ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אמור
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
"דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר הֵם מַקְדִּשִׁים לִי אֲנִי ה'" (ויקרא כ"ב ב).
לכאורה ציווי זה קשה מאוד, הרי הכהנים הם הם המטפלים בקדשי בני ישראל, ולמה התורה מזהירה אותם להינזר מהם כלומר לפרוש מהם? ועוד קשה אם הכהנים הם אלה שהציווי מופנה אליהם, מי הם "הם" המוזכרים בפסוק, ואם "הם" הינם בני ישראל הרי שהקטע בפסוק "אֲשֶׁר הֵם מַקְדִּשִׁים לִי אֲנִי ה'" היה צריך להיות צמוד למילים "מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל".
רש"י על המקום מסביר את הפסוק לפי העיקרון של סמיכות פרשיות. הפסוקים הבאים
(ג-ז) עוסקים באזהרת הכהנים מלאכול קדשים בטומאה. אם כן, ההנזרות והפרישה היא מקדשי ד', בזמן טומאתם של הכהנים. פירוש זה קשה שהרי עדיין לא הזכירה התורה את האיסור לאכול קדשים בתרומה. קודם היה צריך להופיע האיסור ורק אחר כך הציווי לפרוש ממנו. את הקושי השני פותר רש"י בשיטת "סרס המקרא ודרשהו" ולומדים את הפסוק כאילו הוא נכתב בסדר מילים זה "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֵם מַקְדִּשִׁים לִי וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי אֲנִי ה'". הרמב"ן בפירושו על דרך האמת מציע הבנה חדשה. לשיטתו הרישא של הפסוק עוסקת בהנזרות מקדשי בני ישראל והסיפא באיסור "חילול השם". עדיין, לשיטתו לא ברור מה פשר האזהרה ברישא.
המדרש מסביר את העניין לכאורה, בכיוון אחר. הכהנים שמונו לטפל בקדשים ובקרבנות עלולים לראות את עצמם כבעלי הבית ולראות את עצמם לא רק כמי שמונה לטפל בקדשים אלא כבעלים על קדשי ד'. לכן התורה מזהירה אותם, אתם רק משמשים לפני המקום עבור בני ישראל. יש כאן אזהרה חמורה אל תתייחסו אל הקרבנות כרכושכם הפרטי אלא הנזרו מהם. אומנם בחלק מן הקרבנות יש לכם חלק אבל אל תגעו במה שלא הותר לכם. וז"ל המדרש:
"ד"א מדבר בכהנים, אמר הקב"ה למשה לך אמור לאהרן ולבניו דייכם שהורשתי אתכם מן הנותרת של מזבח שנאמר והנותרת ממנה יאכלו אהרן ובניו, לא תאמר הואיל והשליטני על הקרבנות ועל העולות הכל מותר לפני ..., על כך נאמר "וְרָב כֹּפֶר אַל יַטֶּךָּ" (איוב ל"ו יח) לא מפני שהשלטתיך (עשיתי אותך רב) בכפרתן של בני תטה עצמך ליגע עצמך בקדשים לכן נאמר וינזרו מקדשי בני ישראל" (ילקוט שמעוני איוב רמז תתקכ).
לפי מדרש זה דבריו של הרמב"ן מאוד מובנים, כהן שמתייחס לקדשים כאל רכושו הפרטי גורם לחילול השם. בכיוון זה הולך גם הספורנו במקום וז"ל:
"שלא יחשבו (הכהנים) שלגודל מעלתם יהיו קדשי העם כחולין אצלם, כעניין "מנודה לתלמיד, אינו מנודה לרב" (מועד קטן טז ע"א). ולא יחללו את שם קדשי-ולא יחללו את שם אותו ההקדש שישראל מקדישין לי שקראו עליו שם קודש".
שיטה זו של המדרש ובעקבותיו הרמב"ן והספורנו הופכת איסור ואזהרה זו לרלוונטיים בכל הדורות, גם בזמן שאין קרבנות והכהנים אינם אוכלים קדשים בטהרה.
מכאן אזהרה לכל הממונים על הקדשות וכספי ציבור, לכל מנהלי העמותות וראשי המוסדות העוסקים בקודש - היזהרו שלא לטשטש את הגבולות בין קדשי ד' לרכושכם הפרטי. שמירה על הפרדה זו כנדרש ובצדק גם על פי חוק העמותות וכללי רשם ההקדשות היא בעצם שמירה על ציווי התורה. שמירה על כללי המינהל התקין, השקיפות והזהירות מניצול כספי העמותה לקבלת טובות הנאה פרטיות על ידי חבריה ומנהליה תבטיח אוירה של קידוש שם שמיים וממילא תגרום לחיבת התורה, כבוד התורה ומכאן לקיומה.
אם נצליח בכך, נוכל לדרוש הפרדה זו ביתר תוקף מכל מי שממונה על כספי ציבור, מכל המכהנים בתפקיד ציבורי וממונים על קופה ציבורית מכל סוג שהוא ולקרא להם אנא הינזרו "מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל".
הבה נתפלל לחידושה של ההלכה המקורית וליישומה המלא בכל התחומים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
