הביטחון. והנה בסיפור, הסבא מתבודד ביער מתוך ביטחון בה', וה' מספק את צרכיו מחוץ לגדר הטבע.
לפי דרך זו, ביטחון בה' משמעותו למעט בהשתדלות המעשית, ולהאמין בה' שישלח את צרכינו בין בדרך הטבע ובין בדרך נס. ואכן, מי שיאמין בה' בכל מאודו שה' ישלח לו את צרכיו, יזכה לקבל את צרכיו אף בדרך נס.
אכן, יש שיטה כזו בענייני ביטחון בה', אך רבים חולקים עליה. החזון איש בספר 'אמונה וביטחון' סובר שאי אפשר להאמין בה' שוודאי ישלח לי את העניין שאותו אני מבקש. הרי ה' מעולם לא הבטיח לאדם, שהוא ישלח לו נר, לדוגמא, אם כן כיצד יתכן לומר שעל האדם לבטוח בה' שישלח לו נר. להיפך, לפי החזון איש, על האדם לעשות השתדלות בדרך הטבע, ולבטוח בה' שוודאי ינהיג אותו בדרך הטובה לו. לא בטוח שלאדם יהיה נר, אך וודאי שאם אין לו נר זה לטובתו, כדברי רבי עקיבא – 'כל מה שה' עושה, לטובה הוא עושה'.
ואולי, מחלוקת גדולי עולם אלו כבר מצויה בפרשת וישלח. שמעון ולוי הורגים את אנשי שכם בקנאם את קנאת ה' וקנאת כבוד ישראל המחולל. בפרשה שלנו, יעקב אבינו לא מלין על עצם המעשה, הוא רק חושש מהתוצאה המעשית – "עכרתם אותי, להבאישני ביושב הארץ... ואני מתי מספר, ונאספו עלי והכוני, ונשמדתי אני וביתי". משמע, יעקב מסכים לצדקת העניין, אך בדרך הטבע מעשה זה מסכן את משפחת יעקב.
עונים לו בניו – "הכזונה יעשה את אחותינו"?
את משמעות תשובה זו, אפשר להבין בשני כיוונים. יש שביארו (ספורנו) שאכן שמעון ולוי ענו תשובה שאפשר להבינה בדרך הטבע. הם באו ואמרו גם הגויים יבינו, שלא יתכן שכך ינהגו באחותינו, ולכן ירגעו ולא ילחמו בנו. אך יש שביארו (רש"י) כפי הפשט, ששמעון ולוי ענו את עצם העמדה המוסרית, שלא יתכן שנוותר בעניין כזה גם אם יש בכך סיכון מעשי . ואכן (כפי שמביא הרמב"ן) בעקבות הריגת אנשי שכם, התפתחה מלחמה גדולה, ומשפחת יעקב נלחמה בה וניצחה בדרך נס.
נמצאנו למדים, שיעקב פעל בדרך הטבע, אך שמעון ולוי בטחו בה' ופעלו מעבר לגדר הטבע, וה' סייע בידם. (חשוב לדייק בדברי הרמב"ן, שגם שמעון ולוי פעלו ועשו זאת מצד עניין רוחני, ולא בשביל צורך מעשי פרטי. העניין הרוחני הוא הרצון להעניש את אנשי שכם על עבירותיהם. אמנם, יעקב טען שעם ישראל לא חייב להתערב ולשפוט אותם על מעשיהם הרעים, אין זה חובתו ותפקידו, ולכן אסור לקחת סיכונים בגלל נושא זה. לעומתו, שמעון ולוי החליטו בכל זאת לקחת סיכונים).
ואולי, כפי שאומרים בשם גדולים, יש מקום לשתי השיטות. אדם רגיל פועל בדרך הטבע, אך אנשים גדולים שבטחונם שלם בה', זוכים שה' עושה בקשתם גם מחוץ לגדר הטבע מצד 'צדיק גוזר וה' מקיים'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
