מהותו של יום העצמאות | הרב מיכאל יומטוביאן | בית המדרש

שבת ומועדים
עניינו של יום

קטגוריה משנית

4 דק' קריאה

יום העצמאות בו הוכרזה הקמת מדינת ישראל יום גדול הוא, ומתעטר יום זה בשלושה כתרים.
א: מצוות ישוב הארץ. עיקר מצוות ישוב ארץ ישראל תלויה בריבונות עם ישראל על ארץ ישראל ולא בהתישבות של יחידים כפי שכותב הרמב"ן (בהשגות לספר המצוות מצות עשה ד) "נצטוינו לרשת את הארץ ולא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה". בהקמת מדינת ישראל מקיימים אנו מצווה חשובה זו.

ב: קיבוץ גלויות סיום הגלות והתחלת הגאולה. לאחר שנים רבות בהם עם ישראל היה ללעג וקלס בין האומות ושמו של הקב"ה היה מחולל בגויים (ראה יחזקאל לו) זכינו לשוב לארצנו להקים בה מדינה ולהפריח את השממה. וכפי שכתב רש"י במסכת סנהדרין (צז) "כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה אז הקיץ הקץ ואין לך קץ מגולה יותר". ואע"פ שעם ישראל עוד לא שב כולו בתשובה שלמה כבר כתב בעל או"ח הקדוש (ויקרא כה כח) "קץ הגלות ישנו אפילו יהיו ישראל רשעים גמורים".

ג: הצלת כלל עם ישראל. הקמת מדינת ישראל מהווה לעם היושב בה ולעם ישראל בעולם כולו הצלה ממשית ממוות לחיים. עד הקמת המדינה לא יכולנו להתגונן מפני אויבינו ומאז הקמתה בחסדי ה' אנו מתגוננים מנצחים ומצילים חיים של יהודים רבים. גם ליהודי חו"ל מדינת ישראל מהווה הצלה ומשענת גדולה ובזכות הקמתה המלחמה באנטישמיות יעילה יותר. גם מבחינה רוחנית מדינת ישראל מהווה הצלה גדולה לעם היהודי, בשנים שלפני הקמתה ההשכלה וההתבוללות התפשטה בקהילות היהודיות עד כדי סכנה להכחדתן, הקמת מדינת ישראל עצרה את התהליך המסוכן הזה ומעבר לכך מדינת ישראל הפכה להיות המרכז התורני הגדול העולם בקנה מידה שלא היה כמוהו מאות שנים.

יש לציין שעל פי חכמת הנסתר והקבלה יש משמעויות נוספות רבות ועמוקות למהלך שיבת ציון בו אנו נמצאים, הדברים ארוכים ומובאים בספרי הנסתר ובספרי האורות של הראי"ה קוק זצ"ל ואכמ"ל.

