ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- עניינו של יום
א: מצוות ישוב הארץ. עיקר מצוות ישוב ארץ ישראל תלויה בריבונות עם ישראל על ארץ ישראל ולא בהתישבות של יחידים כפי שכותב הרמב"ן (בהשגות לספר המצוות מצות עשה ד) "נצטוינו לרשת את הארץ ולא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה". בהקמת מדינת ישראל מקיימים אנו מצווה חשובה זו.
ב: קיבוץ גלויות סיום הגלות והתחלת הגאולה. לאחר שנים רבות בהם עם ישראל היה ללעג וקלס בין האומות ושמו של הקב"ה היה מחולל בגויים (ראה יחזקאל לו) זכינו לשוב לארצנו להקים בה מדינה ולהפריח את השממה. וכפי שכתב רש"י במסכת סנהדרין (צז) "כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה אז הקיץ הקץ ואין לך קץ מגולה יותר". ואע"פ שעם ישראל עוד לא שב כולו בתשובה שלמה כבר כתב בעל או"ח הקדוש (ויקרא כה כח) "קץ הגלות ישנו אפילו יהיו ישראל רשעים גמורים".
ג: הצלת כלל עם ישראל. הקמת מדינת ישראל מהווה לעם היושב בה ולעם ישראל בעולם כולו הצלה ממשית ממוות לחיים. עד הקמת המדינה לא יכולנו להתגונן מפני אויבינו ומאז הקמתה בחסדי ה' אנו מתגוננים מנצחים ומצילים חיים של יהודים רבים. גם ליהודי חו"ל מדינת ישראל מהווה הצלה ומשענת גדולה ובזכות הקמתה המלחמה באנטישמיות יעילה יותר. גם מבחינה רוחנית מדינת ישראל מהווה הצלה גדולה לעם היהודי, בשנים שלפני הקמתה ההשכלה וההתבוללות התפשטה בקהילות היהודיות עד כדי סכנה להכחדתן, הקמת מדינת ישראל עצרה את התהליך המסוכן הזה ומעבר לכך מדינת ישראל הפכה להיות המרכז התורני הגדול העולם בקנה מידה שלא היה כמוהו מאות שנים.
יש לציין שעל פי חכמת הנסתר והקבלה יש משמעויות נוספות רבות ועמוקות למהלך שיבת ציון בו אנו נמצאים, הדברים ארוכים ומובאים בספרי הנסתר ובספרי האורות של הראי"ה קוק זצ"ל ואכמ"ל.
הלכות יום העצמאות
קביעתו כיום טוב
מצווה לקבוע יום טוב לשמחה והודאה לה' ביום שנעשית בו תשועה לישראל. וכך נהגו ישראל בקהילות רבות בהוראת רבותיהם לקבוע ימי שמחה לכבוד ניסים שנעשו להם. יום העצמאות נקבע בהוראת הרבנים ליום שמחה והלל וכך מעיד הגאון הגדול הרב משולם ראטה זצ"ל בשו"ת קול מבשר: "הנה אין ספק שהיום ההוא ה' באייר שנקבע על ידי הממשלה וחברי הכנסת שהם נבחרי הציבור ורוב גדולי הרבנים לחוג אותו בכל הארץ זכר לנס על תשועתנו וחירותנו, מצווה לעשותו שמחה ויום טוב ולומר הלל" וכן כתב הרב יוסף משאש זצ"ל (רבה של חיפה מחבר שו"ת מים חיים) בתשובה לשאלה על יום העצמאות (אוצר המכתבים ח"ג אג' א תשסט): "עושים אותו יום טוב בהלל גמור ובהודאה למלך הכבוד ברוך הוא ואוכלים ושותים ושמחים..."
