ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- מצורע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
חכמינו אמרו "הרוגי מלכות, אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם". אלה מסרו את נפשם ונהרגו. האם חייל שנכנס למקום סכנה בידיעה שהוא עלול לשלם בחייו למען עם ישראל, או אולי להיות פצוע ונכה לכל החיים – האם גם אלה מעלתם גבוהה מאוד? החיילים הללו מסרו את עצמם והכניסו את עצמם לסכנת נפשות גדולה כדי להציל את עם ישראל. אנשים אלו הוכיחו במעשיהם כי חיי עם ישראל גדולים בערכם יותר מכל הנאות העולם הזה ומכל חפציו.
יצחק אבינו עולה תמימה
על יצחק אבינו כתוב, כי בשעה שהקב"ה יבוא לדון את ישראל ויאמר ליצחק אבינו: "בניך חטאו לי!" יעמוד יצחק ויאמר לריבונו של עולם: בני ולא בניך!? בשעה שהקדימו נעשה לנשמע קראת להם "בני בכורי ישראל" ועכשיו אתה אומר שהם "בני' ולא 'בניך"? ולא עוד שקראת להם "בני" כבר במצרים, הרבה לפני שהם אמרו "נעשה ונשמע". כל זה בגלל שאתה בטוח בהם כמו אב שבטוח בבניו, ואתה יודע שהם עתידים לקבל עולך מאהבה כבנים. ועכשיו אתה אומר לי: "בניך חטאו לי"? (שבת פט ורש"י שם). ועוד, כמה חטאו עם ישראל? כמה חי אדם? כמה הוא ישן? כמה הוא אוכל? וכמה זמן נשאר לו לחטוא? בסופו של חשבון יצחק מוכן לשאת את עוונם, "הא קריבית נפשי קמך", שהרי הוא כבר מסר את נפשו לעקידה על גבי המזבח בהר המוריה.
באמת יצחק אבינו נקרא "עולה תמימה", למרות שהוא ירד חי מהמזבח והמשיך את חייו. נשא אישה והוליד ילדים ומת בגיל מאה-שמונים. הסיבה שהוא נקרא "עולה תמימה" ויכול להסיר דינים מעל עם ישראל היא בגלל אותה מסירות נפש ראשונית.
כל מי שמסר נפשו – עולה תמימה
מיצחק אבינו נלמד כמה סנגוריה עולה לפני כיסא הכבוד מכל אותם אלפים שיצאו להילחם למען עם ישראל וחזרו חיים, בריאים ושלמים. כמו יצחק אבינו שעלה על גבי המזבח והסכים למסור את נפשו אבל ירד בעודו בחיים. גם מאברהם אבינו נלמד על האבות והאמהות שמסכימים כי בניהם ילכו למקום סכנה למען עם ישראל. כמה גדולה מעלתו של אברהם אבינו על ההקרבה הגדולה שלו למרות שבנו חזר בשלום לביתו בסופו של דבר.
על אחת כמה וכמה נוכל ללמוד כמה גדולה מעלתם של הפצועים שסבלו וסובלים שנים ארוכות אחרי הפציעה שלהם. כמה דינים מתבטלים מהכאב המתמשך של הפצועים שמתייסרים בכאבם מדי יום ומדי לילה, שנושאים בגופם רסיסים ממלחמות שהיו לפני עשרות שנים.
כמה זכות עולה לפני כיסא הכבוד מהחיילים שמסרו נפשם בפועל ממש למען שמו באהבה. כמה דינים מתבטלים מעם ישראל ממסירות נפשם. מדמעות האימהות הקדושות, האימהות של החיילים שנפלו על קידוש ה' והן בוכות עליהם יום-יום. כמה סנגוריה עולה מכאבם המתמשך של האבות הקדושים שנושאים את כאבם שנים ארוכות.
