ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
ד"ה כי בדבר
המצרים נענשו על זדונם בשעבוד ישראל
יתרו אומר שמכך שהזידו המצרים להרע לישראל נודע לו כי גדול ה'. כוונת הדבר היא שאמנם ה' גזר "ועבדום ועינו אותם", ולכאורה לא היה ראוי לענוש את המצרים, אבל כיון שבאו בזדון והוסיפו להרע לישראל, נענשו. אונקלוס פירש שהמצרים נענשו בעונש הדומה לשעבוד ישראל, שהם השליכו כל הבן הילוד היאורה, וה' אבדם במים (עיין רמב"ן בראשית טו, יד).
יח, טו
ד"ה כי יבוא
פירוש המושג "דרישת אלהים"
משה עונה ליתרו שהעם בא אליו "לדרוש אלהים". הרמב"ן מסביר שהעם באים לבקש ממנו שיתפלל על חוליהם, ושיודיע להם היכן נמצא מה שאבד להם, כדרכם של ישראל עם כל הנביאים. משה מוסיף שהם באים אליו גם כן לקבל תורה, ושישפוט בין בעלי דינים. (וכ"כ בראשית כה, כב)
יט, ח
ד"ה וישב משה
מדוע צריך משה לומר לה' את תשובת ישראל?
כוונת הפסוק היא שמשה שב לפני ה' עם הדברים שאמר העם, אך לא אמרם אל ה', כיון שהכל גלוי לפניו. רק לאחר שה' אמר למשה שהוא יתגלה במעמד הר סיני כדי לחזק את אמונת ישראל ענה משה אל ה' את הדברים שאמרו העם, ואמר כי מאמינים הם ומקבלים כל אשר ידבר ה'.
יט, ט
ד"ה בעבור ישמע
שמיעת הדברים מפי ה' - לקיים היראה מלפני ה' ולאמת מעלת משה
ראב"ע פירש שכיון שהיו מישראל שהסתפקו באמיתות הנבואה רצה הקב"ה שישמעו כל ישראל נבואה, ובתוך כך יאמינו גם בנבואת משה בפרט. ומה שנאמר כבר בים סוף "ויאמינו בה' ובמשה עבדו" אין הכוונה לכל ישראל. הרמב"ן מקשה על דבריו, שלפי פירושו בקריעת הים מניין שכאן הפירוש הוא כל ישראל.
לכן מסביר הרמב"ן שכוונת ה' היא שישמע העם את עשרת הדברות ממנו, ויהיו נביאים, למען ילמדו ליראה את ה'. ובנוסף לזה תתאמת נבואת משה, שאם יקום נביא בדור מן הדורות ויכחיש את נבואת משה, לא יאמינו לו, שכבר שמעו באזניהם את מעלת משה (ועיין לקמן כ, טו, בסופו).
יט, יא
ד"ה ירד ה'
ראיית כבוד ה'
אין כוונת הפסוק שיראו את ה' ממש, "כי לא יראני האדם וחי". אלא הכוונה שיראו כבוד ה' במראה אש.
מומלץ ללמוד את כל הפירוש לעשרת הדיברות - עוד חזון למועד כתיבתו
כ, יז
ד"ה כי לבעבור
הניסיון שלאחר מעמד הר סיני
הרמב"ן דוחה את הסבר רש"י והרמב"ם למילה "נסות" ומציע שני פירושים: הראשון הוא מלשון התרגלות. שמעמד הר סיני טבע בלבם של ישראל את האמונה בה', עד שנעשתה האמונה לדבר קבוע, להרגל. אבל הפירוש העיקרי הוא מלשון ניסיון ובחינה. שלאחר שיצא מלבם של ישראל כל ספק באמונה הקב"ה מנסה אותם, לראות אם יתמידו בשמירת מצוותיו.
כ, כב
ד"ה כי חרבך
טעם לאיסור הנפת ברזל בבניית מזבח
לאחר שהביא את הסבר חז"ל, הראב"ע והרמב"ם, מסביר הרמב"ן שטעם המצווה הוא משום שהחרב, והברזל בכלל, הוא הכלי המחריב בעולם, והוא כוחו של עשו, ולכן אין להביאו לבית ה'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