הלכות יום העצמאות

קביעתו כיום טוב
מצווה לקבוע יום טוב לשמחה והודאה לה' ביום שנעשית בו תשועה לישראל. וכך נהגו ישראל בקהילות רבות בהוראת רבותיהם לקבוע ימי שמחה לכבוד ניסים שנעשו להם. יום העצמאות נקבע בהוראת הרבנים ליום שמחה והלל וכך מעיד הגאון הגדול הרב משולם ראטה זצ"ל בשו"ת קול מבשר: "הנה אין ספק שהיום ההוא ה' באייר שנקבע על ידי הממשלה וחברי הכנסת שהם נבחרי הציבור ורוב גדולי הרבנים לחוג אותו בכל הארץ זכר לנס על תשועתנו וחירותנו, מצווה לעשותו שמחה ויום טוב ולומר הלל" וכן כתב הרב יוסף משאש זצ"ל (רבה של חיפה מחבר שו"ת מים חיים) בתשובה לשאלה על יום העצמאות (אוצר המכתבים ח"ג אג' א תשסט): "עושים אותו יום טוב בהלל גמור ובהודאה למלך הכבוד ברוך הוא ואוכלים ושותים ושמחים..."
גילוח ותספורת
מתגלחים ומסתפרים לכבוד יום העצמאות. כך כתב הראשל"צ הרב יצחק ניסים (שו"ת יין הטוב ח"ב יא) שמנהגי האבלות בספירת העומר לא נוהגים ביום העצמאות, וכן פסק הגאון רבי דוד בן בארון זצ"ל רבה הראשי של תוניסיה בשו"ת מצא חיים עמ קמא, וכן היתה דעת מרן ראש ישיבת מרכז הרב הרב שפירא זצ"ל. והרב צבי יהודה הכהן קוק היה מקפיד על תלמידים שלא התגלחו לכבוד החג. וכן פוסק להלכה מו"ר הרב ליאור שליט"א ועוד פוסקים ורבנים רבים. ולמעשה המנהג בישיבת מרכז הרב ובנותיה להתגלח לכבוד יום העצמאות. ועיין עוד יבי"א ח"י תשובה נג במילואים.
הגילוח והתספורת יהיו לעת ערב לקראת ההליכה לבית הכנסת (ראה סימן תצג מ"ב ס"ק יג).
תפילות יום העצמאות
אין אומרים תחנון ביום העצמאות ובמנחה שלפניו.
באים לבית הכנסת בלבוש חגיגי (הגאון רבינו שלום משאש זצ"ל רבה של ירושלים היה בא לבית הכנסת לתפילות יום העצמאות בלבוש חג ולאחר מכן היה מזמין אורחים לביתו לסעודת חג בשיר והלל לה' יתברך).
בליל יום העצמאות מתפללים תפילה חגיגית כמובא בסידורים על פי הוראות הרבנים והרבנות הראשית לדורותיה. התפילה כוללת פרקי תהילים, חלקים מפיוט לכה דודי, קבלת עול מלכות שמים ותקיעת שופר.
בתפילת שחרית מוסיפים באמירת מזמורים. ולאחר חזרת הש"ץ אומרים הלל. יש אומרים שאף שיש להודות לה' ביום העצמאות באמירת הלל מכל מקום אין לברך עליו, ואחרים סוברים שיש לברך על ההלל (ראה דעות הפוסקים בספר פניני הלכה זמנים עמוד 81). אנו נוהגים לברך ולהודות לה' על הישועה וההצלה הגדולה שנעשתה לכלל עם ישראל ביום זה. קוראים הפטרה ללא ברכות ועוד כמה תפילות כמובא בסידורים.

ריקודים מחולות וכלי זמר
מצווה לשמוח בשיר וזמר להודות לה' על החסד אשר גמלנו. כך נהגו בישיבת מרכז הרב בהנהגתם של גדולי הדור וראשי הישיבה וב"ה אנו זוכים שכך נוהגים בקהילות ובישיבות רבות (כמובן השמחה והריקודים יהיו בצניעות כדרכה של תורה).

לימוד תורה ביום העצמאות
כחלק מהשמחה וההודאה לה' ראוי ביום העצמאות להרבות בלימוד תורה. וכיום פשט מנהג בהרבה קהילות ליחד את יום העצמאות ללימוד תורה והוא כמובן מנהג יפה מאד. אך צריך לשים לב שהלימוד יהיה מתוך חיבור ושייכות למעלתו של היום ולעם ישראל החוגג אותו בכל אתר ואתר ולא במנותק ממנו חלילה. כמו כן כדאי ליחד חלק מהלימוד לעסוק בעניני דיומא שהם גאולת ישראל וישוב הארץ, אפשר ללמוד חלקים מתיקון ליל שביעי של פסח שם מרוכזים מאמרי חז"ל בעניני גאולה.

להרחבה והעמקה על מהותו והלכותיו של יום העצמאות אפשר ללמוד בספרים הבאים: פניני הלכה זמנים של הרב אליעזר מלמד שליט"א. סידור בית מלוכה של הרב אורי שרקי שליט"א. הלכות יום העצמאות ויום ירושלים לרב רקובר שליט"א. להרחבה בדעתם של גדולי ישראל בנוגע להקמת המדינה ויום העצמאות אפשר לקרוא בספרים המופלאים "אתחלתא היא" של הרב יצחק דדון שליט"א מישיבת מרכז הרב.

עניינו של יום