ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
"ילמדנו רבנו, במה הארכתם ימים? איני תוהה חלילה על אריכות ימיו, אלא מבקש ללמוד מפני מה זכה לכך, שכן תורה היא...".
לשמע דבריו התרצה רבי מרדכי לייב וכך סיפר: "אגלה לך את סיפורי, שאירע בהיותי צעיר לימים, ומשם סוד אריכות ימיי ושנותיי. באותה תקופה שמו של הגאון רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, הרי הוא החפץ חיים, התפרסם בעולם. מידותיו המופלאות, אהבת ישראל המוטבעת בו, גאונותו וקדושתו ומפעלי חייו הגדולים של הצדיק - כתיבת ספריו 'חפץ חיים' על שמירת הלשון וכן כתיבת 'משנה ברורה' שארכה שלושים שנה.
"החפץ חיים ביקש לזכות כמה שאפשר את עם ישראל. הוא לא חס על כבודו, והיה יוצא וסוחב על גבו חבילות של ספרים. כשהיה מגיע לעיירה מסוימת, היה הולך לבתי הכנסת ולאחר תפילת ערבית הציע את ספריו למתפללים.
"אני התגוררתי באחת העיירות שאליהן הגיע הצדיק. ניגשתי אל החפץ חיים, נטלתי לידיי את אחד הספרים, ולאחר דפדוף בספר שאלתי למחירו. הרב נקב במחיר, הוצאתי את הכסף הנדרש והגשתי לרב.
"חלפו כמה שנים, סיימתי את תפילת ערבית והנה הבחנתי שוב בדמותו של הכהן מראדין. הפעם שב אלינו כשבידו חלק נוסף של המשנה ברורה. הכרתי את תוכנו מהכרך הקודם, ושוב ניגשתי לרב ושאלתי למחיר הספר. הכנסתי את ידי לכיס והגשתי לרב את הסכום הנדרש. הצדיק הביט בפניי ושאל לשמי. 'מרדכי לייב הכהן', עניתי. הרב הביט בי ואמר: 'כמדומני שרכשת ממני את החלק הראשון'. 'אכן כן', השבתי. הצדיק הביט בפניי ולאחר מבט קט בפנקסו אמר: 'כמדומני שנותר בידכם חוב', ואף הראה לי את אותה שורה כתובה בפנקס עם סכום החוב. השתוממתי: 'מחילה רבנו, רכשתי את החלק הראשון ושילמתי עליו עד תום!'.
"הצדיק לא התווכח עמי. 'אם יהודי אומר ששילם ואינו חייב מאומה, אני מאמין לו ותולה זאת בכך שטעיתי ברישום'. נטלתי את הספר החדש לביתי ללמוד בו".
לאחר יומיים המשיך החפץ חיים בדרכו לעיירה סמוכה. שוב העמיד ספסל בבית הכנסת ולאחר תפילת ערבית הכריז על החלק החדש. והנה ניגש אליו יהודי, פונה ואומר לו: "ברוכים הבאים! הגעתם שוב אלינו, שמי מרדכי לייב הכהן ואני מבקש לרכוש את החלק החדש ולשלם את חובי מהפעם הקודמת, שכן חייב אני לכם סכום כסף!". באותו רגע הבין החפץ חיים מה אירע. "ובכן, ישנם שני ר' מרדכי לייב הכהן, ואני לצערי הרב חשדתי חינם בראשון, שכן התברר למפרע שאכן הלה לא היה חייב לי מאומה"....
לבו של הצדיק החל נוקפו. מיד החליט שלא ישוב לביתו בראדין, אלא יחזור אל העיירה הקודמת כדי לפייס את ר' מרדכי לייב הכהן, שכן אמרו חז''ל "מי שחשדו בו לחינם, על החושד לפייס את הנחשד ולברכו"! וממחשבה למעשה.
"החפץ חיים חזר לאותה עיירה שבה התגוררתי, שאל למקום מגוריי והגיע עד לביתי! לשמע הדברים, השבתי לצדיק כי כלל לא הקפדתי על כך, אולם הרב שאל: 'במה אברכך כדי לפייסך?'. 'איני זקוק למאומה', השבתי. אולם הצדיק לא ויתר, 'ושמא תחפוץ באריכות ימים?'. על כך הקשיתי - 'מה הטעם בכך, שכן כאשר אדם מזקין, גופו נחלש ודעתו מיטשטשת?!'. 'כהן אני ואברכך בשלמות - יהי רצון שתזכה לאריכות ימים ושנים בבריאות הנפש והגוף וצלילות הדעת'.
"זהו סוד אריכות ימיי ושנותיי", סיים רבי מרדכי-לייב את סיפורו.
במוצאי שבת כעבור חמש שנים, כשהגיע הרב מרדכי-לייב קמינצקי לגיל 93, אחד הנערים ליווה את הרב לביתו, ובסיום בירכו כנהוג: "שבוע טוב ומבורך".
להפתעתו השיב לו הרב הישיש: "אברך גם אותך בשבוע טוב ומבורך, אולם את ברכתך לא אוכל לקבל, שכן בשבוע זה אתבקש לבית עולמי".
הנער המופתע לא ענה דבר.
ביום חמישי באותו שבוע התקשר רבי מרדכי לבנו, שהתגורר באותו הבניין בקומה מתחתיו, ואמר לו: "דע לך, כי בשעות הקרובות הנני מתבקש לבית עולמי. חש אני כי שעותיי קצובות. ודע כי על אף היותך כהן, מותר לך להיטמא לאביך".
הבן הנדהם לא הבין איך אביו דובר נחרצות בעניין מותו הקרוב מאוד, כאשר בריאותו איתנה ודעתו צלולה. כעבור שעות אחדות ביקש רבי מרדכי מבנו להגיע לדירתו, וביקש ממנו לומר עמו את הווידוי מילה במילה. לאחר שסיים, עצם רבי מרדכי קמינצקי את עיניו והלך לעולם שכולו טוב.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם:[email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
