ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
ד"ה ויקהל משה
בהבאת הלוחות השניים חזרו ישראל להיות ראויים למשכן לאחר שירד משה מן ההר עם הלוחות השניים הוא מקהיל את העם ומצווה אותם על הקמת המשכן, כפי שהיה אמור להיות ברדתו עם הלוחות הראשונים לולא החטא. שלאחר שכרת ה' עם ישראל ברית חדשה, חזרו ישראל לאהבת כלולותם, ובידוע שתהיה שכינתו בתוכם.
לה, כא
ד"ה ויבאו כל
נשיאות הלב לעבודת המשכן כוונת הפסוק ב"כל אשר נדבה רוחו אותו" לנותני הנדבה למשכן, ואילו ב"כל אשר נשאו לבו" הכוונה לחכמים בעלי המלאכות. ופירוש תואר זה לחכמים הוא משום שאנשים אלו לא הורגלו במלאכה, אלא שנשא אותם לבם, היינו שמצאו את עצמם מוכשרים למלאכה, אע"פ שמעולם לא למדו אותה, והחליטו בלבם לבוא לפני משה (עיין לעיל לא, ב).
לו, ח
ד"ה ויעשו כל
כמות הציווים במלאכת המשכן, והסיבה לכך
כותרת גילעד: מספר החזרות על תיאור המשכן, והסיבה לכך מלאכת המשכן חזרה ונאמרה חמש פעמים. בפעם הראשונה ה' צווה את משה את המלאכה לפרטים, ובפעם השנייה צווה את משה בקוים כלליים, כדי שיצווה משה את החכמים כך. כי בשביל שיקבלו החכמים צריך שישמעו את כל המלאכה, וידעו אם בכוחם לעשותה. ולאחר הסכמת החכמים פרט להם משה את העבודה. ואמירה זו לא נזכרה בתורה, כדי שנלמד שגם כשפרט להם משה לא פרט להם לפרטי פרטים, והם בחכמתם השיגו הפרטים. ולאחר הציווי לחכמים חזר משה ופרט את העבודה לפרטים אל כל בני ישראל, וזה הנזכר בפסוק כאן.
ואפשר לתת לחזרת התורה על מלאכת המשכן פירוש כולל, שחזרה ומנתה התורה את מלאכת המשכן דרך חיבה ודרך מעלה, לומר כי חפץ ה' במלאכה ורוצה להרבות שכר לעוסקים בה.
לח, ח
ד"ה במראות הצובאות
המראות הצובאות
רש"י הביא את מדרש חז"ל שהנשים הביאו אל משה את המראות בהן היו מתקשטות לבעליהן. בתחילה משה מאס בהן, ולא רצה לעשות כלי אך ורק מחפץ ששימש ליצר הרע. אך הקב"ה אמר למשה שהוא חפץ במראות האלו, שבזכותן נולדו צבאות ישראל במצרים, ומהן יעשה הכיור שמימיו ינתנו לסוטה, לשים שלום בין איש לאשתו.
הרמב"ן מקשה, שלפי פירוש זה לא מובן סוף הפסוק, 'אשר צבאו פתח אוהל מועד', שהרי אם מדובר על הבאת המראות כתרומה - אוהל מועד טרם הוקם אז, והיה צריך לומר שצבאו על פתח אוהל משה!
ואפשר לפרש שהכוונה לאוהל משה (עיין לעיל לו, ג). ואונקלוס וראב"ע פירשו שהנשים הצובאות אלו נשים פרושות מענייני העוה"ז שהיו עובדות ה', וצבאו כל הזמן בפתח אוהל מועד להתפלל ולשמוע המצוות, ובשל פרישותן לא היה להן צורך במראות. ולפי דבריהם סוף הפסוק מתאר את סוג הנשים שהגיעו לתרום את המראות, נשים שעתידות לצבוא על פתח אוהל מועד.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.









