ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
באופן דומה, בתולדות החסידות מצאנו צדיק שנולד בדיוק באותו היום שנפטר מייסד תנועת החסידות הבעל שם טוב, הלא הוא – רבי נפתלי מרופשיץ (נולד – חג השבועןת תקכ', ההילולא שלו השבוע – יא' אייר).
אחד מגדולי תלמידיו של רבי נפתלי היה רבי אברהם מאוליינוב. מספרים, שבשמחת תורה אחד רקדו חסידי רפשיץ בהתלהבות גדולה בחצר, ורבי נפתלי הביט אליהם בפנים מחייכות. לפתע, הרים רבי נפתלי את ידו, ונראה היה כמי שהתבשר בשורה רעה. החסידים הפסיקו את ריקודם והביטו בו.
לאחר שעה קלה, הרים רבי נפתלי את ידו לעבר החסידים, ואמר: כשנופל בקרב אחד המצביאים, האם כל הצבא ינוס? הקרב נמשך! הריעו ורקדו!'
לאחר זמן נודע, שבדיוק באותה שעה שהרים רבי נפתלי את ידו, נפטר הרבי מאוליינוב (לפי הספר 'עשר צחצחות').
סיפור זה גונז בקרבו מסר חשוב, ומהווה תשובה לאחת החידות הגדולות, המטרידות את האנשים בכל עת שהם נתקלים בפרשת 'אחרי מות'. כל פעם, שאנשים פוגשים במציאות של מוות (שכולנו נזכה להאריך ימים ושנים) של קרוב או מכר, שואלים הם את עצמם – כיצד עליהם להתנהג, ומה היחס שעליהם לתת למת בחייהם. האם המשך החיים מהווה התעלמות ושכחה מהנפטר?
רבי נפתלי, האדמו"ר החסידי שמיד עם פטירתו של מייסד התנועה, החל את חייו בעולמינו, ולימים – כך מתברר- אף המשיך את חייו כאדמו"ר, עונה בסיפור זה תשובה ברורה.
המעשה מתרחש בשמחת תורה, היום בו 'מסיימים' אנו את התורה. דרכו של עולם, שסיום אמור להיות סיום ופרידה. אם העניין אותו סיימנו היה מעיק ומעציב, הרי שסיומו משמח מאד. אם העניין אותו סיימנו היה עניין משמח, הרי שהפרידה ממנו אמורה להיות עצובה. זו הסיבה, שמוות הוא דר עצוב, כי החיים הם משמחים.
גם התורה היא משמחת, ובכל זאת, בשמחת תורה אנו שמחים. הסיבה לכך היא, כמובן, שהתורה היא אין סופית, ולפיכך סיומה הוא למעשה התחלה של רובד עמוק יותר.
רבי נפתלי מלמד את האנשים, שעליהם להפנים תובנה זו גם במקרה של מוות, חלילה. רבי נפתלי מפסיק את הריקודים לזמן קצר. כך גם במקרה של מוות, יש להתאבל זמן מה, ובכך למעשה להיפרד ולסיים את רובד חיי העולם הזה. אך מיד אחר כך, על הקרוב והמכר להפנים, שסיום זה מהווה התחלה לחיי העולם הבא, רובד עמוק ורוחני יותר של החיים.
כשמצביא נופל בקרב, הרי העניין העיקרי עליו הוא מסר את נפשו, הוא להמשיך ולנצח בקרב. המצביא וודאי לא רוצה, שחייליו יתעסקו במותו, אלא שימשיכו ביתר שאת במלחמה וינצחו. לכן, לאחר שעה קלה, מורה רבי נפתלי לחסידיו – להמשיך לרקוד ולשמוח בשמחת התורה. ההמשכיות של הנפטר אינה בשקיעה באבל על מותו, אלא בעמל למען המשך דרכו בחיים.
וכך הדבר גם בפרשתנו – פרשת אחרי מות. נצטווינו בתחילת הפרשה על הדרך הנכונה בה יכנס כהן גדול לקודש הקודשים. "אחרי מות שני בני אהרון, בקרבתם לפני ה'... בזאת יבוא אהרון אל הקודש...". משמע, דרך הכניסה אל קודש הקודשים היא כלקח נכון לאור מותם של נדב ואביהוא.
שואלים המפרשים – בני אהרון מתו בעת שרצו להקריב קטורת. הקטורת מוקטרת במזבח הזהב המצוי בקודש - בהיכל, אם כך הם כלל לא ניסו להיכנס לקודש הקודשים, ומדוע מקשרת התורה את כניסת הכהן הגדול לקודש הקודשים לפרשיית בני אהרון?
ונחלקו המפרשים בתשובתם – לפי האבן עזרא, מכאן מוכח שנדב ואביהוא הקטירו את הקטורת קודש הקודשים. אך הרמב"ן חולק עליו, שהרי לא סביר שירצו הבנים להיכנס למקום אליו לא נכנס אהרון. לכן, מבאר הרמב"ן, שאמנם בני אהרון הקטירו בהיכל, אבל כיוון שעקבות מותם היו העם מליזין אחרי הקטורת שהיא סם המוות, אמר ה' שאהרון יכנס דווקא עם קטורת יותר פנימה – אל קודש הקודשים, ויחיה (ואף יכפר על עוונותינו – ובכך יביא חיים).
נמצא, לאור דברי הרמב"ן, שדווקא מתוך מותם של בני אהרון, זכינו להתעלות למדרגת חיים גבוהה יותר, אליה לא היינו מוכשרים בתחילה, ולהיכנס עד לקודש הקודשים.
שנזכה כולנו להאריך ימים ושנים, ולהוסיף חיים וקדושה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
