ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- הלכות שבועות
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
א.לקט הלכות ומנהגים לחג השבועות. חג שמח!
א. הלכות ומנהגים לחג השבועות.
חג שבועות נקרא גם 'עצרת', אחד הטעמים לזה הוא מפני שבחג זה אין דינים מיוחדים מלבד החיוב 'לעצור' ממלאכה, כלומר דיני יו"ט 1 . במהלך השנים נוספו לחג מנהגים שונים שיש להם משמעויות הלכתיות שונות. לכבוד החג שיחול ביום ראשון הקרוב, להלן לקט הלכות ומנהגים.
1. קישוט בית הכנסת בעשבים ואילנות- שני טעמים למנהג: א. זכר להר סיני שקושט לכבוד מתן תורה. ב. לרמז שבשבועות אנו נידונים על פירות האילן. לדעת הגר"א מאחר והגויים מקשטים את בתי התפילה שלהם, אין לעשות כך משום 'ובחוקותיהם לא תלכו'. פוסקים רבים התירו והשיבו לטענת הגר"א, שכל דבר שעושים עם כוונה מסוימת אין בו איסור 'ובחוקותיהם'. השנה יש לקשט את הבית הכנסת מיום שישי 2 .
2. תיקון ליל שבועות- מקורו בדברי הזהר הקדוש: "חסידי קמאי לא הוו ניימי בהאי ליליא והוו לעאן באורייתא". המגן אברהם מסביר שיסוד המנהג הוא לכפר על בני ישראל שישנו בליל מתן תורה, והקב"ה העירם בבוקר כדי לתת את התורה 3 .
3. עמידה בעשרת הדברות- הגמרא במסכת ברכות מספרת שחז"ל נמנעו מלתקן קריאת עשרת הדברות בכל יום, על מנת שלא יטענו המינים שרק זה אמת ושאר התורה לא. הרמב"ם למד מגמרא זו שאין לעמוד בעת אמירת עשרת הדברות, כדי שלא יטעו לומר שרק הן אמת. מאידך רבים התירו לעמוד וקיימו את המנהג. להלכה- דעת הגר"ע יוסף שאין לעמוד, פוסקים רבים מקלים 4 .
4. אכילת מאכלי חלב- שלשה טעמים למנהג: א. על מנת להביא לשלחן שתי לחמים, אחד למאכלי החלב ואחד לקינוח הפה אחרי מאכלי החלב ולפני הבשר, וזה זכר לקרבן שתי הלחם. ב. כשקבלו ישראל את התורה לא יכלו לאכול בשר, כי מה שהיה להם לפני מתן תורה לא היה כשר, לכן אכלו מאכלי חלב. ג. התורה נמשלה לדבש וחלב. הטוב ביותר הוא לאכול מאכלי חלב בקידוש הבוקר, בסעודות ראוי לאכול בשר, לעונג יו"ט 5 .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