גילוח ותספורת
מתגלחים ומסתפרים לכבוד יום העצמאות. כך כתב הראשל"צ הרב יצחק ניסים (שו"ת יין הטוב ח"ב יא) שמנהגי האבלות בספירת העומר לא נוהגים ביום העצמאות, וכן פסק הגאון רבי דוד בן בארון זצ"ל רבה הראשי של תוניסיה בשו"ת מצא חיים עמ קמא, וכן היתה דעת מרן ראש ישיבת מרכז הרב הרב שפירא זצ"ל. והרב צבי יהודה הכהן קוק היה מקפיד על תלמידים שלא התגלחו לכבוד החג. וכן פוסק להלכה מו"ר הרב ליאור שליט"א ועוד פוסקים ורבנים רבים. ולמעשה המנהג בישיבת מרכז הרב ובנותיה להתגלח לכבוד יום העצמאות. ועיין עוד יבי"א ח"י תשובה נג במילואים.
הגילוח והתספורת יהיו לעת ערב לקראת ההליכה לבית הכנסת (ראה סימן תצג מ"ב ס"ק יג).
תפילות יום העצמאות
אין אומרים תחנון ביום העצמאות ובמנחה שלפניו.
באים לבית הכנסת בלבוש חגיגי (הגאון רבינו שלום משאש זצ"ל רבה של ירושלים היה בא לבית הכנסת לתפילות יום העצמאות בלבוש חג ולאחר מכן היה מזמין אורחים לביתו לסעודת חג בשיר והלל לה' יתברך).
בליל יום העצמאות מתפללים תפילה חגיגית כמובא בסידורים על פי הוראות הרבנים והרבנות הראשית לדורותיה. התפילה כוללת פרקי תהילים, חלקים מפיוט לכה דודי, קבלת עול מלכות שמים ותקיעת שופר.
בתפילת שחרית מוסיפים באמירת מזמורים. ולאחר חזרת הש"ץ אומרים הלל. יש אומרים שאף שיש להודות לה' ביום העצמאות באמירת הלל מכל מקום אין לברך עליו, ואחרים סוברים שיש לברך על ההלל (ראה דעות הפוסקים בספר פניני הלכה זמנים עמוד 81). אנו נוהגים לברך ולהודות לה' על הישועה וההצלה הגדולה שנעשתה לכלל עם ישראל ביום זה. קוראים הפטרה ללא ברכות ועוד כמה תפילות כמובא בסידורים.
ריקודים מחולות וכלי זמר
מצווה לשמוח בשיר וזמר להודות לה' על החסד אשר גמלנו. כך נהגו בישיבת מרכז הרב בהנהגתם של גדולי הדור וראשי הישיבה וב"ה אנו זוכים שכך נוהגים בקהילות ובישיבות רבות (כמובן השמחה והריקודים יהיו בצניעות כדרכה של תורה).
לימוד תורה ביום העצמאות
כחלק מהשמחה וההודאה לה' ראוי ביום העצמאות להרבות בלימוד תורה. וכיום פשט מנהג בהרבה קהילות ליחד את יום העצמאות ללימוד תורה והוא כמובן מנהג יפה מאד. אך צריך לשים לב שהלימוד יהיה מתוך חיבור ושייכות למעלתו של היום ולעם ישראל החוגג אותו בכל אתר ואתר ולא במנותק ממנו חלילה. כמו כן כדאי ליחד חלק מהלימוד לעסוק בעניני דיומא שהם גאולת ישראל וישוב הארץ, אפשר ללמוד חלקים מתיקון ליל שביעי של פסח שם מרוכזים מאמרי חז"ל בעניני גאולה.
להרחבה והעמקה על מהותו והלכותיו של יום העצמאות אפשר ללמוד בספרים הבאים: פניני הלכה זמנים של הרב אליעזר מלמד שליט"א. סידור בית מלוכה של הרב אורי שרקי שליט"א. הלכות יום העצמאות ויום ירושלים לרב רקובר שליט"א. להרחבה בדעתם של גדולי ישראל בנוגע להקמת המדינה ויום העצמאות אפשר לקרוא בספרים המופלאים "אתחלתא היא" של הרב יצחק דדון שליט"א מישיבת מרכז הרב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