ביום הזיכרון לחללי צה"ל ולקורבנות הטרור אנחנו אומרים לקב"ה: ריבונו של עולם, עליך הורגנו כל היום, אויבינו רודפים אותנו בגלל שמך שנקרא עלינו. הם ניסו לעשות זאת בימי המן האגגי והם הרגו מיליונים מאתנו באירופה. גם היום יושבים באיראן, בלבנון ובעזה אנשים שזוממים להשמידנו בגלל שמך שנקרא עלינו. עשה למען שמך. עשה למען ימינך. עשה למען קדושתך. עשה למען הרוגים ושרופים וטבוחים על ייחוד קדושת שמך וגאל אותנו גאולה שלמהוְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל
כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי לכבוד חג העצמאות – שגאולת מצרים טפלה לו
בספר דברים (פרק ח) מזהיר אותנו משה על הסכנות של ההצלחה אחרי הכניסה לארץ ישראל. "פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וּבָתִּים טֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ: וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ יִרְבֶּה: וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים".
התוצאה של שכחת ה' היא ייחוס ההצלחה לעצמינו. "וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי ". וכשאדם חושב שהכול זו ההצלחה שלו, הוא עלול לעשות הרבה טעויות. על כן מצווה התורה: "וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל לְמַעַן הָקִים אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ כַּיּוֹם הַזֶּה".
"וְקָרַע אֹתוֹ מִן הַבֶּגֶד "
זכורני שהרה"ג רבי יעקב חי זריהן זצ"ל שהיה רב עיה"ק טבריה והיה זקן מופלא ותלמיד-חכם גדול, הגיע פעם לירושלים ורצה לראות מקום המקדש, אך היה קשה לו להגיע לכותל בגלל המדרגות והשבילים הצרים.
הגיע רבי יעקב לחלון ישיבת "פורת יוסף" שבניינה הראשון נבנה בכוונה אל מול מקום המקדש, כפי שציווה רבנו יוסף חיים, ועמד וחיפש לראות מקום המקדש. אנו בתור ילדי ירושלים הראנו לו המקום שממנו רואים את מקום המקדש, ואמר לנו "מכל מלמדי השכלתי".
אחר כך עלה ובא אל אותו מקום, ראה את מקום המקדש, סגר את עיניו ואמר את כל הנוסח שתיקן הרמב"ן, וכשסיים – קרע בגדיו.
אנו שראינו אותו עושה כך, שאלנו את רבותינו: למה אנחנו לא קורעים כמו שנהג הרב וכמו שכתוב ב"שולחן ערוך"? וענו לנו, שמכיוון שאנו נולדנו בירושלים ורואים אנו את בית המקדש כל הזמן, על כן אין לנו חיוב לקרוע, אלא אם לא נראה אותו יותר משלושים יום
.
קניין בתורה מקנה את ארץ ישראל
כתוב "תורה ציוה לנו משה מורשה קהלת יעקב" )דברים לג, ד(. וכותב בעל הטורים שפעמיים מוְכר בתורה 'מורשה', האחת בפסוק ְה, והשניה בפסוק "ונתתי אותה לכם מורשה אני ה'. היינו, ויתן להם ארצות גויים בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו, ויש לעם ישראל ְכות בארץ ישראל רק בתנאי שמקיימים את הפסוק השני של תורה ציוה לנו משה מורשה קהלת יעקב, וְוהי הְכות הבלעדית שבעטיה יְכו לקניין עולם בארץ ישראל. ְה יוצא מתוך דבריו.
תהליך הגאולה - כפייה ורצון פנימי
'כעין זה עובד עם ישראל בתקופת הגאולה. יש דברים שנעשים בתחילה בכפייה ואחר כך מתעורר הרצון הפנימי. לזה רומז הפסוק בשיר השירים "מושכני, אחריך נרוצה" בתחילה הקב" ה מושך אותנו, כופה עלינו הר כגיגית, ואחר כך אנחנו מתלהבים מרוב אור וקדושה ואומרים
בקול "נעשה ונשמע". חלק מהאנשים שעלו לארץ בתש"ח ברחו מרשעת הגויים, וכשהם הגיעו לארץ הקודש, הם נשקו את האדמה והרגישו שזה הבית שלהם. גם כיבוש ירושלים העתיקה נכפה על עם ישראל במלחמת ששת הימים על ידי אויבינו, ואז ועד היום אנחנו מתקשרים יותר ויותר לבית המקדש, עוברים תהליך של תשובה לאומית – כאשר יותר ויותר אנשים מכירים את הקודש ומתקשרים אליו, ויותר ויותר אנשים מצטרפים למעגל התשובה' (מאמר הרב - 'כפייה דתית' שבועון 'מעייני הישועה' גיליון 241, ג' ניסן התשס"ו.)
