ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
באופן דומה, בתולדות החסידות מצאנו צדיק שנולד בדיוק באותו היום שנפטר מייסד תנועת החסידות הבעל שם טוב, הלא הוא – רבי נפתלי מרופשיץ (נולד – חג השבועןת תקכ', ההילולא שלו השבוע – יא' אייר).
אחד מגדולי תלמידיו של רבי נפתלי היה רבי אברהם מאוליינוב. מספרים, שבשמחת תורה אחד רקדו חסידי רפשיץ בהתלהבות גדולה בחצר, ורבי נפתלי הביט אליהם בפנים מחייכות. לפתע, הרים רבי נפתלי את ידו, ונראה היה כמי שהתבשר בשורה רעה. החסידים הפסיקו את ריקודם והביטו בו.
לאחר שעה קלה, הרים רבי נפתלי את ידו לעבר החסידים, ואמר: כשנופל בקרב אחד המצביאים, האם כל הצבא ינוס? הקרב נמשך! הריעו ורקדו!'
לאחר זמן נודע, שבדיוק באותה שעה שהרים רבי נפתלי את ידו, נפטר הרבי מאוליינוב (לפי הספר 'עשר צחצחות').
סיפור זה גונז בקרבו מסר חשוב, ומהווה תשובה לאחת החידות הגדולות, המטרידות את האנשים בכל עת שהם נתקלים בפרשת 'אחרי מות'. כל פעם, שאנשים פוגשים במציאות של מוות (שכולנו נזכה להאריך ימים ושנים) של קרוב או מכר, שואלים הם את עצמם – כיצד עליהם להתנהג, ומה היחס שעליהם לתת למת בחייהם. האם המשך החיים מהווה התעלמות ושכחה מהנפטר?
רבי נפתלי, האדמו"ר החסידי שמיד עם פטירתו של מייסד התנועה, החל את חייו בעולמינו, ולימים – כך מתברר- אף המשיך את חייו כאדמו"ר, עונה בסיפור זה תשובה ברורה.
המעשה מתרחש בשמחת תורה, היום בו 'מסיימים' אנו את התורה. דרכו של עולם, שסיום אמור להיות סיום ופרידה. אם העניין אותו סיימנו היה מעיק ומעציב, הרי שסיומו משמח מאד. אם העניין אותו סיימנו היה עניין משמח, הרי שהפרידה ממנו אמורה להיות עצובה. זו הסיבה, שמוות הוא דר עצוב, כי החיים הם משמחים.
גם התורה היא משמחת, ובכל זאת, בשמחת תורה אנו שמחים. הסיבה לכך היא, כמובן, שהתורה היא אין סופית, ולפיכך סיומה הוא למעשה התחלה של רובד עמוק יותר.
רבי נפתלי מלמד את האנשים, שעליהם להפנים תובנה זו גם במקרה של מוות, חלילה. רבי נפתלי מפסיק את הריקודים לזמן קצר. כך גם במקרה של מוות, יש להתאבל זמן מה, ובכך למעשה להיפרד ולסיים את רובד חיי העולם הזה. אך מיד אחר כך, על הקרוב והמכר להפנים, שסיום זה מהווה התחלה לחיי העולם הבא, רובד עמוק ורוחני יותר של החיים.
כשמצביא נופל בקרב, הרי העניין העיקרי עליו הוא מסר את נפשו, הוא להמשיך ולנצח בקרב. המצביא וודאי לא רוצה, שחייליו יתעסקו במותו, אלא שימשיכו ביתר שאת במלחמה וינצחו. לכן, לאחר שעה קלה, מורה רבי נפתלי לחסידיו – להמשיך לרקוד ולשמוח בשמחת התורה. ההמשכיות של הנפטר אינה בשקיעה באבל על מותו, אלא בעמל למען המשך דרכו בחיים.
וכך הדבר גם בפרשתנו – פרשת אחרי מות. נצטווינו בתחילת הפרשה על הדרך הנכונה בה יכנס כהן גדול לקודש הקודשים. "אחרי מות שני בני אהרון, בקרבתם לפני ה'... בזאת יבוא אהרון אל הקודש...". משמע, דרך הכניסה אל קודש הקודשים היא כלקח נכון לאור מותם של נדב ואביהוא.
שואלים המפרשים – בני אהרון מתו בעת שרצו להקריב קטורת. הקטורת מוקטרת במזבח הזהב המצוי בקודש - בהיכל, אם כך הם כלל לא ניסו להיכנס לקודש הקודשים, ומדוע מקשרת התורה את כניסת הכהן הגדול לקודש הקודשים לפרשיית בני אהרון?
ונחלקו המפרשים בתשובתם – לפי האבן עזרא, מכאן מוכח שנדב ואביהוא הקטירו את הקטורת קודש הקודשים. אך הרמב"ן חולק עליו, שהרי לא סביר שירצו הבנים להיכנס למקום אליו לא נכנס אהרון. לכן, מבאר הרמב"ן, שאמנם בני אהרון הקטירו בהיכל, אבל כיוון שעקבות מותם היו העם מליזין אחרי הקטורת שהיא סם המוות, אמר ה' שאהרון יכנס דווקא עם קטורת יותר פנימה – אל קודש הקודשים, ויחיה (ואף יכפר על עוונותינו – ובכך יביא חיים).
נמצא, לאור דברי הרמב"ן, שדווקא מתוך מותם של בני אהרון, זכינו להתעלות למדרגת חיים גבוהה יותר, אליה לא היינו מוכשרים בתחילה, ולהיכנס עד לקודש הקודשים.
שנזכה כולנו להאריך ימים ושנים, ולהוסיף חיים וקדושה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