הקמת מדינת ישראל – 'שלב חשוב בתהליך הגאולה'
שאלה: היום אנחנו חוגגים ומציינים ארבעים שנה למדינת ישראל. האם למדינה זו התפללת?
הרב אליהו: הדבר החיובי והיסודי בהקמתה של מדינת ישראל הוא קודם כל הסרת שלטון זר בארצנו. לכך התפללנו. אבל כלל עם ישראל התפלל גם לגאולה שלימה ואמיתית דהיינו לתקופה שבה "לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה". לכך, לצערנו, טרם הגענו. התפללנו ואנו שואפים, שלא תהיה מחלוקת בעם ישראל, גם לכך למרבה הצער טרם הגענו. אבל, כל זה לא מעיב על השמחה אמיתית שזכה לה דורנו כשאין עלינו שלטון זר, נמשיך להתפלל ולקוות לבואו של המשיח במהרה.
שאלה: בתפילה לשלום המדינה אנו אומרים: 'אבינו שבשמים, צור ישראל וגואלו ברך את מדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו'. האומנם מדינת ישראל צועדת בשביל הגאולה?
הרב אליהו: כל התקדמות היא שלב בתהליך הגאולה. הקמת מדינת ישראל היא שלב נוסף מתהליך זה. כבר חז"ל לימדו אותנו בסוף מסכת סוטה על השלבים בגאולה. אם אפשר היה לעבור ולדלג על כל השלבים היה טוב מאוד. אבל, אין זה כך ולא נותר לנו אלא להתפלל ולצפות לגאולה השלימה. שלב אחד חשוב עברנו והוא הקמת מדינת ישראל .(ראיון בעיתון ' הצופה –' מוסף ' ד – חג אייר תשמ ח" . מאת: שלום צוריאל )
שאלה: האם המחלוקת המתמשכת בעניין ההלל בברכה ביום העצמאות אינה מבטאת למעשה מחלוקת בקרב היהדות לגבי מעמדה של מדינת ישראל?
הרב אליהו: יש להבחין בין ציבור שמתנגד למדינת ישראל, לשלטון ישראל, ולצה"ל לבין ציבור שיש לו כבוד והערכה למדינה ולצה"ל. לגבי הראשונים הוויכוח כלל לא קיים. לגבי האחרים אין לוויכוח זה משמעות דתית ואי אמירת הלל אין פירושה רפיון באמונה לגבי מעמדה הדתי של . מקובל עלינו הכלל ההלכתי שבברכות יש לנהוג החמרה. מסיבה זו אנו מוצאים הבדלי נוסחים בין אשכנזים לספרדים לגבי אמירת הלל בברכה בסוכות ובפסח וכן בראש חודש. לפיכך מי שאומר הלל עם ברכה או בלי ברכה אין לזה שום משמעות. העיקר לשמוח ולהודות לקב"ה על הניסים שעשה לאבותינו ולנו.
מדינת ישראל - 'אור גדול'
שאלה: כיצד רואה הרב את המדינה הנצבת על סף שנת הבינה שלה?
הרב אליהו: אינני רוצה לראות צללים. אני רואה במדינה אור גדול. לא הייתה מעולם תקופה רבת אור כמו תקופתנו אנו במדינתנו. במדינה כיום מרכז תורני חשוב. ב"ה ישנן ישיבות רבות לסוגיהן, ישיבות רגילות, ישיבות הסדר, נוער נפלא, רבנים גדולי תורה. גם ההשפעה החינוכית של מדינת ישראל טובה, אם כי יש תופעות הטעונות טיפול ותיקון. תקוותי היא שאווירה של ארץ ישראל תשפיע לטובה.
רמז ליום העצמאות מן התורה:
באחת מדרשותיו סביב ענייני יום העצמאות, מצא הרב רמז ליום העצמאות מן הפסוק: "רצית ה' ארצך , שבת שבות יעקב" (תהילים פה', ב'), המלה "שבות" - קרי "שבית", וכתיב "שבות". "שבות" מלשון שיבה, תשובה. ובגימטרייה שווה 708 - רמז לשנת תש"ח (708). בשנת תש"ח השיב הקב"ה את "שבות יעקב" עם קוממיות ישראל במדינתנו.
יום העצמאות ויום ירושלים - 'סימני גאולה וודאיים' :
הרב אליהו: 'הרבנות הראשית תקנה לומר הלל שאלה: האם צריך לומר הלל ביום העצמאות?, מהסיבות הבאות: יצאנו מעבדות לחירות, משלטון זרים לשלטון עצמאי שלנו, שערי הארץ פתוחים לכל יהודי וריבוי מוסדות התורה בארץ, עד שאפשר לומר שלא היה כדורנו בו יש כל כך הרבה ישיבות ומוסדות תורה וכו' – אלו הם סימני גאולה וודאיים. יה"ר שנזכה לביאת משיח צדקנו, ולגאולה שלימה, בב"א.'
יום העצמאות ויום ירושלים - 'חיוב על פי ההלכה להודות ולהלל, לשבח ולרומם את שם ה'
לגבי חגיגת יום העצמאות ויום ירושלים – אין כל ספק שבימים אלו נעשו לאבותינו ולנו ניסים ונפלאות, ואפשר לומר אפילו פלאי פלאות, שהרי רבים עמדו לכלותינו, ובאמצעים דלים הקב"ה סייע שניצלנו מהם, וידינו גברה על אויבינו. ברור הוא שניסים אלו שנעשו לנו, לא בזכותנו נעשו, אלא בזכות אבותינו ואבות אבותינו שצורפו כולם יחדיו. לפיכך ע"פ ההלכה כל מי שנעשה לו נס חייב להודות ולהלל, לשבח ולרומם את שם ה'. דוד המלך התקין פרקים מיוחדים בתהילים שייאמרו ע"י מי שנעשה לו נס. הספרדים נהגו לומר את ההלל בלא ברכה, ויש לאומרו לאחר קדיש תתקבל שלאחר "ובא לציון" ("שו ת הרב הראשי ח"ב עמ' 457.)
לפני ה' לזיכרון - חינוך לערכים. באור פניך
סיפר הרב כי בתקופה שלימד בתלמוד תורה "מגן דוד", היה הולך ביום הזיכרון עם התלמידים לשכונת "נחלת שבעה", שם היו עומדים חיילים בעמידת דום שעה ארוכה, ומתחלפים במשמרותיהם לזכר הנופלים. הרב הלך לשם עם תלמידיו, והיה מקריא אותם שם פרקי תהילים. הגיע קצין ואמר לרב: מה אתם עושים כאן? השיב לו הרב: ואתה, מה אתה עושה כאן? הקצין החזיר לרב: אני הקצין של החיילים כאן! השיב לו הרב: למה אתה קצין עליהם? להעמידם כמו פסלים? מה התועלת? אני, אמר לו הרב, מביא לכאן את התלמידים שיקראו תהילים, לעילוי נשמתם של הקדושים שנפלו, וזה לזיכרון ולתועלת! וישם אותה הרב לחוק לכל השנים אשר לימד שם.
חודש טוב ומבורך
אמר הרב, שפעם היה באיזה מקום בראש חודש ואמר "ראש חודש טוב ומבורך", ואמר לו יהודי אחד: מה? רק ראש חודש שיהא טוב ומבורך, ומה עם כל החודש?! ואמר הרב שמאז הוא אומר "ראש חודש טוב ומבורך, חודש טוב ומבורך". מכל מלמדי השכל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
